לקראת הגשת ההמלצות לרגולציה ישראלית על הרשתות החברתיות התקיים שלשום כנס בינלאומי של האיחוד האירופי שהציג את הרגולציה האירופית על הפלטפורמות הדיגיטליות (DSA) תמונה: דוברות משרד התקשורת  שלשום (ג') התנהל כנס שעסק באסדרה החדשה שהתקבלה באיחוד האירופי בנושא שירותים דיגיטליים (DSA), ועסק ב-DSA מנקודת המבט של הרגולטורים, הפלטפורמות, האקדמיה ועוד. בכנס השתתפו נציגי משרד התקשורת, משרד המשפטים, הרשות להגנת הפרטיות, משרד הכלכלה, מועצת הכבלים והלווין, הרשות השנייה ונציגי חברות מישראל לצד נציגי ממשל מאיטליה ומדינות נוספות, וכן נציגים של החברות גוגל ומטא. בשבוע הקרוב ימסרו לידי שר התקשורת, יועז הנדל, המלצות הוועדה לבחינת אסדרת הפלטפורמות החברתיות המקוונות. הוועדה הוקמה באוקטובר 2021 על-ידי השר הנדל במטרה להמליץ על תיקונים רוחביים וחקיקתיים הנדרשים באסדרת פעילות הפלטפורמות החברתיות המקוונות. לאחר עבודת מטה מעמיקה ומקצועית ושימועים שערכה הוועדה לחברות מטא, טיקטוק, טוויטר, וגוגל גיבשה הוועדה המלצות לחקיקה ישראלית בתחום.  המלצות הוועדה עוסקות בהתמודדות עם תכנים פוגעניים, אסדרת יחסי הפלטפורמה והמשתמשים, חובות שקיפות בפני הרגולטור, ניהול סיכונים מטעם הפלטפורמה, אסדרת יחסי הפלטפורמה ומדינת ישראל והקמת רגולטור ייעודי. הוועדה הורכבה מלירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת העומדת בראש הוועדה, וחבריה הם ד"ר מיכה גודמן, מר אורי הרמן, פרופ' קרין נהון, עו"ד רויטל סויד ופרופ׳ שיזף רפאלי. פרויקט הטווינינג (תאימות) מתעסק בחיזוק היכולת הרגולטורית של ישראל בתחום התקשורת. במסגרת הסכם שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי וישראל, מקיים האיחוד פרויקט תאימות התקשורת בין משרד התקשורת הישראלי לרשויות התקשורת באיטליה, גרמניה ולטביה. הפרויקט יאפשר לעדכן ולפתח את המסגרת הרגולטורית לטובת קידום אפקטיבי של תחרות שוויונית ויעדים משקיים על בסיס הניסיון, הידע והמומחיות שהצטברו בגופי הרגולציה במדינות השותפות בפרויקט ובעולם בכלל. מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: ״האסדרה החדשה שהתקבלה באיחוד האירופי משנה את חוקי המשחק וישראל לא תישאר מאחור.  המלצות הוועדה שיוגשו בקרוב לשר התקשורת, יתמקדו בפלטפורמות החברתיות המקוונות ויעסקו בעיקר בהגנה מפני הפצת תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים שעלולים לפגוע בציבור.   ״שמנו דגש מיוחד על סוגיית השקיפות של הפלטפורמות, כגופים דו מהותיים עם השפעה על השיח הציבורי ועל חיי הציבור. וכן על העצמת המשתמשים ועל היכולת שלהם לנהל שיח אפקטיבי מול הפלטפורמות השונות בעת הצורך. אנו רוצים להבטיח למשתמשים בישראל סביבה מקוונת בטוחה".

