באשדוד נמצא אחד הריכוזים הגדולים ביותר של מצבורי חומרים מסוכנים בישראל | נמלי ים הם גורם סיכון לתקריות חומרים מסוכנים | לאחרונה נרשמו תלונות על מפגעי ריח ביבנה, הנמצאת ממזרח לאזור התעשייה אשדוד bigstockphoto לאחרונה, הצהיר שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, כי הוא שוקל לעצור בנייה חדשה באזור מפרץ חיפה, בגלל ממצאים לגבי פגיע בבריאותם של תושבים עקב זיהום אוויר רב באזור זה, כתוצאה מתעשיות (ובכללן תעשיות פטרוכימיות). בעבר כבר התרעתי שחלקים נרחבים מתוכנית "שער המפרץ" אינם ישימים כי אסור לבנות שכונות מגורים בטווחי מרחקי ההפרדה הנדרשים לתקריות חומרים מסוכנים ממצבורי חומרים מסוכנים כמו שיש בנמלי הים ובצמוד (במרחק של עשרות מטרים) לנמל תעופה פעיל.  ואולם קיימת בעיה לא פחות חמורה בשכונת מגורים מתוכננת בצפון אשדוד, בצמוד לנמל אשדוד, ובקירבה מיידית לבתי הזיקוק באשדוד, ומן הראוי ששר הבינוי והשיכון יתייחס גם לכך. נמלי ים הם גורם סיכון נמלי ים הם גורם סיכון לתקריות חומרים מסוכנים, כי מרבית האוניות שמובילים בהן מכולות כוללות גם מכולות של חומרים מסוכנים (גם מכולות שישראל אינה היעד שלהן) ולכן יש להתייחס אליהן כמחסן צף של חומרים מסוכנים. לנמלי הים מגיעות גם אוניות המובילות חומרים מסוכנים בצובר ואוניות מטען כללי המובילות מטענים מסוכנים כמו נשק ותחמושת. ברור שלא ניתן להעתיק את נמלי הים (שפעילותם חיונית) למקום מרוחק מאוכלוסייה (לדוגמה לנגב) ולכן אסור לבנות שכונות מגורים בטווחי מרחקי ההפרדה הנדרשים ממצבורי חומרים מסוכנים. בין השאר כי בשכונות מגורים יש אוכלוסיות רגישות כמו ילדים, קשישים, חולים וכדומה, אשר קשה מאוד לפנות במהירות בזמן התרחשות תקרית חומרים מסוכנים. נמלים הם גם מקור לזיהום אוויר, בעיקר בגלל פליטות של מנועי אוניות. רק בחלק מהאוניות ובחלק מהנמלים ניתן לחבר את האוניות העוגנות בנמל להזנת חשמל מהחוף, וכך להקטין את השימוש במנועי האוניות. לכן, רצוי שבעורף של נמלים יוקמו מחסנים לוגיסטיים המשרתים את הנמל, חניונים למכוניות ומשאיות וכדומה, ולא שכונות מגורים. אשדוד: אחד הריכוזים הגדולים ביותר של מצבורי חומרים מסוכנים  באשדוד נמצא אחד הריכוזים הגדולים ביותר של מצבורי חומרים מסוכנים בישראל. למעשה, מבחינת חומרים מסוכנים, לאשדוד יש מאפיינים דומים לחיפה. בשתי ערים אלו יש נמלים שדרכם עוברות כמויות גדולות של חומרים מסוכנים, יש עורף נמל מפותח שבו יש מחסני ערובה ומצבורים של חומרים מסוכנים, יש בית זיקוק, יש תעשייה כימית, יש מפעלים ועסקים רבים נוספים העושים שימוש בחומרים מסוכנים, ויש אלפי משאיות שמובילות את החומרים המסוכנים בכבישי אשדוד וסביבתה. על פי אתר האינטרנט של "איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד – חבל יבנה", במרחב