מידע גלוי מפרסומים בלבנון חושף את השיח בביירות סביב ההצלחות האחרונות של ישראל: האם אלו סוכנים ישראלים שחדרו לחיזבאללה, או שמא, מעקב רציף ועליונות סיגינטית שהביאו להצלחות?  https://x.com/IAFsite/status/1744249469032395138?s=20 במאמר שכותרתו "חיסול מפקדי חיזבאללה ובעלי בריתם, במפקדותיהם ובמכוניותיהם – פירצת אבטחה או עליונות טכנולוגית?" מנסים פרשנים צבאיים לבנונים לנתח את המתרחש בתחום זה במלחמה המתנהלת בין חיזבאללה לישראל, ובמיוחד על רקע הארועים האחרונים בתחום זה. ישראל הרחיבה את מרחב העימות שלה עם חמאס וחיזבאללה, וגם עם איראן, תוך שהיא עברה מתקיפת המערכים הצבאיים והתשתית התת-קרקעית, למבצעי התנקשות וחיסולים, ובכך העבירה את העימות לשלב חדש, בו הצליחה, תוך פרק זמן קצר, להתמקד במפקדים ובכירים של "ציר ההתנגדות". באמצעות פעולות צבאיות וביטחוניות/מודיעיניות, היא יצאה מגבולות עזה ודרום לבנון לסוריה ולמעוז החיזבאללה בפרברים הדרומיים של ביירות. ההתנקשויות בבכירי חיזבאללה והאיראנים החלו ללא כל התרעה, או איום. בניגוד לאלה שכוונו לראשי החמאס, כלפיהם הושמעו איומים על ידי כל הצמרת הישראלית, מראש הממשלה, נתניהו, שר הביטחון, גלנט, וראש השב"כ, רונן בר, שאיימו עליהם שדינם מוות, וכי ימצאו אותם "בכל מקום בעולם". הפגיעות הישירות בבכירים מעלות שאלות לגבי הדרכים והאמצעים שמאפשרים לישראל לפגוע ביעדיה, והאם אלה קשורים ליכולותיה הטכנולוגיות, או לפרצות ביטחוניות בקרב אויביה, אותם היא מנצלת לביצוע פעולותיה. טילים מונחים הפרשנים העוקבים אחר הארועים רואים שלב חדש בתחום זה מאז חיסולו של רזא מוסאווי, בכיר משמרות המהפכה האיראנים בסוריה, ב-26 בדצמבר 2023.  אחריו חוסלו צאלח אל-עארורי, בכיר החמאס בדאחיה בבירות ב-2 בינואר 2024, וחיסול המפקד הבכיר של חיזבאללה, ויסאם טאוויל, המכונה "חאג' ג'וואד", ב-8 בינואר, מבצעים בהם גרמה ישראל, על פי פרסומים זרים, טלטלה חזקה לאיראן ולשלוחיה באזור.  עוד קודם לכן, חוסל ב-21 בנובמבר 2023, באזור צור ח'ליל אל-ח'ראז, מפקד בגדודי אל-קסאם (חמאס), ועוד שלושה צעירים לבנונים, שנסעו יחד עימו במכונית. למחרת נהרגו גורמים בכירים מיחידת רדוואן של חיזבאללה, ובהם בנו של ראש הגוש הפרלמנטרי של הארגון, חבר הפרלמנט מוחמד רעד, בתקיפת בית בעיירה בית יאהון שבדרום לבנון, בשעה שהם שהו בו. לדברי גורם בטחוני לבנוני בכיר, אל-עארורי וששת אנשיו נהרגו על ידי טילים מונחים, שנורו על ידי מטוס קרב, ובהם שניים מבכירי חמאס וארבעה נוספים מאנשי הארגון, בשעה ששהו במשרד של החמאס בפרבר הדרומי של הבירה הלבנונית. ביום שני, הודיע חיזבאללה על הריגתו של ויסאם טאוויל, שהותקף בשעה שהיה בתוך מכוניתו. מקור ביטחוני (כנראה של החיזבאללה) אמר לסוכנות הידיעות רויטרס, כי "זו מכה כואבת מאוד". שר החוץ הישראלי, ישראל כץ, הודה בראיון לערוץ 14 הישראלי, כי ישראל עומדת מאחורי מבצע זה, וזה נדיר שישראל מודה בהתנקשויות בחו"ל. תא"ל בדימוס ח'ליל אל-חילו, המשמש כפרשן צבאי לבנוני, מציין כי "בכל המלחמות, מנסים המפקדים משני הצדדים לחסל אלה את אלה, ואם תצוץ הזדמנות למנהיגי חיזבאללה וחמאס, הם לא יהססו לפגוע במפקדים ישראלים".  