בתיק אזרחי שמספרו 47606-02-22 נחשף כי שירות הכבאות מסתירים נהלים ברמת סיווג בלמ״ס מהציבור, מסיבה שאינה ברורה ובניגוד לחוק | ברשות טוענים מנגד: ״בניגוד מוחלט לנטען, הוראות כבאות והצלה והוראות הנציב מפורסמות ברשת״  אילוסטרציה | צילום: רשות הכבאות בימים אלו נערך הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתיק אזרחי שמספרו 47606-02-22, המתנהל בפני כבוד השופטת שרית עבדיאן בבית משפט השלום בראשון לציון.  במסגרת הליך משפטי זה, רע"ן חומ"ס ארצי ברשות הארצית לכבאות והצלה הגיש תצהיר מענה על שאלון ובו הוא הצהיר כי רשות הכבאות התאימה מסמך מסוים לתפיסת ההפעלה שלה (בנושא חומרים מסוכנים). בתגובה לכך, בשלב העיון במסמכים במהלך ההליך המשפטי, רשות הכבאות התבקשה להציג את מסמכי תפיסת ההפעלה של כב"ה בתקריות חומרים מסוכנים, על מנת לבדוק טענה זו. למרבה ההפתעה, במענה לכך, רשות הכבאות טענה כי נהלי העבודה בתקריות חומרים מסוכנים הינם חסויים וסרבה להציג אותם.  גם בחיפוש ברשת האינטרנט לא אותרו מסמכים אלו. מעבר לקושי האובייקטיבי של בעל דין לנהל משפט כנגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, המסתמכת על נהלים שאותם היא מסתירה, ואותם היא אינה מוכנה לחשוף בפני אותו בעל דין, נשאלת השאלה העקרונית מדוע הרשות הארצית לכבאות והצלה מסתירה מהציבור נהלים אלו? נהלים חיוניים להצלת חיים במקרה של תקרית חומרים מסוכנים.  אין מחלוקת כי חיוני שמידע לגבי האפשרויות לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים יהיה זמין לבעלי התפקידים הזקוקים למידע זה.  ויש אלפים כאלו: מהנדסים והנדסאים המתכננים מתקנים שונים, מהנדסי בטיחות וממונים על בטיחות, מנהלים במפעלים ובארגונים שונים, צוותי תגובת חירום מפעליים / מוסדיים האמורים להגיב לתקריות חומרים מסוכנים עוד בטרם כוחות הרשות הארצית לכבאות והצלה יגיעו לזירת האירוע, כוחות חירום והצלה שונים, חוקרי דליקות, עורכי דין וכדומה.  נהלי הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים אינם סודיים הקורא התמים עשוי לטעות ולחשוב שאולי רשות הכבאות מסתירה את נהלי הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים בגלל סיבות של "ביטחון המדינה" (תירוץ המשמש, במקרים רבים, על מנת למנוע פרסום של מסמכים ש"לא נוח" לגורמים שונים לפרסם). ואולם, מקור יודע דבר מסר לכותב מאמר זה כי המסמך שכותרתו "עקרונות מנחים לטיפול באירועים בהם מעורבים חומרים מסוכנים" (הכולל 79 עמודים) כלל אינו סודי. נהפוך הוא. בראש המסמך מצוין כי המסמך הינו ברמת בלמ"ס. המשמעות של המונח בלמ"ס (בלתי מסווג) היא שמדובר במידע שמותר לחשוף לציבור הרחב, ללא מגבלות כלשהן. אין מדובר במידע המסווג כסודי, שמור או אפילו מוגבל. נשאלת אם כן השאלה, מדוע הרשות לכבאות טענה כי מסמך שסיווגו בלמ"ס הינו חסוי ? במסמך "רוח הכבאות" שהינו הקוד האתי של הרשות לכבאות נכתב: "כבאות והצלה לישראל הוא ארגון רשמי וממלכתי של מדינת ישראל המופקד על כיבוי דליקות ומניעתן, על חילוץ לכודים והצלתם, על טיפול באירועי חומרים מסוכנים וקידום תרבות בטיחות באש בחברה הישראלית במטרה להציל חיים, למנוע פגיעה בנפש ורכוש, ולצמצמה". אני סבור כי קידום תרבות בטיחות באש אמור לכלול הנגשת מידע לציבור בתחומי אחריות רשות הכבאות. לכן נשאלת השאלה מדוע רשות הכבאות מסתירה מהציבור מידע חיוני לגבי אופן הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים ? בשירותי כבאות במדינות מתקדמות דואגים לפרסם ברשת האינטרנט מידע רב לגבי הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים.  