פרסומים בנושא העתקי ספייק ישראלי יש משנת 2017  https://twitter.com/Military_Tweet1/status/1696219616945537410?s=20 כבר משנת 2017 איראן מפרסמת שהיא הצליחה לפתח טיל נגד טנקים מקביל לטיל הספייק הישראלי שמפותח בישראל.  בשנת 2021 חשפה איראן טיל לטווח 8 ק״מ בשם Almas תחת אותה משפחה ״דמוי ספייק״.  כעת, 2023, הוצג טיל המקביל, לכאורה, לספייק גרסת ER. על פי פרסום של IranDefense, מדובר בטיל לטווח 10 ק״מ עם רש״קים מסוג HEAT, HE, & Thermobaric.  אפשרויות שיגור מהקרקע, מל״ט או מסוק. לפי פרסום של Military_Tweet1, בוצע ניסוי מוצלח ממסוק ומל״ט Mohajer-6. כאן אפשר לראות את סרטון הניסוי.  הטיל צולם במסגרת תערוכת Industry Day 1402 באיראן. לאיראנים יש טיל נ״ט נוסף בשם Sadid 365.  תמונות נוספות מהתערוכה באיראן.   

הנחיתה עברה בשלום. הבוקר אמור להגיע לג'דה מטוס חלופי שיבצע את הטיסה לנתב"ג https://www.jeddah-airport.com מטוס של חברת התעופה אייר סיישל נחת אמש בנמל התעופה של ג'דה, סעודיה, בשל תקלה טכנית. במטוס היו 128 נוסעים ישראליים ששבו מסיישל. הם בילו את הלילה בג'דה שבסעודיה. המטוס מדגם איירבוס A320 המריא מאיי סיישל בטיסת HM22 ומעל סעודיה התגלתה תקלת חשמל והמטוס נאלץ לנחות, אם כי הקברניט לא הכריז על מצב חירום.  הנחיתה עברה בשלום. הבוקר אמור להגיע לג'דה מטוס חלופי שיבצע את הטיסה לנתב"ג. מנכ"ל משרד החוץ קיים התייעצויות עם גורמי תעופה בלילה, והמשרד נמצא בקשר עם הנוסעים ועם חברת התעופה. הנוסעים לנו במלון בתוך שדה התעופה, לא החתימו להם דרכון ואין להם אפשרות לצאת משדה התעופה. לפי הערכות, השב״כ הסעודי עיבה את אבטחת שדה התעופה בשל המצב.  לפני כשנה אישרה סעודיה לכל חברות התעופה לטוס מעל שטחה בדרך לישראל. נמל התעופה של ג'דה מוגדר כשדה אלטרנטיבי לנחיתות בעת חירום בטיסות לישראל.   

אדמירל ג'ון אקילינו, מפקד פיקוד אינדו-פסיפיק: "אם היכולות קיימות וניתן לספק תוך 18 עד 24 חודשים, אני מוכן לקלוט״ HELIOS, a transformational new laser weapon system, provides directed energy capability to the Navy fleet. Image courtesy Lockheed Martin.   ארה"ב מעוניינת לקלוט בדחיפות מערכות נשק מונחה אנרגיה כדי להתמודד ולהשמיד איומים אלקטרוניים ונפיצים. אדמירל ג'ון אקילינו, מפקד פיקוד אינדו-פסיפיק, הבהיר כי ארה"ב מצפה ליתרונות הנשק מונחה האנרגיה, והוא פנה לתעשיות בקריאה: "הביאו לי את הנשק הזה".  בכנס בנושאי ביטחון אמר האדמירל כי הוא מעודד מיכולות נשק מונחה אנרגיה, נשק לייזר, שכמה ממערכותיו עוברות עתה סדרות ניסויים. "יש כמה כלי נשק כאלו בספינות הצי שלנו", אמר אדמירל אקילינו, "והם מסוגלים לעוור את האויב, לבלבל אותו ולהשמידו". ארה"ב ומדינות אחרות מגבירות את קצב הפיתוח והייצור של מערכות נשק מונחה אנרגיה.  בשלוש השנים שחלפו השקיע הפנטגון מיליארד דולר במערכות לייזר, וביקש מהקונגרס 669 מיליון לפיתוח וניסויים בשנת הכספים הנוכחית, ועוד 345 מיליון דולר לרכש מערכות קיימות.  דיפנס ניוז מסביר כי מבחינים בארה"ב בשני סוגי נשק מונחה אנרגיה: לייזר, הפועל על קרן, אלומת אור ונשק מיקרוגל ש"מטגן" את הרכיבים האלקטרוניים במערכות האויב. הצי האמריקני רכש מערכת לייזר של לוקהיד מרטין, HELIOS, וכן מערכת אופטית לתקיפת כטמ"מים, ספינות קטנות וכלי איסוף מודיעין. צבא היבשה מפעיל אב-טיפוס של מערכת ליאונידס. אדמירל אקילינו הדגיש שיש דחיפות בפיתוח ובייצור מערכות נשק מונחה אנרגיה: "אם היכולות קיימות וניתן לספק תוך 18 עד 24 חודשים, אני מוכן לקלוט. אני מוכן לנסות את המערכות האלו מחר בבוקר".   