שיטות המודיעין הישראלי  בהקשר זה עולה השאלה, האם חזבאללה נחדר מודיעינית? בהקשר זה מציין המאמר כי מאגרי המידע בנמל התעופה הבינלאומי של ביירות נפרצו ביום ראשון על ידי קבוצות מקומיות הפועלות נגד חיזבאללה, בשעה שהלחימה לאורך הגבול הולכת ומסלימה. פרשן צבאי אחר, תא"ל בדימוס ד"ר הישאם ג'אבר, המשמש ראש המרכז ללימודים ויחסי ציבור במזרח התיכון, הסביר לכותב המאמר, כי "פניית ישראל לפעולות חיסול היתה צפויה בעקבות כישלונה במלחמת עזה".  לדברי הפרשן אל-חילו, ישראל יכולה לאתר את היעדים אותם היא תוקפת, תוך ניהול "מעקב ממושך אחריהם, ולאו דוקא בשל המצאות פירצה בטחונית פנימית בשורות חיזבאללה. יכולות המודיעין של ישראל הן מתקדמות מאוד, וכוללות אמצעים אלקטרוניים מתקדמים, כטב"מים, טיסות סיור, לוויינים ואמצעי תצפית, שחיזבאללה טען שהשמיד בגבול". אל-חילו מדגיש, כי "גם אם חיזבאללה ישמיד את המצלמות והחיישנים שעל הקרקע, הרי שאמצעי המעקב הנמצאים בכטב"מים, בבלוני המודיעין ובלוויינים יעשו את המלאכה. אל-ג'אבר מצדו סבור כי עם חלוף הזמן "התפתחו אמצעי ושיטות ההתנקשות והם מתבצעים או כמבצע צבאי כמו זה שכוון לאל-עארורי, או כמבצע מודיעיני, כלומר ביצוע מארב חמוש, או באמצעות מכונית תופת או מטען חבלה". יומינט וסיגינט לדבריו, "בשנות ה-90, ביצעו פעולות אלה על ידי מטוסי קרב, כמו במקרה של מזכ"ל חיזבאללה, עבאס אל-מוסאווי, אך כיום כטב"מים ממלאים את התפקיד הזה, מכיוון שהם נחשבים לאמצעי הקל ביותר לביצוע משימה זו, לזיהוי היעד ותקיפתו, דבר שאינו אורך יותר מחצי שעה. ״בעבר חייב הדבר מעקב אחר היעד באמצעות אמצעים מתקדמים וגם באמצעות סוכנים בשטח, כמו שקרה בבית יאהון, כאשר הותקף בית ששימש מקום לקיום פגישות של בכירי חיזבאללה מפעם לפעם, ולפרקי זמן קצרים, כפי שנמסר בדיווח של אחד הסוכנים הישראליים, על מי שנמצא בתוכו.״ ״חדירה זו בתוך החיזבאללה על ידי סוכנים אינה משמעותית, והיא קיימת במסגרת הגבולות הנורמליים" וכי אמנם קיימים סוכנים, אך במקביל קביעת מיקומו של כל אדם הפכה כיום זמינה לכולם, באמצעות טלפונים וכרטיסי סים מיוחדים, ולכן על הבכירים להיזהר ולהחליף טלפון מדי פעם". מזכ"ל חיזבאללה, חסן נצראללה, ראה בהתנקשות באל-עארורי "הפרה גדולה ומסוכנת", ואיים כי בתגובה על כך, ואילו ממשלת לבנון הגישה תלונה למועצת הביטחון של האו"ם בשל כך. נצראללה גם אמר בנאום בטלוויזיה ביום שישי כי "חיזבאללה לא יכול לשתוק בנוגע להפרה ברמה כזו", וכי "אי תגובה מותירה את כל לבנון חשופה", ולכן כחלק מ"התגובה הראשונית" על חיסול אל-עארורי, תקפו אנשי הארגון את בסיס הבקרה בהר מירון עם יותר מ-62 טילים. פרשן צבאי שלישי מתייחס לאמצעים וליכולות הטכנולוגיות שיש בידי ישראל. לדברי תא"ל בדימוס נאג'י