כך לדוגמה, בבריטניה שרותי הכבאות מפרסמים באינטרנט את "מסמך ההנחיות המבצעיות לתקריות חומרים מסוכנים" שהינו מסמך מפורט מאוד (כ- 650 עמודים) וכולל מידע רב אפילו לגבי טיפול בהתקפות של נשק אקב"ך (אטומי, קרינתי, ביולוגי וכימי). זאת, על מנת לאפשר לגורמים שונים להגן על עצמם ולהגיב באופן נכון למתקפות אקב"ך. מידע זה הינו זמין לכל בשפה האנגלית, וחבל מאוד שההנחיות המקבילות של הרשות הארצית לכבאות והצלה הן, ככל הנראה, דלות מאוד בהשוואה להנחיות הבריטיות, ומוסתרות מהציבור. גורמים ממלכתיים אחרים כן מפרסמים  אחת הקבוצות של חומרים מסוכנים הינה חומרים נפיצים, ומתברר שגורמים ממלכתיים אחרים פועלים כראוי ומפרסמים את ההנחיות שלהם לגבי חומרים נפיצים. האגף לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים מפרסם את דרישות האגף לרישוי מפעלים ביטחוניים (למעט פרק העוסק באופן ישיר בביטחון המדינה ולכן הינו סודי). המשרד להגנת הסביבה מפרסם באתר האינטרנט שלו את "מדיניות מרחקי הפרדה למקורות סיכון נפיצים נייחים". בעקבות ביקורת שפורסמה בתקשורת על ידי כותב מאמר זה, משרד הביטחון פרסם באינטרנט את "הוראות הבטיחות לעיסוק בנפיצים במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, בייצור, אחסנה ושינוע תחמושת וחומרי נפץ". בעקבות ביקורת אחרת שפורסמה בתקשורת על ידי כותב מאמר זה, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה והתעשייה, פרסם באינטרנט את "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור". אך בניגוד למשרדי הממשלה שהוזכרו לעיל, רשות הכבאות טוענת לחיסיון הנהלים שלה לגבי טיפול בתקריות חומרים מסוכנים. רשות הכבאות מחוייבת על פי חוק לפרסם נהלים מעבר לכך שרשות הכבאות מסתירה את נהלי הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים, עולה שאלה רחבה בהרבה: מדוע רשות הכבאות מסתירה חלק ניכר מההוראות שעל פיהן היא מתנהלת (לא רק לגבי חומרים מסוכנים)? סעיף 6 (א) בחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 קובע מפורשות: "רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור".  רשות הכבאות היא רשות ציבורית ועל כן עליה לציית להוראות החוק בעניין זה. לכן לדוגמה, ברשת האינטרנט ניתן לקרא את פקודות המטה הכללי של צה"ל. בעקבות עתירה מינהלית שמספרה 65106-07-18 שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל, משטרת ישראל פרסמה את הפקודות והנהלים של משטרת ישראל. בעקבות עתירה מינהלית שמספרה 3041/08 שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל, שירות בתי הסוהר פרסם את נהלי שירות בתי הסוהר.   אין מחלוקת שהפעילות שרשות הכבאות מבצעת, חשובה ככל שתהייה, הינה פחות רגישה ביטחונית מהפעילות המבוצעת על ידי צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.  מדוע אם כן, רשות הכבאות מסתירה נהלים והנחיות שעל פיהן היא מתנהלת, בניגוד לאותם ארגונים, ובניגוד להוראות החוק? סיכום ניתן לקוות כי המשפט המתנהל בנושא החומרים המסוכנים יהווה את הזרז לפרסום נהלים והנחיות של רשות הכבאות, תוך שמירה על רמת שקיפות ראויה וכיבוד זכות הציבור לדעת.  לאור החשיבות הציבורית של הנושא (מעבר למקרה הנקודתי הנדון בהליך המשפטי האמור), כותב שורות אלו ישמח לעדכן את הקוראים בהחלטת בית המשפט בעניין זה. מובהר בזאת שמחבר מאמר זה סבור כי ברשות הכבאות יש אנשי מקצוע מעולים ולוחמי אש נבונים ואמיצים, שצריך לתת להם את הכלים המתאימים על מנת לשפר את יכולתם לטפל בתקריות חומרים מסוכנים. הביקורת המופיעה במאמר זה אינה מכוונת אליהם, אלא אל המערכת שבמסגרתה הם פועלים. תגובת האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות בלשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל האיגוד הישראלי לבטיחות רואה חשיבות רבה בהנגשת מידע בטיחותי למהנדסי הבטיחות ולציבור. תגובת לשכת ממוני הבטיחות בישראל – מקצוענים זה אנחנו (ע.