על העסקה דיווחה חברת Kalyani Rafael Advanced Systems Private Limited, שותפות של רפאל בהודו לפי פרסום של freepressjournal, שותפות של רפאל עם חברה הודית בשם Kalyani Strategic Systems Limited, בשם Kalyani Rafael Advanced Systems Private Limited, זכתה בחוזה בהיקף כ-35 מליוני דולרים בהודו לייצור טילים.  ההזמנה צפויה להתבצע במהלך שנים עשר החודשים הקרובים.  Kalyani Strategic Systems Ltd. היא חברת בת ב-100 אחוז של Bharat Forge Limited (חלק מתאגיד Kalyani Group), שהוקמה כחברת דגל להנעת יוזמות עסקיות ביטחוניות.  Kalyani Rafael Advanced Systems מחזיקה במתקן לייצור תתי-מערכות לטילי ספייק ומיירטי MRSAM (ברק-8) בהודו, תחת תכנית ייצור מקומי של הודו. המתקן פרוס על פני שטח של 24,000 מ"ר, ונמצא ב-Hardware Tech-Park (בסמוך לנמל התעופה הבינלאומי ראג'יב גנדי (RGIA)), היידראבאד.   

על פי הערכות, פרסום הפגישה פגע במאמצי המוסד בשנים האחרונות לייצר קשרים עם לוב | במשרד החוץ טוענים שלא הם אלו שהדליפו את דבר הפגישה קובי גדעון - לע״מ  ראש ממשלת לוב פיטר את שרת החוץ שלו נג'לה מנגוש כדי להרגיע את הרוחות בלוב בעקבות פגישתה עם שר החוץ אלי כהן, שעוררה מחאות והפגנות בכמה ערים בלוב. השרה מנגוש טענה שפגישתה עם שר החוץ הישראלי ברומא היתה בלתי מתוכננת ולא פורמלית.  בירושלים אמרו אישי ממשל לסוכנות רויטרס שהפגישה נמשכה שעתיים ואושרה ברמות הגבוהות ביותר בלוב.  לוב איננה מכירה בישראל, ובציבור שלה יש תמיכה רחבה בעניין הפלשתיני. הפגישה ברומא סיבכה את המצב הפוליטי הפנימי בלוב ונתנה תחמושת בידי מבקריו של ראש הממשלה דבייבה.  אתמול אחר הצהרים היו הפגנות מול בניין משרד החוץ של לוב, נגרם נזק לבניין, בכבישים תושבים שרפו צמיגים ודגלי פלשתין הונפו בבנגזי.  לשכת שרת החוץ, שכנראה טסה לטורקיה, הודיעה שהיא דחתה בקשה לפגישה רשמית עם שר החוץ הישראלי, וכי הם נפגשו בצורה לא מתוכננת בעת שהיא נפגשה עם שר החוץ של איטליה אנטוניו טיאניו. סוכנות רויטרס מסרה שבירושלים נשמעה אתמול גרסה שונה: הפגישה ברומא תואמה בדרגים הגבוהים ביותר בלוב, וכי ראש ממשלת לוב רואה בישראל גשר אפשרי למערב ולממשל האמריקני, כך אמר איש ממשל ישראלי. בטריפולי אמר איש ממשל שראש הממשלה דבייבה ביקש מהאיטלקים לארגן את הפגישה, בתקווה לזכות בתמיכה אמריקנית ובינלאומית בממשלה הזמנית שלו.  מקור דיפלומטי באיטליה אמר ששרי החוץ של לוב ושל ישראל היו בקשר זמן מסוים לפני הפגישה ברומא, וזה ללא מעורבות איטלקית. לפיו, התבקשו האיטלקים רק להסדיר אצ מקום פגישת שרי החוץ.    