מלאעב, הפצצות ישראל נגד חיזבאללה "מחייבות את תנועת לוחמיו ואת הכנת הטילים, פעילות הנמצאת תחת מעקב אווירי של ישראל באמצעות לוויינים, כטב"מים ובלון שהוכנס לאחרונה לשירות". לדברי הכותב, הכנסת בלון המודיעין "טל שמים" לשירות בצפון, כפי שדיווחו כלי התקשורת בישראל, קשורה כנראה גם כן למבצעי החיסול האחרונים. הבלון משמש למטרות צבאיות, ולמשימות ריגול והגנה, לתצפית ולאיסוף מידע. הוא מרחף בגובה רב, מה שמאפשר לצבא הישראלי לנטר מאות קילומטרים. "דמורליזציה של חמאס וחיזבאללה״ הפרשן מלאעב מסביר שהטכנולוגיות שבידי ישראל מעולות, ומוסיף כי "כאשר חיזבאללה מורה לתושבי עיירות הדרום לנתק את מצלמות המעקב המותקנות בבתים וברחובות מהאינטרנט, זה אומר שהם חוששים שישראל תפיק מהם תועלת". לדבריו, ישנן מספר מטרות שישראל מבקשת להשיג על ידי חזרתה לבצע חיסולים, לרבות "דמורליזציה של חמאס וחיזבאללה, ופיתוי האחרון להגיב על מנת לתת לה הצדקה לבקש סיוע מהכוחות האמריקאים הנמצאים באזור - ספינות המלחמה והבסיס האמריקני בבחריין".  אמנם "ארה"ב מנסה להימנע מלהיגרר ללחימה, ולכן, לדעתו, היא הוציאה את נושאת המטוסים שלה מהים התיכון, כמסר להבהרת עמדתה לישראל ולאיראן", ולמרות הצהרות שר הביטחון הישראלי, כי "ארצו נלחמת בשש חזיתות, וייתכן שהן חלק מאסטרטגיה, שישראל נוקטת, שהיא לא תוכל להילחם לבדה בחזיתות אלו, מה שמצריך התערבות אמריקאית".  ישראל מגבירה את איומיה מול לבנון ומול מזכ"ל חיזבאללה, חסן נצראללה, כפי שבאו לידי ביטוי בהצהרת שר החוץ הישראלי, אלי כהן, בעקבות רצח מוסווי, לפיה "מזכ"ל חיזבאללה חייב להבין שהוא הבא בתור", וכפי שהרמטכ"ל הרצי הלוי אמר: "כוחותינו נמצאים ברמת מוכנות גבוהה מאוד בחזית הצפון עם לבנון, התוכניות אושרו, ואנחנו מוכנים לתקוף במידת הצורך". לדעת הפרשן אל-חילו, "המקורבים לחיזבאללה משוכנעים שישראל לא תפתח במבצע צבאי בלבנון, באמתלה של חוסר יכולתה לעשות זאת וחוסר עניין", והוסיף: כי "הדברים האלה יכולים להיות חישובים שגויים, שעלולים להוביל לתגובה ישראלית גדולה מאוד, שהשלכותיה תהיינה גדולות יותר מאלה של מלחמת יולי 2006 (לבנון השנייה)". זאת בשל הדיווחים על לחץ המופעל על ראש הממשלה נתניהו מהימין ומתושבי הצפון לבצע פעולה קרקעית בלבנון, וגם כדי להחזיר את כושר ההרתעה לצבא, אחרי המכה שספג מהחמאס במבצע "שיטפון אל-אקצא" ב-7 באוקטובר 2023, וכי יש לו את היכולות לבצע זאת וגם את התמיכה המערבית לכך". אמנם פעולות החיסול הן חלק ממה שקורה, אבל הן לא מה שיובילו לכך". לסיכום: הלבנונים רואים את השינוי שחל בלחימת צה"ל נגד החיזבאללה, החמאס והאיראנים, והתמקדותו בחיסול המפקדים והבכירים, הגובים מחיר כבד מהם. בנוסף, הם מביעים חשש מפני האפשרות שישראל תצא בסופו של דבר למבצע צבאי נרחב נגד חיזבאללה, כדי להרחיק את כוחותיו מהגבול, כפי שהיא דורשת, ולהחזיר את הביטחון לתושבי הצפון בישראל, וגם כמהלך שנועד להחזיר את כושר ההרתעה לצה"ל בעקבות כישלונו מול החמאס.