ר.) לשכת ממוני הבטיחות בישראל, במעמדה כארגון רשמי המייצג את המספר הגדול ביותר של ממוני הבטיחות במדינה, רואה ערך עליון בהנגשת מידע לציבור בנושא החומרים המסוכנים לצורך קידום תרבות של בטיחות במקום בו רווחת תרבות ה"יהיה בסדר", תוך איזונים ראויים בין חובת הציבור לדעת לבין החובה לשמירת ביטחון מדינת ישראל. תגובת פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) טענות רשות הכבאות המיוצגת ע"י פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) לעניין הליכי גילוי ועיון במסמכים בתביעה הנדונה, יטענו ויתבררו במסגרת ההליך המשפטי. תגובת כבאות והצלה לישראל צר לנו כי בחרתם לתת במה לאדם הטוען טענות עסקיות מסחריות כלפי רשות הכבאות בגינן אף הגיש תביעה משפטית המתנהלת בימים אלה. בניגוד מוחלט לנטען, הוראות כבאות והצלה והוראות הנציב המסדירות את פעולתה של הרשות בכפוף להוראות החוק והתקנות מפורסמות באתר הרשות וגלויים לכלל הציבור. בנוסף, עקרונות הטיפול באירועי חומרים מסוכנים מפורטים בצורה נרחבת באתר האינטרנט של רשות הכבאות. אין לנו אלא לתהות מדוע בחר לנסות ולפעול גם דרככם במקום לנהל את תביעתו בבית המשפט, כמקובל. תשובת מחבר המאמר לתגובת כבאות והצלה לישראל תגובת כב"ה אפופה ב"מסך עשן" שנועד להתל בקוראים הנכבדים. אכן, כפי שציינתי בתחילת המאמר ובהערת "גילוי נאות" בסופו, בימים אלו מתנהל הליך משפטי בין מחבר המאמר לבין כב"ה, בנושאים עקרוניים הקשורים לחומרים מסוכנים, בפרשה חמורה מאוד (להלן: "פרשת החומ"ס בכב"ה"). על פי כתב התביעה לגבי פרשה זו, עלה חשד לכאורה שייתכן, חלילה, שקצין בכיר בנציבות כבאות והצלה ביצע עבירות על החוק. בעקבות "פרשת החומ"ס בכב"ה" ראש אגף מבצעים הקודם נאלץ להוציא הוראה חמורה וחריגה ביותר, והנחה שהוראה זו תופץ בבהילות "עד אחרון הכבאים". עם הוראה שהפיקוד בכב"ה יוודאו תוך 4 ימים שהודעה זו הגיעה לכל כבאי.   למיטב ידיעתי, עד היום ממשיכים להיגרם לכב"ה נזקים חמורים עקב "פרשת החומ"ס בכב"ה", שגורמים בכירים בכב"ה מעדיפים להסתיר מהציבור וממרבית עובדי כב"ה (וייתכן שהסיבה לכך היא שספיחי הפרשה עלולים לסכן את בטיחותם של לוחמי האש). אני סבור שטוב יעשה נציב כבאות והצלה אם יגלה מנהיגות, יטפל בספיחי "פרשת החומ"ס בכב"ה", ויפיץ לכל עובדי כב"ה מסמך שיסביר את שהתרחש ב"פרשת החומ"ס בכב"ה" ואת הלקחים שנלמדו עקב כך, בלי להסתיר דבר. במסמך זה, מן הראוי שנציב כבאות והצלה גם יגלה ללוחמי האש מה מוסתר מהם במחסן סודי אי שם במרכז הארץ, בעקבות "פרשת החומ"ס בכב"ה", על מנת למנוע חרושת שמועות בנושא. למען הסר ספק, אין לי שום התנגדות לפרסום כל המידע לגבי "פרשת החומ"ס בכב"ה" וספיחיה, ובכלל כך גם לחשוף את כל המסמכים שהוגשו לבית המשפט בעניין זה על ידי כל הצדדים. לגבי טענת כב"ה כי הוראות כבאות והצלה והוראות הנציב המסדירות את פעולתה של הרשות בכפוף להוראות החוק והתקנות, מפורסמות באתר הרשות וגלויים לכלל הציבור, וכי עקרונות הטיפול באירועי חומרים מסוכנים מופיעים באתר האינטרנט של רשות הכבאות, אכן מדובר בדברי אמת, אך לא כל האמת. מסמכי מפתח רבים מאוד בנושאים אלו מוסתרים מהציבור, ולראיה: בעקבות דרישתי לקבל לידי חלק ממסמכים אלו במסגרת ההליך המשפטי, השיבה פרקליטות המדינה כי מסמכים אלו הינם חסויים (ולכן לא יימסרו). איך ייתכן שפרקליטות המדינה (המייצגת את כב"ה) טוענת שמסמכים אלו הינם חסויים ואילו כב"ה טוענת שהמסמכים פורסמו באתר האינטרנט שלה? אין זה מיותר לציין שגיליתי שבראש חלק ניכר מאוד מהמסמכים האמורים נכתב כי הם בסיווג בלמ"ס, ולא הייתה אמורה להיות סיבה עניינית לכך שמסמכים אלו הוסתרו ממני ומהציבור. אני סבור שהעובדה שמתנהל הליך משפטי לגבי "פרשת החומ"ס בכב"ה" אינה קשורה לחשדות לגבי הפרות חוק נוספות לכאורה שמבצעת כב"ה, תוך הפרת סעיף 6 בחוק חופש המידע. יהיה זה ראוי שכב"ה תלמד ממשטרת ישראל ומגופים ממלכתיים אחרים כיצד יש לפעול במדינת חוק, לגבי פרסום נהלים שאינם סודיים, על פי אמות המידה שנקבעו בסעיף 9 בחוק חופש המידע. * המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים". ** גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליכים משפטיים נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושאים עקרוניים הקשורים לחומרים מסוכנים. *** עורכת הדין מיטל בר-טל מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) מייצגת את הרשות הארצית לכבאות והצלה בהליך המשפטי האמור.

