בהערכה לפי מספרי הרכש הגלויים, אלביט מסוגלת לייצר בחודש את מה שצה״ל ״יבזבז״ ביום לחימה אחד, רק בלבנון תמונה: אלביט  אלביט הודיעה אתמול (א) כי זכתה בחוזה בסך כ- 60 מיליון דולר לאספקת אלפי פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ לחיל התותחנים בצה"ל. החוזה ימומש על פני תקופה של שנה.  פגז תותח 155 מ"מ עולה בדרך כלל בין 500 ל-3000 דולרים, תלוי בסוג התחמושת והדגם. פגז רגיל, כמו במקרה זה, במחירי משרד הביטחון, כנראה עולה סביב 1500 דולרים. היות וההזמנה היא לשנה, מדובר בקצב ייצור של כ-40,000 פגזים בשנה. בחלוקה לחודש, זה 3300 פגזים בחודש. קצב הייצור האמיתי של אלביט חסוי, אבל מהמספרים ניתן להעריך.  ייצור הפגזים יתבצע במפעלי 'אלביט מערכות' ביקנעם, חיפה ורמת השרון, ואספקתם צפויה במהלך שנת 2024.   כמה פגזים יורים בעימות עם לבנון נניח? זו שאלת המפתח. ביום לחימה בלבנון, יורים אלפי פגזים. כלומר, אם כושר הייצור של אלביט הוא כ-3000 פגזים בחודש, מדובר במספר שצה״ל ״מבזבז״ ביום לחימה בלבנון. לכל הפחות.  אם נוסיף עוד גזרות, כמו מצרים או סוריה, קצב הירי של צה״ל יכול להגיע למעל 10,000 פגזים ביום. כלומר, יום לחימה אחד שווה לקצב ייצור של חודש עד שלושה חודשים. לצורך השוואה, על פי מקורות גלויים, אוקראינה יורה 6000-7000 פגזי ארטילריה כל יום מול הצבא הרוסי.  על בעיית ייצור פגזי הארטילריה, בעיה עולמית, כתבתי לא מזמן. בתחילת הלחימה באוקראינה, ארה״ב עמדה על קצב ייצור של כ-14,000 פגזים בחודש. נכון לחודש יוני האחרון, הייצור עומד על 24,000 בחודש. עד 2025 התכנון לעמוד על 40,000 בחודש ועד 2028 לעמוד על 85-90 אלף פגזים בחודש. באירופה מצב ייצור הפגזים עגום.  המשמעות היא, שבעת מלחמה, ישראל כנראה תהיה תלויה בקצב ייצור הפגזים של ארה״ב או במצבורים אמריקאים הנמצאים בישראל או סמוך לה. בישראל יש מחסנים אמריקאים מהם, על פי הערכות, לקחו לאחרונה פגזי ארטילריה לטובת אוקראינה. ככל שצה״ל יתמודד עם יותר חזיתות והמלחמה תמשך, כך צריכת פגזי הארטילריה היומית עולה - ומתרחקת עוד יותר מקצב הייצור המקומי של אלביט. לפי פרסומים גלויים, להכפיל את קצב הייצור לוקח לפחות שנתיים בהשקעה כלכלית גדולה.  לזה יש להוסיף את הסיכון הטמון בטילים מדויקים שאיראן תעביר לחיזבאללה או לכל מיני מיליציות בעירק. טילים כאלו יכולים, אם פוגעים, לשבש את קצב הייצור המקומי של אלביט. לא קשה לאתר את אתרי הייצור של אלביט.  לסיכום, קצב הייצור של אלביט מותאם להזמנות של משרד הביטחון, שהוא הלקוח העיקרי. בהנתן והאסטרטגים במערכת הביטחון סבורים כי לא תפרוץ מלחמה רב חזיתית בקרוב, או מלחמה בכלל, קצב הייצור מספיק. ואם לא, יש את האמריקאים.  

במקום זאת, החברה מגלה עניין בהשתתפות בפרוייקט חדש של פיתוח כלי טיס בלתי מאוייש מתקדם, זול ואוטונומי Northrop Grumman חברת נורת'רופ גראמן פרשה מפרוייקט פיתוח וייצור מטוס הקרב החמקני העתידי דור 6 של חיל האוויר האמריקני. בכך נותרו שתי חברות שמתחרות בהצעות לפיתוח המטוס (פרוייקט NGAD), בואינג ולוקהיד מרטין. מנכ"לית נורת'רופ גראמן קתי וורדן אמרה שהחברה הודיעה לחיל האוויר האמריקני שלא תיקח חלק בתכנית מטוס הקרב העתידי של חיל האוויר.  לדבריה החברה תעסוק בפרוייקטים אחרים של מטוסים צבאיים, ויתכן שידובר בפיתוח וייצור מטוס הקרב העתידי של הצי האמריקני, פרוייקט F/A-XX. WAR ZONE מציין כי תכנית מטוס הצי העתידי היא למעשה חלק בלתי נפרד מתכנית המטוס העתידי של חיל האוויר, ושתי הזרועות משתפות פעולה בפיתוח.  וורדן הוסיפה ואמרה שהחברה שלה מגלה עניין בהשתתפות בפרוייקט חדש של פיתוח כלי טיס בלתי מאוייש מתקדם, זול ואוטונומי לחלוטין.     התכנית הכוללת של חיל האוויר היא לרכוש בעתיד 200 מטוסי קרב חמקניים פרי תכנית NORAD וכן אלף מל"טים חדישים אוטונומיים (פרוייקט CCA) מהסוג שעליו דיברה מנכ"לית נורת'רופ גראמן.   