האיגוד יש כ-150 מפעלי תעשייה ועסקים שמייצרים, משתמשים ומשנעים מאות אלפי טונות של חומרים מסוכנים (חומ"ס). מעבר לכך, אשדוד מאוימת ביטחונית, וקיים סיכון ממשי של נפילת טילים בריכוז של מאגרי חומרים מסוכנים, והדבר עלול לגרום תקרית חמורה. חשוב לציין כי מאגרי החומרים המסוכנים באשדוד נמצאים בקרבת אחת הערים בעלות האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינת ישראל. למרבה הצער, מתרחשות תקריות רבות שמעורבים בהן חומרים מסוכנים.   כך לדוגמה אתמול התרחשה בארצות הברית על שמיטת 50 קרונות רכבת המובילים ויניל כלוריד (חומר דליק, רעיל ומסרטן מאוד) וכמויות גדולות של ויניל כלוריד דלפו. בעקבות כך האוכלוסייה באזור פונתה. התוכניות לבניית שכונות מגורים בצפון אשדוד - פצצת זמן למרות זאת, מקודמות תוכניות להקמת שכונות מגורים בצפון אשדוד, ממזרח לנמל ומדרום לבתי הזיקוק.  אני סבור שההתפתחות של אשדוד צריכה להיות בכיוונים אחרים. לציבור רוכשי הדירות יש את הזכות לדעת בפני איזה סיכונים הם ניצבים. אני גם סבור, שאם התוכנית לבניית שכונות מגורים חדשות בצמוד לנמל ולבתי הזיקוק לא תבוטל, על המשרד להגנת הסביבה, על משרד הבריאות, על עיריית אשדוד ועל הקבלנים, לפרסם הודעות אזהרה, שהדירות באזורים אלו חשופות לסיכון מוגבר מתקריות חומרים מסוכנים וחשופות לזיהום אוויר מוגבר. מאחר שבעקבות מצב זה הערך הכספי של דירות באזורים כאלו עלול לרדת בעשרות אחוזים, אני סבור שעל שמאי מקרקעין חלה חובה להתייחס לקירבה למוקדי זיהום ולמוקדי סיכון בהערכות שמאיות שהם מוציאים באזורים כאלו, ואם הם יתעלמו מכך הם יהיו חשופים לתביעות משפטיות. הגורם העיקרי שאמור לפקח על הנושא ולטפל בסכנות הנובעות מחומרים מסוכנים באשדוד ובסביבתה הוא "איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד – חבל יבנה" אך מתברר שכבר במשך חודשים רבים המשרה של רכז/ת חומרים מסוכנים באיגוד אינה מאוישת. התלונות על מטרדי ריח באשדוד וביבנה התרבו בחודשים האחרונים חומרים מזהמים מסוימים נסחפים עם הרוח, ולאחרונה התרבו מאוד התלונות על מפגעי ריח ביבנה הנמצאת ממזרח לאזור התעשייה אשדוד. המשרד להגנת הסביבה שבדק את הנושא קבע: "במהלך חודשים מאי-יוני 2022 נרשם גידול משמעותי בפניות על מטרדי ריח המגיעות למשרד להגנת הסביבה מתושבי שכונת נאות שמיר שביבנה וסביבתה, כאשר אופי הריח שדווח היה מגוון, אך כלל בעיקר ריח כימי. ״על בסיס כיווני הרוח ואופי הריח, המשרד להגנת הסביבה ואיגוד הערים אשדוד חבל יבנה זיהו את אזור התעשייה הצפוני באשדוד כמקור אפשרי ליצירת מטרדי הריח לתושבים".  