Credit: Saeed Qaq via Reuters Connect חייל במדים נושא נשק שחובט קשות במפגין ששוכב על הארץ, זו אלימות פיסית קשה. אין זה משנה "מי התחיל" ומי המוכה – חייל לא יכה אזרח. לוחם גבעתי לובש מדים ונושא נשק משמיע הצהרות פוליטיות בחברון בזכות בן גביר, זו אלימות מילולית חמורה. לוחמים דרוזים שעשו דין לעצמם – אלימות קשה.  מחלת הדור שר הביטחון גינה וקרא לא לערב פוליטיקה בצה"ל ואת צה"ל בפוליטיקה. הרמטכ"ל הגיב באיגרת לחיילי צה"ל, כתובה ומנוסחת כפתור ופרח, כללה את מיטב ערכי צה"ל. יבדוק רא"ל כוכבי כמה חיילים קראו את האיגרת, כמה התעמקו בתכניה וכמה התרשמו והחליטו  ללכת בדרכה.  האלימות היא מחלת הדור בחברה הישראלית. ברחוב, בנהיגה בדרכים, בצמתים, בתחנת דלק בתל אביב וביש"ע, בין נהג לבין הולך רגל תמים, בין בעל לרעייתו, בין שותפים לכנופיית פשע. בין פותחים באש ברחוב לבין הולכי רגל תמימים שמאושפזים בבתי חולים.  אלימות בין שני נערים בני 13 ו-15, בין קרוב משפחה של מטופל לבין רופאה בבית חולים. פסיכיאטר שאונס מטופלת על ספת הטיפולים, חייל שמסייע לעבריינים לגנוב נשק ותחמושת מתוך בסיס צה"ל. נוסעי מונית שתוקפים את הנהג.  כל אלו תופעות של אלימות, שהן מסכנות היום את החברה בישראל יותר מאיראן והחמאס וחיזבאללה גם יחד. על האויבים מחוץ נתגבר. אלימות הפנים, מבית, הולכת ומחמירה. אינתיפדת פנים. אלימות היא לעקור עצי זית של פלשתינים לפני מסיק הזיתים. נכון שיש אלימות איומה ומסוכנת של מחבלים נגד ישראלים, אך ענייננו היום כאן היא האלימות שלנו, הישראלים.  אלימות מילולית היא לתקוף במשך שנים, כמעט כל יום ובערוצי תקשורת רבים, את מערכת המשפט, את שופטי בית המשפט העליון ואת הפרקליטות, להפיץ פייק ניוז ושקרים ואחרי כן לטעון ו"להוכיח" שהציבור הישראלי מאס במערכת המשפט ורמת אמינותה נמוכה ביותר.  וכל זה על שהללו עשו את עבודתם והעזו להגיש כתב אישום נגד מישהו. ואז ברור שצריך להרוס מערכת המשפט כזו. סליחה "לעשות רפורמות". שפת ביבים יש שיאמרו: מה לעשות, אלימות היא חלק מהווי החיים במזה"ת. כאן לא סקנדינביה. בג'ונגל שלנו יש אלימות. יש שיאמרו אלימות היא חלק מה-DNA שלנו, כי אנו משתייכים לעם שבבסיס קיומו פלגנות ושבטיות. לכידות זה לא אנחנו. בהקשר זה מומלץ מאוד לקרוא את הספר "מצעד האיוולת היהודי" של אמוץ עשהאל. ויש שיאמרו שמקורות האלימות הם במצב כלכלי קשה, בעליית מחירים, בהתרחקות מהשגת דירה לזוג הצעיר, קשיי החיים במדינת ישראל ותחושת היעדר ביטחון אישי.    אפילו בשפת העברית שלנו יש מעין אלימות לשונית מסויימת בגלל המספר הגדול של ביטויים מיליטריסטיים שמקורם בצבא. בצה"לית "לשאת בנטל" זה "לשכב מתחת לאלונקה", ולפעול בהסתר זה "מתחת לרדאר".  מפגינים בעד מקללים מפגינים נגד, תוקפים מפגינים על הגשרים. ברשתות החברתיות ואצל טוקבקיסטים נהוגה לפעמים שפת ביבים של ממש.  