ראש חטיבת המחקר באמ"ן תא"ל עמית סער אמר שהיכולת של ישראל לבסס איום צבאי נגד איראן התערערה קרדיט סטילס: אריאל חרמוני, משרד הביטחון נכון להיום הצבא מצליח לעמוד במשימותיו. צה"ל כשיר לכל משימה. אולם הביטחון הלאומי עלול להיפגע בעתיד בגלל הצהרות המילואים – אמר אתמול (ב) שר הביטחון יואב גלנט בדיון סגור של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוועדה התכנסה לדון בהשלכות ההודעות על הפסקת ההתנדבות לשרות מילואים. הדיון תואר כ"מתוח וסוער". ראש חטיבת המחקר באמ"ן תא"ל עמית סער אמר שהיכולת של ישראל לבסס איום צבאי נגד איראן התערערה. לדברי ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק, נעשים מאמצים לצמצם את תופעת הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים.  שר הביטחון גלנט אמר לחברי הוועדה שהפגיעה בגלל ביטול ההתנדבות מתוחמת יחסית, וצה"ל כשיר לכל משימה. "אנו נמצאים במצב שבו בכל הזירות קיים פוטנציאל נפיצות גבוה. יש פגיעה בחוסן הלאומי בגלל המחלוקת העמוקה בציבור, והיא עלולה להפוך לפגיעה בביטחון הלאומי".  

המפעל עתיד לייצר מיירטים עבור מערכת MRIC של הצבא האמריקאי המבוססת על מרכיבים של כיפת ברזל A live-fire test of an initial MRIC prototype in December 2021. (US Marine Corps) עברו כמעט שלוש שנים מאז הודיעו ריית'און ורפאל על תוכניות לחבור לייצור מיירט תמיר של כיפת ברזל בתוך ארצות הברית. עד כה, הם לא בחרו רשמית אתר ייצור, אבל בצעד יוצא דופן חיל הנחתים האמריקני מבשר בפומבי על ביקור לאחרונה באתר פוטנציאלי בארקנסו. "מנהל תוכנית ההגנה האווירית הקרקעית ביקר לאחרונה בקמדן, ארקנסו, כדי לדון באפשרות של ייצור טילי טמיר וגרסה אמריקאית עתידית הידועה בשם SkyHunter עבור תכנית יכולת היירוט לטווח בינוני [MRIC]", על פי פרסום של Breaking Defense.  הביקור הזה, והדיונים הנלווים אליו, התרחשו ב-19 ביולי, וכללו נציגים משתי החברות, צוות המכונה R2S, שסיפק את השירות עם סיור באתר ועיצוב קונספט מפורט. "זה יהיה דבר נהדר עבור תוכנית MRIC ועבור USMC, אם זה יקרה", אמר דון קלי, מנהל תוכנית ההגנה האווירית הקרקעית של תוכנית חיל הנחתים. ״אם אתר אמריקאי אכן יצא לפועל. הארגון הישראלי להגנה מפני טילים (חומה) יוכל גם להשתמש בו כמקור שני לטילי טמיר.״ מזרח קמדן, עיירה קטנה בדרום ארקנסו ממש מחוץ לקמדן, היא ביתם של מתקן קיים של ריית'און, כמו גם כאלה השייכים לענקיות קבלניות ביטחוניות אחרות, כולל אתר שבו לוקהיד מרטין מייצרת HIMARS. אף על פי שמקור בתעשייה אמר ל-Breaking Defense שארה"ב תוכל להסתמך על טילים מתוצרת ישראלית אם העיכוב בהקמת מתקן ייצור בארה"ב יימשך, קלי הבהיר שהוא רוצה להימנע מכך בטווח הארוך. בסיס הייצור בארה"ב אמור להחליף שישה רכיבים בטיל שאינם אמריקאים. מערכת ה-MRIC מבוססת על משגר כיפת ברזל רכוב על משאית בשילוב עם מיירטי טמיר המשתמשים במערכת פיקוד ובקרה משותפת (CAC2S), מערכת בקרת ניהול קרב (BMC), יחד עם מכ״מ AN /TPS-80.  צבא ארה״ב סיכם סדרת ניסויים ב-MRIC בספטמבר 2022 ובדצמבר 2022 הוחלט להתקדם בתהליך ההסמכה במטרה שהסוללה הראשונה תהיה מבצעית בסביבות 2025.  צוות ה-R2S התחרה בתחרות הצבא האמריקאי להגנה מפני אש עקיפה (IFPC Inc 2) של הצבא וגם הציע את כיפת ברזל. הצוות הפסיד בסופו של דבר לצוות של Dynetics-Raytheon, שהציג את משגר האב-טיפוס Enduring Shield יחד עם טיל ה-AIM-9X Sidewinder. 