מאחר והבעיה נמשכת, בימים האחרונים תושבי יבנה ותושבי אשדוד הפגינו כדי למחות על המצב הבלתי נסבל. ייתכן והגורמים האחראיים על המטרד יכניסו לתחשיבים הכלכליים שלהם את הערך של הנזק שנגרם לתושבים רק לאחר שתוגש תביעה ייצוגית נגדם. מאיגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה נמסר בתגובה: ״האיגוד והמשרד להגנת הסביבה מובילים תכנית לאסדרת איכות הסביבה ובכלל זה צמצום זיהום האויר במרחב, לרבות במפגעים המדווחים ביבנה. תחנות הניטור של האיגוד והמשרד להגנ"ס מודדות את איכות האוויר 24/07 ומדווחות אונליין בשקיפות לציבור. במקביל אנשי המקצוע של האיגוד מבצעים בדיקות וסיורים על בסיס יומיומי, ללא כל קשר לתלונות שמתקבלות. כמו כן, המשרד להגנ"ס מבצע ניטורים ודיגומי פתע-באופן קבוע.  ״בעקבות התלונות שהתקבלו לאחרונה מתושבי יבנה ערכנו סיורים ובדיקות מהן עלה חשש כי מקור המפגע הוא  ממט"ש מפעל אדמה-אגן. ״האיגוד העביר דו"ח מקצועי למשרד להגנ"ס בנושא, שבעקבותיו זימן המשרד את נציגי החברה לשימוע. מלבד אדמה-אגן נבחנים מקורות נוספים למפגעים, לא רק מהעיר אשדוד וזאת לאור תלונות שהתקבלו ולא תאמו את המטאורולוגיה מאשדוד. בכל מקרה, תבוצע אכיפה כנגד כל מקור שימצא אחראי לריח. ״בקרוב נפרסם מכרז לתפקיד רכז חומ"ס - הדורש ניסיון ויהיה בעל דרגה גבוהה יותר מרכז חומ"ס, בשל חשיבות הנושא. הנושא נמצא במוקד העשייה שלנו, גם כעת, מנהל מחלקת תעשיות אמון על החומ"ס ועוסק בכך כל העת. כמו כן מנכ"לית האיגוד שימשה עד לאחרונה בתפקידים הבכירים ביותר בתחום החומ"ס בישראל, והיא מובילה את התחום גם באיגוד.״ מחבר המאמר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".

https://www.saab.com/products/ground-launched-small-diameter-bomb-glsdb עליית מדרגה בחימוש שמספקים האמריקנים לאוקראינה: ביום ששי האחרון אישר הפנטגון רשמית אספקת מספר לא ידוע של פצצות קטנות-קוטר משוגרות קרקע (GLSDR), חלק מחבילת סיוע בת 2.17 מיליארד דולר.  מדובר ברקטות מונחות מדוייקות שיהוו שדרוג גדול של יכולות צבא אוקראינה לכבוש מידי הרוסים שטחים ויכולת לתקוף מטרות רחוקות בהשוואה לחימושים שמצויים כיום בידי האוקראינים.  הרקטות האלו הן גרסה קרקעית של חימוש אווירי שמשוגר מכלי טיס. הטווח של הפצצות קטנות הקוטר הוא כ-150 ק"מ, כפול מהטווח של רקטות MLRS ו-HIMARS שסופקו לאוקראינים בעבר.  דובר הפנטגון גנרל פט ריידר הסביר ל-UK DEFENSE JOURNAL ולרויטרס שכוח אש ארוך טווח חדש זה יאפשר לאוקראינים לתקוף מטרות רחוקות. כוחות צבא אוקראיניות נמצאות עתה במחוז העיר חרסון, ומשם יש אפשרות בעזרת הפצצות החדשות לתקוף מטרות בצפון חצי האי קרים, שכבשו הרוסים לפני שנים. שר ההגנה של אוקראינה גנרל אולכסיי רזניקוב אמר בסוף השבוע כי אין ספק שהציוד החדש שיקבל צבאו, כמו טנקים מארה"ב, מגרמניה ומבריטניה, יסייע למתקפת-נגד אוקראינית, אולי באביב. "אנו זקוקים לקואליציית הטנקים כדי לנהל מתקפת-נגד", אמר שר ההגנה בקייב.   