מדובר בתכנית שאפתנית ביותר של צבא ארה"ב, באשר בהתבסס על הרישומים הקיימים, אף רובה מעולם לא פגע במטרה במרחק של  2,500 מטרים Photo by Cpl. Abigail Godinez צבא ארה"ב מחפש רובה צלפים חדש היכול לפגוע במטרות בטווחים ארוכים במיוחד. האתר thedefensepost.com מספר כי לאחרונה הוציא הצבא מכרז לחברות ביטחוניות ליצור ואספקה של רובה צלפים שיכול לפגוע בדייקנות במטרה עד לטווח של 2,500 מטרים. במכרז מודגש כי כי הרובה חייב להיות בעיצוב מודולרי, עם אורך ומשקל כללי שלא יעלו על 143 ס"מ ו-10 ק"ג. יתר על כן, ניתן יהיה להשתמש ברובה בסוגי קליברים שונים של תחמושת בכדי לתמוך בצרכי לחימה שונים. רובי הצלפים יופעלו על ידי פיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארה"ב ומיועדים ויחליפו את ה-M107 הוותיק, בעל טווח יעיל של 2,000 מטר ואת ה-MK15, שיכול לפגוע במטרות במרחק של עד 1,800 מטר. צבא ארה"ב דורש במכרז זה כי לרובה הצלפים החדש יהיה דחף רתע של לא יותר  מ-25 רגל / פאונד כדי למזער את ההשפעות על היורה. החלפת קנה צריכה להתבצע תוך 5 דקות באמצעות כלים זמינים, לכל רובה יהיה אורך חיי קנה של עד 1,500 כדורים ולא יידרש ניקוי במרווח של פחות מ-100 כדורים. מלבד הרובים עצמם, צבא ארה"ב דורש מהספק הזוכה לספק מחסניות לסוגי קליברים שונים, משתיקי קול, מחשבים בליסטיים, מדריכי הפעלה, ערכות ניקוי ודורגלים. האתר מציין כי מדובר בתכנית שאפתנית ביותר של צבא ארה"ב, באשר בהתבסס על הרישומים הקיימים, אף רובה מעולם לא פגע במטרה במרחק של  2,500 מטרים.  

קבוצת ADANI הודיעה שמדובר בצעד רב-משמעות של התעשיה ההודית לקראת עצמאות ואי-תלות בחו"ל בתחום כלי טיס צילום מסך: https://x.com/ANI/status/1744953430265958426?s=20 הצי ההודי השיק השבוע את המל"ט הרמס 900, פיתוח של אלביט, הראשון תוצרת התעשיה ההודית, בשמו ההודי - DRISHTI-10.  מדובר בשיתוף פעולה בין אלביט לתאגיד הביטחוני ADANI. זהו מל״ט הפועל בגובה בינוני, שהייה של 36 שעות באוויר, איסוף מודיעין, סיור ותצפית. משקל המטע"ד 450 ק"ג ויכולת טיסה בכל מזג אוויר. קבוצת ADANI הודיעה שמדובר בצעד רב-משמעות של התעשיה ההודית לקראת עצמאות ואי-תלות בחו"ל בתחום כלי טיס. המל״ט עבר הסמכת STANAG 4671 (הסכם סטנדרטי 4671) של נאט"ו והוא מורשה לטוס במרחב אווירי מופרד ובלתי מופרד כאחד. המל"ט החדש ישולב בפעילות המבצעית של הצי ההודי, ישפר יכולות ויחזק את המוכנות והכוננות של הצי, יכולת איסוף מודיעין ותצפית בזירה הימית, כך לדברי מפקד הצי ההודי אדמירל הארי קומנאר, שהשיק את המל"ט.  סוכנות NDTV מוסרת שטקס ההשקה נערך במתקני חברת ADANI בעיר היידרבאד. המל"ט יילקח מהיידראבאד לפורבנדאר כדי להיכנס לפעילות מבצעית.   