היום (ג) ייצא המטוס לטיסת הבכורה המסחרית הראשונה עם נוסעים לדובאי צילום מסך, פייסבוק אל על  חברת אל על קלטה אתמול (ב) מטוס נוסעים חדש בואינג B787 'דרימלייר' מספר 16, והטיסה מסיאטל לנתב"ג היתה הראשונה עם דלק בר-קיימא. שם המטוס החדש "נוף הגליל". דלק בר קיימא (SAF) דומה במבנה הכימי שלו לדס"ל (דלק סילוני) רגיל, אך בתהליך הייצור נפלטת לאטמוספרה כמות קטנה יותר של פחמן. בטיסה מסיאטל (מפעלי בואינג) לנתב"ג היווה הדלק החדש 30 אחוזים מתצרוכת הדלק הכללית. בחודש יוני חתמה אל על על תכנית של ארגון התעופה העולמי IATA ליישום תקני איכות הסביבה וקיימות, ובכך הצטרפה לחברות תעופה מובילות בעולם הפועלות לצמצום פליטות פחמן. המטוס החדש הוא הרביעי מדגם B787-8 ובו 238 מושבים בשלוש מחלקות. מטוסים אלו מיועדים לטיסות ארוכות לצפון אמריקה, אירופה והמזרח הרחוק. בטקס קבלת המטוס החדש נכחו מנכ"לית אל על דינה בן טל גננסיה ונשיא בואינג ישראל עידו נחושתן. היום (ג) ייצא המטוס לטיסת הבכורה המסחרית הראשונה עם נוסעים לדובאי.   

אחרי שנים בהן ארגנטינה רוקדת טנגו עם מספר יצרני מטוסים, נראה כי ההחלטה מתקרבת - מטוסים סינים או F-16 news.lockheedmartin.com ארצות הברית מבקשת את אישור הקונגרס לעסקה רשמית חדשה למכירת 38 מטוסי F-16 בתצורת Blk 10 & Blk 15 לארגנטינה מדנמרק. זאת בנוסף לארבעה מטוסי סיור ימיים מסוג Lockheed P-3 Orion מנורבגיה.  רפאל מלתוס רואיז דיווח ב-La Nacion כי מחלקת המדינה האמריקאית פרסמה הודעות המפרטות שתי רכישות נשק מוצעות: הראשונה כללה העברה של עד שישה F-16 בלוק 10 ועד 32 מטוסי בלוק 15, בשווי כולל מוערך של כ-338 מיליוני דולרים. העסקה המוצעת עם נורבגיה הכוללת את ארבעת ה-P-3C בשווי כולל של 108 מיליון דולר. ״ההודעה נשלחה על ידי מחלקת המדינה לסנאט ולוועדות החוץ של בית הנבחרים, וליו"ר בית הנבחרים קווין מקארתי. שתי ההודעות נושאות את חתימתו של Naz Durakoğlu, עוזר המזכיר של המשרד לענייני חקיקה, ונשלחו בהפרש של בקושי שבוע, ב-7 ביולי, במקרה של דנמרק, וב-13 ביולי, במקרה של העסקה עם נורווגיה״, על פי הפרסום. על פי פרסום אחר של batimes, אחד המכשולים היה התנגדות בריטית למכירת המטוסים, בגלל איי פוקלנד. עם זאת, נראה כי המשוכה הזו הוסרה. על פי הפרסום מדובר במטוסים של חיל האוויר הדני.  ״המימוש הקונקרטי של המשא ומתן עם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מייצג כיום את הערובה הטובה ביותר לאינטרס האסטרטגי של וושינגטון שהמטוס יגיע מדנמרק ולא מסין.״, כותבים בפרסום.  עוד מוסיף הפרסום כי ארגנטינה מתעניינת במוצרים של HAL ההודית, כולל פיתוח ומסחור של 20 מוצרים אווירונאוטיים, ביניהם מסוקים. כמו כן ניתן מכתב כוונות לחברת ברהמוס, יצרנית טילי שיוט.  