תכנית Liberty Lifter תשתמש בייצור בעלות נמוכה הדומה לייצור ספינה, בבניית מטוס ימי חדשני, המסוגל לעמוד בדרישות הרמה מעל 100 טונות הפועל בעצמאות ללא מסלול או נמל https://www.darpa.mil/news-events/2023-02-01 Aurora Flight Sciences, חברה-בת של בואינג, נבחרה לבצע את השלב הראשון בתכנית של DARPA, רשות המו"פ של מערכ הביטחון בארה"ב, לתכנן, לייצר ולהטיס כלי טיס חדשני – מטוס תובלה כבדה ימי שיוכל לפעול בתנאי מים קשים ביותר ולהטיס מטענים, לוחמים וציוד צבאי מהים אל החוף ומהחוף אל הים, תוך התגברות על גלים גבוהים ומכשולי מים אחרים.  גרהאם ברוזצקי, סגן נשיא החברה, הסביר שמדובר בפרוייקט חדשני שידרוש תכנון כלי טיס חדש שיתן לצי ולצבא יכולות אסטרטגיות ו"תמיכה בלוחמת המחר". הרעיון של DARPA הוא לייצר כלי שחציו כלי טיס וחציו כלי שיט שיוכל לעמוד בדרישות שהעמידה DARPA, כמו למשל טווח של יותר מ-6,500 מייל ימי, יכולת לטוס מעל גלים בגובה של קרוב לחמישה מטרים (ים 5) ויכולת לשאת מטענים בתוך המטוס בשש מכולות סטנדרטיות. חברת הבצת של בואינג תשתף פעולה בפרויקט זה עם חברת ההנדסה גיבס אנד קוקס והשיתוף בין שתיהן יאפשר תכנון שיש בו ידע ומומחיות באירונאוטיקה ובתכנון כלי שיט.  חברת AURORA של בואינג מתמקדת בתכנון וקידום רעיונות ופרוייקטים של תעופת העתיד, כמו כלי  טיס של המחר, תצורות של מערכות אוטונומיות לתעופה בעתיד וטכנולוגיות הנעה עתידיות.   

אם תערוכת CES בלאס וגאס משמשת כמצפן לתעשיית ההיי-טק, אנחנו בדרך לתלות מוחלטת במרחב הדיגיטלי | בעידן זה לא תהיה סליחה או מחילה לנפילה, גליץ', תקלה או מעידה ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד פרולוג'יק (צילום: נדב כהן יונתן) לפני מספר שבועות שבתי מהביקור השנתי שלי בתערוכת CES בלאס וגאס – תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם. בתערוכה ניתן היה לראות את הכיוונים העתידיים אליהם הולך עולם הטכנולוגיה והאלקטרוניקה הביתית - מכוניות אוטונומיות, חשמליות ודיגיטליות שיהפכו בעצמן לסוג של גאדג'ט. רובוטים בכול צורה וגודל ולאינסוף של שימושים; גם עתיד המטאוורס נראה ורוד כשרואים את שלל השקות מוצרי ה-AR ו-VR של מיטב יצרניות האלקטרוניקה העולמיות.  אלא שבנקודת המבט שלי – כמי שעוסק ביומיום שלי בתשתיות הטכנולוגיה הארגוניות – היה בולט אלמנט נוסף. מדובר על הצעדים האדירים שהעולם עושה לכיוון של יותר דיגיטל ויותר קישוריות. הרבה יותר ממה שאנו מכירים היום, דיגיטל על סטרואידים, או - הכירו את עידן המגה-דיגיטל. תלות גוברת בדיגיטל לכאורה נראה כאילו אנו מצויים כבר היום בשיאה של מהפיכת הדיגיטל. האפשרויות שאנו מקבלים היום מהטכנולוגיה מעניקות לנו עושר חווייתי עצום יותר מאשר בכול נקודה אחרת בעבר. זה נכון בהיבט האפליקטיבי הארגוני, וזה נכון על אחת כמה וכמה למשתמשי הקונסיומר. אבל זה נכון בעיקר כאשר אנו משווים את עצמנו לעבר. כדי לראות את העתיד של הארגונים צריך להגיע לתערוכת טכנולוגיה עתידנית מהסוג של CES, כדי לראות את האפשרויות שהדיגיטל עומד להציע לנו בעידן המגה-דיגיטל, עולם דיגיטלי בסדרי גודל שאנו יכולים רק לדמיין.  