מה רואים חיילים וצעירים בטלוויזיה? שפע של אלימות. סדרות פשע, משטרה, מאפיה, יורים, מחסלים, לוחמים, תוקפים, הורגים. מה רואים בחדשות האמת, במציאות? מלחמה באוקראינה. הרג והשמדה במאה ה-21. נדרשת דוגמה אישית דוגמה אישית היא מלה גסה. ממנהיגים נדרשת דוגמה אישית. צעירים נושאים עיניהם אליהם. והנה הם רואים ממשלה, צמרת המדינה,  שיש בה אחד שעומד לדין ונאשם בשוחד. טען כי "שילם את חובו לחברה", חזר לממשלה והורשע שוב, ובימים אלו עושה הכל כדי לחזור לממשלה תוך עיוות החוק. אשת ח"כ שעומד להיות שר נכנסת לכנסת ישראל חוגרת אקדח ואיש אינו מונע בעדה. מקובל שמי שחמוש באקדח מפקיד את נשקו למשמרת עד שייצא מהבניין, שהוא מהשמורים במדינה. אבל לא כך אשת הח"כ-שר.  למה יוצא אדם "נורמטיבי" מביתו בבוקר כשסכין בידו או במכוניתו. למה מיועדת הסכין אם לא לנקב את צמיגי מכוניתו של נהג. מדוע יסתיים ויכוח בכביש בדקירה ולא בחילופי פרטים בשקט בצד הדרך.  כשאלימים נתפסים ועומדים לדין, יותר מידי פעמים הם יוצאים מאולם בית הדין עם חיוך על פניהם למשמע העונשים הקלים, לפעמים מגוחכים, שקבעו שופטי ישראל, רחמנים בני רחמנים. עורך דין יותר טוב יוציא אותם עם עסקת טיעון.  "פסקת התגברות על האלימות בישראל" איך לוחמים באלימות. אפשר להציע "פסקת התגברות על האלימות בישראל". זה חייב להתחיל בכתה א', אפילו בגן, וללבוש צורה מערכתית בצבא, שהוא בית היוצר לנוער שגדל בחברה.  מערכות החינוך האזרחית והצבאית חייבות להתגייס למלחמה באלימות בעזרת לימוד והסברה מגיל צעיר. האלימות מתחילה כאשר כתה בעממי מחרימה ילדה, נמשכת כאשר תיכוניסטים עושים שיימינג לבן כיתתם ומפיצים צילומים אסורים של בת כיתתם.  יקדישו מורים שעות לימוד בנושא אלימות מהי וכיצד למנוע אותה. יקרינו סרטוני משתוללים בכבישים לתיכוניסטים שמחר יחזיקו רישיון נהיגה. יזמינו פסיכולוגים שיסבירו את מקורות האלימות הפיסית והמילולית. יזמנו מומחי 'אור ירוק' שיציגו את זוועות תאונות הדרכים במדינת ישראל.  ויגור זאב עם כבש?  ההסברה בצה"ל בנושאי אלימות כנראה אינה מספקת. לא רק הוראות פתיחה באש יש לשנן אלא דרכי התנהגות עם מפגינים, עם מי שאינו שותף לדעתך, אפילו עם מי ששונא אותך. לא מספיק להיתלות בכללי האתיקה של צה"ל ובקביעה כי "צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי  בעולם". זה לא תמיד נכון. ספרו לחיילים צעירים שבתולדות צה"ל היו טייסים שנמנעו מלתקוף מטרה בעזה כי גילו סביבה ילדים, ואלו מאמצים עושים בטייסות חיל האוויר כדי להימנע מגיעה בבלתי מעורבים, אפילו הם אויב. זה צבא מוסרי, ולא חייל שמכה מפגין שחושב אחרת.  "ערכי צה"ל" אינם מלים ריקות מתוכן. הם חופפים ערכים אזרחים: לא התלהמות ולא קיצוניות, מתינות, קבלת האחר, הזר, השונה ממני והחושב אחרת. ניהול ויכוח תרבותי בשפה נורמלית. כל אלו אינם ערכים ״שמאלניים״, אלא ערכים אנושיים בסיסיים של יחסים בין אדם לחברו. אלימות היא הרס הדמוקרטיה, המבוססת על איזון בין חילוקי דעות לבין יחסים תקינים בין חלקי עם וציבור.  