אם יתברר כי קוריאה מציעה מערכת הגנה אקטיבית ראויה - מדובר במתחרה לא פשוט לתעשיות הישראליות  The scene of the anti-tank rocket interception test of the active defense system (APS) for the K2 Black Panther tank (right). Although it succeeded in developing domestic APS, it was not installed in K2 due to lack of budget. [Provided by the Agency for Defense Development, News 1]   האם קוריאה הדרומית תציג מערכת מתחרה ל״מעיל רוח״ או ״חץ דורבן״ הישראליות? ובכן, זו שאלה פתוחה. לפי פרסומים גלויים, בסיאול מפתחים מערכת כזו. עם זאת, עד כה, טרם ברור מה טיבה.  לאחרונה הזמין משרד הביטחון הקוריאני אצווה נוספת של 150 טנקים מסוג K2 Black Panther, כאשר לפי הערכות, ייתכן ואלו יגיעו עם מערכת הגנה אקטיבית קוריאנית.  לפי פרסום של mason_8718, ״ממשלת דרום קוריאה אישרה את המנה הרביעית הנוספת של טנק הקרב הראשי K2. הם אמרו שהאצווה הרביעית עשויה לכלול רכיבים קוריאנים, כולל עמדת נשק, הגנה אקטיבית ותמסורת. מערכת ההגנה האקטיבית הקוריאנית פותחה לפני זמן רב. עם זאת, הצבא לא אימץ אותה בשל סיבות רבות, למרות שבניסויים היא הציגה ביצועים טובים.״  אתר armyrecognition מוסיף כי עם האצווה הרביעית, כמות הטנקים מסוג זה שהוזמנה לצבא מגיעה ל-410 יחידות. ״הצבא הקוריאני אמר בעבר שהוא צריך 600 יחידות״, לפי הפרסום.  ״הפיתוח של ה-K2 החל ב-1995, ואב הטיפוס הראשוני נחשף ב-2007. ה-K2, שמיוצר על ידי יונדאי רותם, הוצג לראשונה לציבור בתערוכת ההגנה ADEX שהתקיימה בנמל התעופה של סיאול באוקטובר 2009. הוא הוצג רשמית בשירות עם צבא דרום קוריאה ב-2016.  ״בלב החימוש של ה-K2 נמצא התותח Rheinmetall 120-mm/L55, המיוצר ברישיון דרום קוריאני. התכונה הבולטת שלו היא המעמיס האוטומטי, המקל על טעינת פגזים תוך כדי תנועה. זה מבטיח קצב ירי עקבי של עד 10 פגזים לדקה.  ״התותח הראשי תומך בסוגי תחמושת שונים, לרבות חודרי אנרגיה קינטיים מבוססי טונגסטן APFSDS ופגזי HEAT. מבחר זה של תחמושת מכשיר את הטנק להתאים את הטקטיקה שלו לתרחישי לחימה שונים.״  מנוע הטנק מפיק 1,500 כוחות סוס, המניב מהירות כביש מרבית של 70 קמ"ש ומהירות שטח של 48 קמ"ש. ה-K2 משלב את מערכת המתלים In-arm Suspension Unit, המציעה שליטה עצמאית בכל בוגי על המסילה. יכולת זו מאפשרת לטנק לנווט בשטחים מאתגרים, עם יכולת לעלות על מדרונות של עד 60 מעלות ומכשולים אנכיים בגובה עד 1.3 מטר. KAPS (מערכת הגנה אקטיבית קוריאנית) היא מערכת הגנה אקטיבית שפותחה על ידי הסוכנות לפיתוח מערכות ביטחוניות (ADD) ו-Hanwha Thales (כיום Hanwha Systems) עבור K2 Black .Panther פיתוח המערכת, לכאורה, הסתיים בשנת 2011.  ״מערכת זו נועדה לזהות אוטומטית פגזים או טילים נגד טנקים שטסים מ-150 מ' מלפנים עם מכ"ם וציוד הדמיה תרמית תוך 0.2 עד 0.3 שניות ולהתפוצץ 10 עד 15 מ' מלפנים״, נכתב בכתבה בתקשורת הקוריאנית בשנת 2012.  לפי פרסום של frontierindia, החימוש של ה-KAPS מבוסס טילים נגד טילים בקוטר 70 מילימטר, הטסים במהירות של 2.3 אלף קילומטרים לשעה או כשני מאך. לפי הכתבה, עלות מערכת כמליון דולרים ליחידה.   אם אכן הקוריאנים יצליחו להעמיד מערכת הגנה אקטיבית ראויה, מדובר בתחרות לא פשוטה לתעשיות ישראליות. אזכיר כי רק לאחרונה רכשה פולין 180 טנקי K2 מקוריאה. גם רומניה הודיעה כי בכוונתה לרכוש 300 טנקי K2. 