מאידך, זה גם מציף את התלות האדירה שתהיה לנו כבני אדם, כארגונים ואפילו כמדינות וחברה אנושית ביכולת לקיים רציפות טכנולוגית, מסביב לשעון, בכול מקום. כול העולם האפליקטיבי העשיר של ההווה, ובטח של העתיד, לא יעבוד אם לא נוכל לשמור את המערכות פעילות ברציפות טוטאלית. אין מחילה לתקלות זה מביא אותנו לצורך של ארגונים לבצע ניטור, ניטור ושוב ניטור. ניטור של מה? של תשתיות ה-IT, של האפליקציות, של החומרה ושל התוכנה, ניטור של סביבות הענן ושל האון-פרמיס. ניטור של הכול, כול הזמן, בכול מקום. הניטור הזה חייב להתבצע בצורה עמוקה, הוא חייב לספק ל-CIO את השקט הדרוש לו כדי לעבוד. בעידן המגה-דיגיטל לא תהיה סליחה או מחילה לנפילה, גליץ', תקלה או מעידה. הציפייה של המשתמשים היא אבסולוטית, לקבל זמינות בכל זמן. זה יהיה נכון על אחת כמה וכמה בעידן בו המשתמשים החדשים כלל לא יהיו אנושיים - אלא רובוטים, בוטים או מערכות AI חכמות בענן. המערכות הללו לא מקבלות מייל התנצלות, לא מעניין אותן מה הסיבה לתקלה וכמה זמן ייקח לתקנה, הן זקוקות להזנה בלתי פוסקת של נתונים כדי להמשיך ולהפעיל את המערכות שתלויות בהם לתפקוד. ניקח דוגמא מהעולם המוכר לנו. בדרך כלל נהוג לנטר את מידת הזמינות של מערכות דוגמת פורטל האינטרנט והמערכות התומכות בו. הימים הללו כבר אינם רלוונטיים. כיום נדרש למדוד את מידת הזמינות של כול המערכות, אלו שמצויות בממשק עם לקוח, אלו שמצויות ב-Back Office, וכול מה שבאמצע.  כך לדוגמא – מערכות הגנת הסייבר. נדרש ניטור מלא שלהן כדי להבטיח שיהיו זמינות מסביב לשעון. אם יש חסמים או צווארי בקבוק הקשורים למערכות אלו – הרי שמדובר על פרצה שהאקרים פוטנציאליים יכולים לנצל. מי שלא ינטר - לא יהיה מוגן. אם נרחיב את האמירה מתחום ספציפי של מערכות לעולם הרחב יותר – נדרש ניטור מלא, מסביב לשעון, של הכול, פשוט הכול. שוק בגדילה מתמדת זו כנראה הסיבה שגם נראה בשנים הקרובות גידול ניכר בקצב ההצטיידות של ארגונים במערכות ניטור של תשתיות ה-IT והדיגיטל. כך לדוגמא, חברת המחקר Global Market Insights מעריכה כי עד שנת 2032 נראה קצב גידול שנתי של 15% בהיקף השוק של המערכות לניטור הרשת הארגונית, וכי השוק יגיע בקצה טווח התחזית להיקף של 12 מיליארד דולרים לשנה. אם יורשה לי לספק תחזית אישית – הקצב של גידול השוק הזה יהיה אף גבוה יותר, ובהתאמה גם ההיקף הכספי שלו יהיה גבוה ומשמעותי הרבה יותר. לסיכום, ארגונים נדרשים כבר היום, לא בעתיד, לבחון מחדש את כול הנחות היסוד שלהם לגבי הניטור של כלי הטכנולוגיה אצלם בארגון, לשאול שאלות צופות פני עתיד, לשבור פרדיגמות של העבר, ולבצע את הפעולות הנדרשות כדי לחזק כבר היום את התחום הכה קריטי הזה.