הגדוד יתמחה בהגנה במרחב התפר בחטיבה המרחבית אפרים, בשגרה ובחירום, והוא יבצע מגוון משימות ביטחון שוטף תמונה: דובר צה״ל גדוד חדש מצטרף לחיל הגנת הגבולות בזרוע היבשה - גדוד "פנתר" (49). הגדוד הוקם כלקח ממבצע "שובר גלים" שהציף את הצורך להקים גדוד סדיר בתפר, במקומם של כוחות המילואים שהוקפצו לתעסוקה מבצעית ממושכת בעת המבצע.  הכשרת הלוחמים בגדוד "פנתר", שיהיה גדוד מעורב, מובלת על ידי זרוע היבשה והיא ברמת רובאי 06, הגבוהה ביותר לנשים בצה"ל והיא תימשך כחצי שנה. כשירות לוחמי הגדוד תהיה זהה לכשירות לוחמי הגדמ"רים השונים ובנוסף תכלול כשירויות ייחודיות הנדרשות לגזרה זו.  היום התגייסו לצה"ל ראשוני החיילים המיועדים לשירות בגדוד החדש, שיחלו את פעילותם המבצעית במרחב התפר של יהודה ושומרון, לאחר סיום ההכשרה בשנה הבאה. הגדוד יתמחה בהגנה במרחב התפר בחטיבה המרחבית אפרים, בשגרה ובחירום, והוא יבצע מגוון משימות ביטחון שוטף כחלק ממאמץ ההגנה על ביטחון המדינה. הקמת הגדוד היא מהלך משותף לזרוע היבשה ולענף תכנון כוח אדם סדיר באגף כוח האדם והיא מיושמת בתום עבודת מטה במהלכה גובשו התנאים המיטביים להקמת הגדוד. מדברי מפקד חיל הגנת הגבולות בזרוע היבשה, תת-אלוף עמית ימין: "הקמת גדוד זה מסמלת את יכולותו של צה"ל להתאים את עצמו ביעילות ובמהירות לדרישות המבצעיות המשתנות. השקענו רבות בתכנון גדוד זה כדי להבטיח שכוח האדם המתגייס אליו ישרת שירות משמעותי התורם לתכלית המבצעית של צה"ל ".

הסתיימה סדרת תרגילים משותפים בין צה"ל וצבא ארה"ב, שדימו תרחישים שונים למול איומים מתפתחים באזור תמונה: דובר צה״ל תרגיל אווירי גדול של חילות האוויר של ישראל ושל ארה"ב הסתיים אתמול (יום ד'), במהלכו נערכו  דימויים של תקיפות ב"מדינות מעגל שלישי".  בתרגיל השתתו רביעיית מטוסי 'אדיר' F-35 עם רביעיית מטוסי F-15 של חיל האוויר האמריקני. בוצע תדלוק אווירי במטוס תדלוק אמריקני כבד KC-135 שתדלק  מטוסי 'סופה' F-16I של חיל האוויר הישראלי. אגף המודיעין שהשתתף בתרגיל דימה מערכה מול מדינות מעגל שלישי ובחן יכולות איסוף, מחקר,  יצור מטרות והנגשת המודיעין לכוחות המבצעי ם, מסר דובר צה"ל. על התרגיל, שהיה אחד הגדולים בתולדות חיל האוויר הישראלי, הוחלט בעת ביקור הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי בארה"ב בשבוע שעבר. כוכבי אמר לראשי הביטחון בארה"ב כי לשני הצבאות יש תכניות משותפות לנקיטת צעדים התקפיים נגד איראן. בכירים בישראל שבים ומזהירים בנושא זה את שלוחיה של איראן באזור, כמו חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן וקבוצות שבסיסן בסוריה. כוכבי אמר עוד לאנשי שיחו בוושינגטון כי שני הצבאות חייבים להרחיב את היקפי תכניותיהם לפעילויות התקפיות נגד איראן. בנושא האיראני אמר באחרונה שר הביטחון בני גנץ: "לישראל יש יכולת לפעול נגד איראן. יש לנו מוכנות, יש יכולות ויש תכניות ארוכות-טווח. עליהו  להתכונן לאפשרות הזאת, ויהיה עלינו לדון בנושא זה בזהירות רבה לפני שניגש לביצוע". 