האם המצב הכלכלי מתחיל להשפיע על יחידות החוד של צבא רוסיה, כמו טייסי קרב? לפי פרסומים ברשת, לטייסים אין תנאי מחייה בסיסיים בקור העז של החורף  By Alex Beltyukov - http://russianplanes.net/id145423, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=38823397 למרות תקציב צבאי ענק, טייסי קרב בחיל האוויר הרוסי המוצבים בבסיס מילרובו קופאים מקור, מתלוננים וקוראים לעזרה. הטייסים מוצאים עצמם נאבקים במזג האוויר החורפי הקשה ברוסיה, כורתים עצים כדי לחמם את המגורים בבסיס ופונים לרשתות החברתיות. הקריאה לעזרה באה מאליה טומנוב, דמות מוכרת בצבא הרוסי ותעמלן רשתות חברתיות ידוע. הוא פרסם בערוץ הפופולרי "טייסי מפציצים" קריאה להושיט עזרה לטייסי בסיס האוויר מילרובו. "הטייסים זקוקים לעזרה. הם קופאים מקור, לעזאזל. זקוקים לתנורי חימום", כתב טומנוב.  בסיס מילרובו נמצא סמוך לגבול רוסיה-אוקראינה, ומוצבים בו מטוסי קרב סוחוי SU-30M, שתוקפים את אוקראינה מאז שנת 2014. דיפנס בלוג מציין שבעוד לטייסים חסר חימום בקור העז, התקציב הצבאי של רוסיה גדל והגיע בשנת 2023 לסכום של 600 מיליארד רובל. תקציב ההגנה מגיע לשליש מהתקציב הכולל השנתי של ממשלת רוסיה. נודע שמוסקווה מתכוננת ללוות כספים למימון "המבצע הצבאי המיוחד", מלחמת אוקראינה, כדי לייצב את המצב הפיננסי, וכן לפעול להגדלת ההכנסות ממכירת נפט וגז.   

היו"ר ביטן אמר את הדברים בדיון מיוחד שכינס בנושא; השלטון המקומי הזהיר מפני שיתוק מערך הרחפנים ברשויות; ברת"א טענו כי ניתן להוציא רישיונות בהליך רגיל קרדיט צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת   ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה היום לישיבה שעסקה בקידום הסדר להפעלת כטב"מים על ידי כיתות הכוננות ברשויות המקומיות, בעקבות הצורך שעולה מהשטח על רקע המלחמה. היו"ר ביטן הזכיר כי הוועדה אישרה תקנות בעניין, אך עלו בעיות הקשורות לפעילות של הרשויות המקומיות. ח"כ בועז טופורובסקי הסביר, כי בתחילת המלחמה היה ניסיון של רשות התעופה האזרחית (רת"א) לבוא לקראת הרשויות ולאפשר להם להטיס את הכלים ללא רישיון ורישום, וכעת לא ניתן לעשות זאת. ראש מינהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי, עו"ד מירה סלומון, אמרה כי עד סוף מרץ 2023 היה פטור מרישום ורישיון למפעיל הכלי ובשלטון המקומי ביקשו להאריכו במהלך תקופת המלחמה, בשל העובדה כי אנחנו נמצאים בזמן חירום. מפקח ראשי כטב"ם ברת"א, צחי גליצנשטיין, אמר כי ראש רת"א קבע שאין יותר צורך בהמשך מתן הפטור, ויש לחייב את אותם מפעילים להחזיק ברישיון, וכן לחייב את הרשויות לבצע רישום של כלי הטייס. נציג הלשכה המשפטית של