המשלחת, בהובלת פיקוד העורף, תמריא הערב במטוסי חיל האוויר מבסיס נבטים, ועם נחיתתה תחל מיידית במשימת החילוץ והסיוע תמונה: דובר צה״ל  הערב (ב') תמריא משלחת ״ענפי זית״ של צה"ל, משרד הביטחון ומשרד החוץ, למוקד ההרס בטורקיה, בו התרחשו רעידות האדמה.  המשלחת, בהובלת פיקוד העורף, תמריא במטוסי חיל האוויר מבסיס נבטים, ועם נחיתתה תחל מיידית במשימת החילוץ והסיוע.  כוח ראשון יצא לטורקיה כבר בשעות אחר הצהריים ויקלוט את המשלחת כשתנחת במקום. משימת המשלחת כפי שהגדיר מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, הינה סיוע מיידי במאמצי החילוץ לטובת הצלת חיים, וזאת באמצעות מיפוי מהיר של אתרי ההרס. במקביל נערכת המשלחת למתן סיוע רפואי למחולצים.   בראש המשלחת עומד מפקד יחידת החילוץ וההצלה הארצית, אלוף-משנה (מיל') גולן ואך והיא כוללת כ-150 בעלי תפקידים במילואים ובסדיר. בנוסף לכך, יצטרפו כוחות כבאות והצלה למשלחת.  מפקד חטיבת החילוץ וההצלה, אלוף-משנה אלעד אדרי, אחראי על תחום החילוץ וההערכות הלוגיסטית.  כמו כן, חיל הרפואה נערך להוצאת משלחת להקמת בית חולים שדה בשטח, במידה ויוחלט כי יש בכך צורך ובהינתן הנחיית שר הביטחון.  הכוחות יפעלו בשיתוף פעולה עם עמיתיהם הטורקים ויחד עם משלחות נוספות מן העולם.  המשלחת ערוכה להתמודדות עם תנאי מזג אוויר קיצוניים.

שר החוץ, אלי כהן, העלה בשיחה את רצונה של ישראל לסייע לסודן בתחומים כמו חקלאות, ביטחון מזון, משאבי מים, טיהור מים ורפואה ציבורית קרדיט: שלומי אמסלם סוגיית הסכם מדיני עם סודן חוזרת לכותרות. שר החוץ, אלי כהן, טס לביקור בסודן וטען כי הסכם בין ישראל לבין סודן צפוי להתרחש בעוד מספר חודשים, כאשר יושלם תהליך העברת השלטון מהצבא לממשלה אזרחית. כהן נפגש בחרטום עם נשיא מועצת המעבר גנרל עבד אל-פתח אל בורהן. את שר החוץ ליוו מנכ"ל משרדו רונן לוי, סמכ"לית אפריקה במשרד החוץ שקרון בר-לי ומלווים נוספים. השר כהן העלה בשיחה אתמול את רצונה של ישראל לסייע לסודן בתחומים כמו חקלאות, ביטחון מזון, משאבי מים, טיהור מים ורפואה ציבורית. בדבריו אמר שר החוץ: "אנו בונים עם הסודנים מציאות חדשה שבה שלושה הלאווים (של חרטום) יהפכו לשלושה 'כנים' – כן להכרה בישראל וכן לשלום בין המדינות ובין העמים". סודן היא המדינה השלישית בגודלה ביבשת אפריקה, אוכלוסייתה מונה מ47 מיליון תושבים ומיקומה אסטרטגי בים סוף.   