אלעזר, אל״מ במיל׳, החליף את עמוס מתן בניהול אירונאוטיקס | בתקופתו החברה נמחקה מהמסחר בבורסה | נכון לסוף יוני 22 העסיקה החברה 811 עובדים משה אלעזר | קרדיט: עדי לם משה אלעזר, מנכ״ל אירונאוטיקס, פורש. ההליך עתיד להמשך מספר חודשים בצורה מסודרת, כאשר בינתיים ישנם מספר מועמדים להחליפו.  אלעזר, אל״מ במיל׳, החליף את עמוס מתן בניהול אירונאוטיקס לאחר שרפאל ואביחי סטולרו רכשו את החברה. בתפקידו האחרון ברפאל כיהן אלעזר כסמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים ברפאל.  בתקופתו החברה נמחקה מהמסחר בבורסה, כך שלא ניתן לדעת מה היו ביצועי החברה בתקופתו. ברבעון השני של שנת 2021 אוחדו לראשונה הדוחות הכספיים של חברות אירונאוטיקס וקונטרופ בדוחותיה הכספיים של רפאל.  נכון לסוף יוני 22 העסיקה החברה 811 עובדים. בדו״ח הרבעוני השני לשנת 2022 שפורסם לציבור, רפאל חיפתה על ההלוואות של החברה. ״נכון למועד הדיווח לא עמדה אירונאוטיקס באמות מידה פיננסיות מסוימות, וקיבלה כתב ויתור מהבנקים המממנים״, נכתב בדו״ח.  

היקף העסקה המתגבשת כולל 15,227 מכשירים בשווי של 162 מיליון אירו | אלביט מתארת את המכשיר כקל-משקל במיוחד עם דרישות גודל ואנרגיה מינימליות תמונה: אלביט  חברת אלביט מערכות הישראלית בשיתוף עם חברת-הבת אלביט גרמניה תספק לצבא הגרמני מכשירי קשר אישיים מסוג E-LynX. העסקה כוללת 15,227 מכשירים בשווי של 162 מיליון אירו. האתר הגרמני esut.de מדווח כי בשלב הראשון, עד לשנת 2026 יסופקו מכשירים בשווי 23.2 מיליון אירו. עד לשנת 2028 יסופקו עוד מערכות ושירותים בשווי של 85 מיליון אירו כאשר קיימת האופציה לאספקה נוספת בשווי של 53.8 מיליון אירו בשנים 2029-30. זוהי הפעם הראשונה, לטענת האתר הגרמני, שצבא גרמניה מעוניין לאפשר ליחידותיו לבצע פעולות מרושתות במבצעים יבשתיים ולהטמיע רשת מידע ותקשורת החל מהרמה הטקטית הנמוכה ביותר של החייל הבודד ועד לרמת מתקנים הניתנים לפריסה בדרג הטקטי הנמוך. ניתן להשתמש במכשירי E-LynX כמכשירי רדיו ניידים. אלביט מתארת את המכשיר כקל-משקל במיוחד עם דרישות גודל ואנרגיה מינימליות. המכשיר פותח במיוחד עבור חי"ר, כוחות מיוחדים ויחידות נגד טרור. מכשירי רדיו לרכב עם ערוץ אחד או שניים נקראים E-LynX Manpack והם מסייעים בקישור כוחות חי"ר הפורקים מרק"מים לרשתות תקשורת ניידות ארוכות-טווח.  

״המכירה המוצעת תשפר את יכולתה של קטאר לעמוד באיומים נוכחיים ועתידיים על ידי מתן יכולות סיכול אלקטרוניות וקינטיות נגד מערכות מטוסים בלתי מאוישים״, נכתב בהודעה של הסוכנות האמריקאית לרכש ביטחוני זר Illustration: Raytheon photo of a Coyote 2 Interceptor launch   קטאר עומדת להפוך ללקוח ה-FMS הראשון עבור מערכת נגד כטב״מ LIDS. מחלקת המדינה אישרה 10 מערכת מערכות FS-LIDS, מכ"מים, 200 מיירטי Coyote Blk 2+, ציוד לוחמה אלקטרוני ומערכות אחרות לתמיכה ב-FS-LIDS. ״המכירה המוצעת תשפר את יכולתה של קטאר לעמוד באיומים נוכחיים ועתידיים על ידי מתן יכולות סיכול אלקטרוניות וקינטיות נגד מערכות מטוסים בלתי מאוישים. קטאר לא תתקשה לקלוט את החפצים ו/או השירותים הללו לכוחותיה המזוינים״, לשון ההודעה. הקבלנים העיקריים יהיו Raytheon, Huntsville AL; SRC, Huntsville, AL; ו-Northrop Grumman, Huntsville, AL.  ״יישום מכירה מוצעת זו ידרוש הקצאה של חמישה נציגי ממשלת ארה"ב נוספים וחמישה עשר נציגי קבלן אמריקאים בקטאר למשך חמש שנים כדי לתמוך בפעילויות שטח, הדרכה ותחזוקה.״