רת"א, עו"ד אבישי פדצהור, הסביר כי בתחילת המלחמה נעתר מנהל רת"א לבקשה להקל על הפעלת הכלים במסגרת כיתות הכוננות, אולם המצב מאז השתנה ואפשר לחזור לשגרה הדורשת רישום ורישוי. היו"ר ביטן שאל מדוע לוותר על חובת הרישום והרישוי, וסלומון הסבירה כי הרשויות מפעילות את הכלים באמצעות מתנדבים, ואם תחול עליהם חובה בשלב זה אז הדבר ישתק את המערך שעדיין נחוץ בעת הזו. נציג סיירת הרחפנים, אמיר גולדשטיין, הוסיף כי כיום מי שמפעיל רחפן לפנאי לא צריך רישיון, אך אם הוא רוצה להתנדב ברשות עליו להוציא רישיון והדבר עלול להוביל להפסקת ההתנדבות ולפגיעה ברשויות. היו"ר ביטן ביקש לדעת מדוע לא יוכלו המפעילים להוציא רישיון, ואם מדובר רק בעניין כספי: "בשביל אלף שקל אתם לא מוכנים להוציא רישיונות ואתם מאשימים את רתא?"  מנהל המוקד העירוני של קריית אונו, טל שחר, השיב כי לו יש רישיון להטסה ולקח לו חצי שנה להוציא אותו. הוא הוסיף כי חשוב להוציא רישיון, אבל צריך להקל בתקופה זו בגלל שהדבר לוקח זמן רב. המפקח גליצנשטיין התייחס לכך ואמר כי כיום אגרת הרישום עומדת על 460 שקלים והתהליך נמשך כשבוע. הרישיון המעשי למטיס עולה 390 שקלים ודורש הכשרה של 6 שעות הטסה ומבחן עיוני. עו"ד פדהצור הוסיף כי בקרוב אגרת הרישום צפויה לרדת ל-30 שקלים. על רקע הדברים ביקש מרת"א להאריך את הפטור מרישום ורישוי בשלושה חודשים נוספים, ועד אז לזרז את האפשרות להוציא רישיונות. הוא אף ביקש מראש רשות התעופה האזרחית, שהדבר מצוי בסמכותו, להתייחס להצעה ולהופיע בפני הוועדה. 

בתוכניות של צה"ל היה כשל בסיסי לגבי "תפיסת הניצחון", שהיה אמור להיות מהיר. כעת, מנסה ישראל להאיץ את תמונת הסיום (הזמנית) של המלחמה, לפחות מול חיזבאללה, עם עין להאג צופיה. וגם: מה באמת קורה בחאן יונס ההתרחשויות המשמעותיות ביותר השבוע היו בזירת הצפון. שם רצף החיסולים והתקיפות המיוחסים לישראל העלו, מנגד, את רף התגובה של חיזבאללה.  ואלה התקיפות המשמעותיות ביותר שמיוחסות לישראל השבוע בלבנון: חיסול של עלי חסיין ברייג', מפקד מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים של חיזבאללה בכפרו חירבת סלים, יממה אחת בלבד לאחר חיסולו של מפקד כוח רדוואן, וויסאם אל טוויל.  זה קרה שבוע בלבד אחרי החיסול של סלאח אל ע'ארורי בלב הדאחיה בביירות, שמיוחס לישראל גם כן, ואחרי החיסול של בכיר כוח קודס האיראני רזא מוסאווי, על אדמת סוריה.  מנגד, חיזבאללה שיגר בשבת מתקפת טילים עוצמתית לעבר יחידת הבקרה האווירית במירון ומתקפת כטב"מים על בסיס מפקדת פיקוד הצפון ליד צפת ביום שלישי. מרבית הכלים יורטו.  