תמונה: כבאות והצלה | https://t.me/fireisrael777/213636 לפי דוברות כבאות והצלה תחנה אזורית אשדוד,  מדובר במשאית שהובילה חומר מסוכן ובצומת בית רבן החלה דליפה כלשהי. ״מדובר במשאית קלה שמכילה 2 מיכלי חומצה קורזיווית שבזמן דלפיה משחררת עשן כתום״, לפי הדוברות.  ״צוותים מבצעים ניטור מסביב למשאית בחליפות ייעודיות לחומ״ס במרחק של 200 מטרים מהמשאית. כל האזור מבודד כרגע.״  מפקד המשמרת הנחה לבצע ניטור סביבתי לבדוק ערכים מסכנים כמו כן האפשרות להדללות החומר באוויר. מפקד תחנת אשדוד נמצא באירוע כמו כן קצין חומס מרחבי מנהלים את הזירה. ישנו גיבוי של צוותים נוספים לטובת האירוע. מדוברות המשטרה נמסר:  ״כוחות המשטרה חוסמים את כביש 7 סמוך לבית רבן, בעקבות משאית המכילה חומר מסוכן שלפי החשד דולף ממנה. בשלב זה תושבי גבעת וושינגטון הונחו להסתגר בבתים עד לסיום הטיפול ע"י צוותי כב"ה. הציבור מתבקש להימנע מהגעב לאזור עד לסיום הטיפול ופתיחת הצירים.״  

שתי החברות יפתחו מטוס נוסעים על קולי במהירות כ-3,000 מייל לשעה Image - NASA   סוכנות החלל האמריקנית נאס"א בשיתוף בואינג וחברות נוספות יפתחו מטוס נוסעים על-קולי שמהירותו תגיע לארבעה מאך (כ-3,000 מייל לשעה), מהירות כפולנה מזו של המטוס קונקורד שהפסיק לטוס לפני כעשרים שנה. נאס"א חישבה שהמטוס הסופר-סוני העתידי יטוס מניו יורק ללונדון בפחות משעה וחצי.  אחת הסיבות להפסקת טיסות הקונקורד היתה הרעש העצום של מנועיו וה'בום' העל-קולי שהשמיע כשעבר את מהירות הקול. מסיבה זו נאסרה נחיתת הקונקורד בנמלי תעופה רבים בעולם. מאז מחפשים מדענים פתרונות לנושא הרעש וה'בום' העל-קולי, ובנאס"א פיתחו את פרוייקט MISSION QUESS בנושא זה, וכן פיתחו מטוס על-קולי ניסיוני שקט X-59.  השבוע הודיעה נאס"א על התכנית החדשה למטוס הנוסעים העל-קולי אחרי שהגדירה 50 נתיבי אוויר בין שני האוקיאנוסים, האטלנטי והשקט, שמחברים ערים חשובות, ולשם טיסות ביניהן עשויה להיות כדאיות לייצר מטוס נוסעים על-קולי. בטיסה מעל המים נושא הרעשים אינו רלוונטי, אלא רק בטיסות מעל היבשה. נאס"א מתכוונת לפרסם שני חוזים ארוכי-טווח לחברות אירוספייס לפיתוח קונספט של המטוס העל-קולי העתידי. בואינג תוביל את צוות החוזה הראשון, שיכלול בין היתר את חברת רולס רויס. החוזה השני יינתן לנורת'רופ גראמן ועוד כמה חברות. כולן יבדקו נושאים כמו מבנה המטוס, עוצמה וכוח, מנועים, ניהול תרמי, נושאים הדרושים להפעלת מטוס שיטוס במהירות של ארבעה מאך. ייבדקו גם נושאי בטיחות טיסה, יעילות הפעלה, חישובים כלכליים ושיקולים סביבתיים.