קרן אלדור, סמנכ"לית אסטרטגיית שותפויות טכנולוגיות בסייברארק בפאנל דייברסיטי של נשים בסייבר סקיוריטי -  הסיפור העסקי אל מול הסיפור המוסרי | פאנל מיוחד שהתקיים במסגרת כנס סייברטק בתל אביב  מימין: קרן אלדור סמנכ"לית בסייברארק בתחום שותפויות טכנולוגיות, אמנואלה נז – מנהלת סייבר וטכנולוגיה – בנק BPR רואנדה, ג'וליה קראוט – נציגת נשים בסייבר סקיוריטי – ארגון בינ"ל, אמיר עצמון דיירקטור מרכז סייבר בדלויט, נדיר יזרעאל - מנהל הטכנולוגיה הראשי בח' ארמיס ופרופ׳ פאולה גיקנטקיס – דיירקטורית סייבר מאונ' ליאונרדו איטליה | צילום: גלעד קוולרצ׳יק ד״ר דורית דור, סמנכ"לית המחקר והפיתוח של צ'ק פוינט, פתחה את הפאנל (וירטואלית מחו״ל) ושיתפה ״בסייבר אנחנו מנסים לחשוב כמו התוקף, באמצעות חשיבה מגוונת, מה שרק מחזק את החשיבות של נשים בחברות סייבר, שיתרמו לחשיבה מגוונת״.   ג'וליה קראוט – נציגה מייסדת בארגון Women in Cybersecurity, Israel: ״הארגון המקצועי הגדול בעולם בתחום סייבר סקיוריטי (7000 נשים), שהנחתה את הפאנל פתחה ואמרה: ״עוד פאנל של נשים בלבד שמדברות על הבעיה לא יפתור את הבעיה. לכן צריך שגברים ונשים כאחד יהיו מעורבים בנושא, וזאת הסיבה שהפאנל הוא מעורב.״  מה המוטיבציה של ארגונים לקדם גיוון, והאם בכלל צריך תמריץ? ענתה קרן אלדור, סמנכ"לית אסטרטגיית שותפויות טכנולוגיות (שעבדה בעברה גם כמפתחת וכסמנכ"לית מוצר): ״כחברה ציבורית אנו רואים ב-ESG כמשהו שהוא must, לא Nice to have. השוק היום מדרג חברות לפי ESG (אחריות חברתית-תאגידית), ונשים זה אחד הקריטריונים שמודדים. אני צופה שבעוד כמה שנים נראה שפחות אנשים רוצים להצטרף לארגונים שלא משקיעים בגיוון, ובנשים בעיקר.״   אמיר עצמון, דירקטור לניהול סיכוני סייבר, דלויט ישראל: ״גיוון זה יותר ממין, צבע עור ועוד. יש אלמנטים כמו איפה גדלת, לדוגמא עיר או קיבוץ, מאיזו תרבות הגעת, ומה הרקע שלך ועוד. הרעיון בגיוון לדעתי הוא להביא דעות שונות מאנשים שונים לשולחן.״  האם אנחנו יוצרים בארגון היררכיה של עובדות סוג א' / סוג ב'? כלומר, עובדות טכנולוגיות ועובדות בתפקידים לא טכנולוגיים? קרן אלדור, סמנכ"לית אסטרטגיית שותפויות טכנולוגיות בסייברארק: ״אנחנו לא רוצים ליצור שני מעמדות בסייברארק. אבל לצערנו התפקידים הטכנולוגים היו פחות מאויישים על ידי נשים ולכן יש יוזמות שונות שלקחנו על עצמנו כדי לגשר על הפער. מנסיוננו בסייברארק, אנחנו פועלים היום לפי שלושה עקרונות:  תשתית, חדשנות ורשת נטוורקינג. ״תשתית - ליצור מסלול התפתחות וקידום שהוא סוג של ׳מרתון׳ ולהתייחס לתהליך כארוך טווח, דוגמא היא קבוצת ׳Cyberwomen שהקמנו, שכוללת הדרכה, קואצ׳ינג ומנטורינג עבור נשים בארגון, כולן יחד בלי קשר לתפקיד שלהן, טק או נון-טק. ״חדשנות – יש הרבה אתגרים לנשים במציאות של תעשיית ההייטק ועולם העבודה בכלל. האתגרים בתחום גיוון ונשים דורשים חשיבה יצירתית ושונה, ולכן בסייברארק יזמנו תוכניות חדשניות, למשל: תכנית שמסייעת לנשים שנפלו ממעגל העבודה לחזור אליו (נסיבות משפחתיות כמו גידול ילדים קטנים, חופשת לידה ארוכה או כל סיבה אחרת).   ״במסגרת הפיילוט שעשינו בארה"ב הצלחנו להחזיר 15 נשים שיצאו ממעגל העבודה לתפקידים בתעשיית הסייבר. אנחנו מתכוונים להרחיב את התוכנית בשנה הקרובה.   ״יצירה של קהילה ורשת נטוורקינג של נשים, ביניהן המאמצים בתכנית הג׳וניורים של סייברארק, בה היעד היה 50% נשים בתכנית, אותן משבצים בתפקידים טכנולוגיים שונים. לשמחתנו בין המסיימות בתכנית היו מעל 40% נשים.״   עמנואלה נז – מנהלת סייבר וטכנולוגיה – בנק BPR רואנדה: "כשחושבים על סייבר אין מעמד ראשון ושני. הדרך היחידה למלא 3.5 מליון משרות לא מאויישות בתחום הסייבר בעולם. אני תוצר של תהליך של מנטורשיפ. בעיני מה שיעשה את השינוי בתחום הוא שחזור של החוויה שלי לפני 9 שנים בה זכיתי למנטורשיפ בעמק הסיליקון ולמדתי את האתגרים של נשים בתחום הסייבר וככה הצלחתי להתקדם בתחום. ״התפקיד שלנו הוא לחשוף ילדות ונערות לדמויות נשיות בתחום הסייבר כדי שהן יוכלו ללמוד ולהבין שיש להם גם אפשרות להתקדם בתחום. זה שבעצם נוצר בסייבר שני ׳סוגים׳ של עובדות יימנע על ידי קידום של נשים בסייבר שהוא לא בהכרח בתפקידי טכנולוגיה - ומה שיקרה זה שנשים יראו נשים אחרות מקודמות וירצו להיות מעורבות בתפקידים טכנולוגיים ולהתקדם. ״בשביל לדאוג שלא יהיו סוגי עובדים שונים, צריך לחנך על הזדמנויות שונות: ללמד נשים וגם גברים על התפקידים השונים כדי ליצור מודעות. יש כרגע 3.5 מיליון משרות לא מאויישות בתחום הסייבר בעולם. 25% מכוח האדם בסייבר סקיוריטו הוא נשים כרגע. הדרך למלא את התפקידים זה לחנך לגבי סייבר סקיוריטי ומגוון התפקידים, כדי שאנשים יוכלו להיחשף ולהכנס לתחום ולהגן על העולם שלנו.״

״מפעל הכטב״מ הוא חלק מעסקה בהיקף מיליארד דולר בין רוסיה למוסקבה״, מדווח הוול סטריט ג'ורנל Photo: Kostiantyn Liberov and Vlada Liberova, Iryna Rybakova, Oleg Petrasiuk, Patryk Jaracz, Oliver Marsden. רוסיה ואיראן מתכננות לבנות ברוסיה מפעל שיהיה בעל כושר ייצור של 6,000 כטמ"מים תוצרת איראן עבור צבא רוסיה, להפעלה במלחמה באוקראינה. העיתון וול סטריט ג'ורנל כתב כי זה סימן נוסף להידוק השת"פ בין מוסקווה לטהרן. מקורות המקורבים לארה"ב מסרו לעיתון כי בתחילת ינואר הגיעה למוסקווה משלחת איראנית רמת דרג כדי לסייר באתר שבו אמור לקום מפעל הכטמ"מים, וכדי להשלים את פרטי העסקה.  על פי הפרסום, נודע לארה"ב שהתכנית היא לייצר במפעל ברוסיה כטמ"מים יותר מהירים מקודמיהם תוצרת איראן, כדי שיהווו אתגר יותר קשה למערך הגנ"א של אוקראינה. ב-6 בינואר, יום אחרי שהמשלחת האיראנית באה למוסקווה, הטילה ארה"ב סנקציות על דמבנדיאן, איש תעופה בכיר באיראן, שהואשם על ידי האמריקנים בניהול אספקת הכטמ"מים לרוסיה וארגון הדרכה של יחידות רוסיות בהפעלת הכטמ"מים האיראניים. ״מפעל הכטב״מ הוא חלק מעסקה בהיקף מיליארד דולר בין רוסיה למוסקבה. במסגרתה, מוסקבה סיפקה לאיראן נשק שנתפס בשדה הקרב באוקראינה שהם מנסים להנדס לאחור״, לפי הפרסום.