בנוסף, כוללת תכנית הרכש הרומנית גם טנקי מערכה אברהמס אמריקאים ואף טנקי מערכה לאופרד גרמנים By Simta - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=29408338 רומניה ממשיכה במסע הרכש הצבאי העצום שלה המיועד לחיזוק העוצמה הצבאית שלה על ידי קידום תהליך המודרניזציה של צבאה. לאחר שבחודש מאי האחרון ממשלת רומניה החליטה על הכוונה לרכוש 54 טנקי אברהמס M1A2 מארה"ב בשווי של כמיליארד דולרים, בתחילת חודש יולי היא הודיעה על כוונתה לרכוש כ-300 טנקי מערכה מסוג "Black Panther" תוצרת החברה הדרום-קוריאנית יונדאי רותם. לצד טנקי ה-K-2 בכוונת הרומנים להצטייד גם בתומ"תי K-9 Thunder 155 מ"מ, גם הם מתוצרת יונדאי רותם הדרום-קוריאנית. בכך לא מסתיים מסע הרכש הרומני. לפני מספר ימים אישר משרד החוץ האמריקאי מכירה של 21 רק"מים אמפיביים AAV, מתוכם 16 נגמ"שי AAVP-7A1, שלושה רק"מי פיקוד AAVC-7A1 ו-2 רק"מי חילוץ AAVR-7A1 וכן מקלעים כבדים, מקלעים קלים, משגרי רימונים ואמצעי ראייה אופטיים. שווי העסקה 120.5 מיליון דולרים. אם לא די בכך, הממשלה הרומנית הביעה אף עניין ברכש "הכוכב הבא" בשוק טנקי המערכה האירופאי, טנק הלאופרד 2A8 תוצרת החברות הגרמניות ריינמטאל ו-KMW ואף ניהלה שיחות על כך עם חברות אלו. ברקע מסע רכש זה עומדת הכוונה של ממשלת רומניה להקים עוד 5 גדודי שריון נוספים, כאשר הכוונה המקורית הייתה להקים רק גדוד חדש אחד.  

מערכת DESEAVER Mk-4 היא הדור הרביעי של מערכות שיגור אמצעי הטעייה ושיבוש של אלביט מערכות | אלביט מתמודדת במכרז ענק של הצי הבריטי עם המערכת הזו  תמונה: אלביט  מערכת DESEAVER Mk-4 היא הדור הרביעי של מערכות שיגור אמצעי הטעייה ושיבוש של אלביט מערכות – מודיעין ול"א. המערכת מותקנת בספינות חיל הים הישראלי.  על פי הפרסום, זרוע הים ואלביט מערכות השלימו בהצלחה סדרת ניסויים ימיים של מערכת שיגור אמצעי הטעייה ושיבוש DESEAVER Mk-4 בספינות חיל הים הישראלי.  הניסויים בחנו את היכולות של מערכת הלוחמה האלקטרונית הימית החדשה להגיב באופן יעיל כנגד תרחישים מגוונים של מתקפות טילים על הספינה, כולל התמודדות כנגד איומים מרובים ובמקביל, באמצעות הפעלת אלגוריתם מתקדם ושיגור רקטות הטעייה ושיבוש ממספר משגרים. מערכת 4-DESEAVER Mk היא הדור הרביעי במשפחת מערכות שיגור אמצעי הטעייה ושיבוש. המערכת מספקת יכולות ההגנה רכה (soft kill) נגד טילים כחלק מחליפת הלוחמה האלקטרונית המשולבת של אלביט מערכות Integrated Electronic Warfare Suite או IEWS.  האם יש הקשר לפרסום הנוכחי?  פרסום מחודש יוני האחרון, חושף כי אלביט וחברה נוספת עלו לשלב הגמר בתכנית שדרוג מערכות הל״א בספינות הקרב של בריטניה. מדובר בתכנית בשם EWCM Increment 1a הכוללת משגר חדש המסוגל לפרוס אמצעי הטעייה עתידיים וגם מדור קודם. בבריטניה דרשו תאימות לאמצעים בקליבר 130 מ"מ Mk 216 ו-Mk 217. וגם אמצעי אינפרא אדום 130 מ"מ MK 245. כך לפי פרסום של jedonline.  בתחרות בבריטניה התחרו שלוש חברות - אלביט, חברת SEA - חברת בת של Cohort וחברת Safran Electronics & Defense. האחרונה הודחה מהתחרות. על פי הפרסום, משרד הביטחון הבריטי יצטרך לבחור אחת משתי החברות שנשארו עד סוף שנת 2023. ייתכן וזו הסיבה לפרסום סדרת הניסויים עם חיל הים הישראלי.  על פי פרסום של משרד הביטחון הבריטי, מדובר בפרויקט בהיקף 200 מליוני ליש״ט למשך כ-13 שנים עם אופציית הארכה לעוד 5 שנים.