מל"ט אחד התפוצץ במגרש החניה של הפיקוד מבלי שגרם לנזק או לנפגעים. ייתכן שחיזבאללה עדיין לא אמר את המילה האחרונה בתוכניות הנקמה שלו. בכל מקרה, זירוז ההסלמה לא בהכרח מנוגד לאינטרס הישראלי. להפך. על מנת להבין מדוע, אפשר לחזור עד ל-8 באוקטובר, אז הצטרף נסראללה למערכה ופתח לישראל חזית צפונית.  לרתק כוחות צה"ל לצפון המטרה המוצהרת שלו הייתה לרתק כוחות משמעותיים של צה"ל לצפון, ובכך לתרום את חלקו ל"אחים" מהחמאס, אך לא בהכרח יותר מזה.  התוכנית צלחה, עם "בונוס" מבחינת חיזבאללה: הישג תודעתי אסטרטגי המבוסס על כך שעשרות אלפי ישראלים מעשרות ישובים לאורך גבול הצפון, מפונים כבר למעלה משלושה חודשים מבתיהם.  בכך, נוצרה "רצעת ביטחון" בשטחנו במקום בתוך שטח לבנון. זהו פינוי ישובים ראשון בצפון מאז ימי ראשית הציונות.  בדיעבד, יש במערכת הביטחון רבים הסבורים כי הפינוי, כולל אפילו של העיר קריית שמונה, היה נחפז ושגוי. ייתכן, כי דווקא הוא זה שנתן לחיזבאללה את הלגיטימציה לשגר טילי נ"ט ורקטות לעבר בתי אזרחים, דבר שלא היה קורה אילו הם היו מאוכלסים.  באותו זמן, ההכרזות של הדרג המדיני, לפיהן תושבי הצפון לא ישובו לבתיהם מבלי שכוחות רדוואן של חיזבאללה ינועו צפונה אל מעבר לקו נהר הליטאני, העלו את ישראל על עץ גבוה: קשה לראות את זה קורה רק בזכות המגעים הבינלאומיים, שנמשכו גם השבוע בהובלת המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין ודיפלומטים צרפתיים (מאחורי הקלעים). מבחינת חיזבאללה, ההתשה מול ישראל - "מתחת לרף המלחמה המלאה" - אמורה להימשך כל עוד נמשכת המלחמה מול החמאס, אבל כיוון שהלחימה בעזה צפויה להימשך עוד זמן רב, בעצימות עולה ויורדת, ישראל, מצידה, חייבת לנתק את הקשר הזה כדי לאפשר את החזרת תושבי גבול הצפון לבתיהם. אך איך עושים את זה? כאן המקום לציין כמה הנחת יסוד לגבי החזית הצפונית: החיזבאללה אינו החמאס, לטוב ולרע. לרע, יכולותיו הצבאיות גדולות פי כמה, וגם תוואי השטח ללחימה בלבנון, אם תידרש, הוא מאתגר הרבה יותר (למעט סוגיית המנהרות, שם האתגר הצבאי בעזה הוא חסר תקדים בקנה מידה עולמי).  מאידך, החיזבאללה אינו מתכוון להילחם עד טיפת הדם האחרונה של אנשיו, בשביל יחיא סינוואר. ולהבדיל מהחמאס, שהצליח בחוצפתו, ובמידה רבה בשל תמימותה של ארצות הברית, לגלגל את האחריות על אספקת המזון והתנאים הבסיסיים של האוכלוסייה בעזה אל פתחנו, עד כדי כך שאנחנו עומדים למשפט בבית הדין הבינלאומי בהאג ולא ארגון הטרור הפנאטי, לחיזבאללה יש אחריות מדינתית.  אין לו שום לגיטימציה פנימית לפתוח במלחמה כוללת מול ישראל. ראשי העדות האחרות במדינה כבר הבהירו זאת באופן נחרץ.  לפתוח במלחמה מול ישראל? יש עוד סיבות לכך שזהו עיתוי מאוד לא נוח לחיזבאללה לפתוח במלחמה מול ישראל. אחת מהן היא, שהחמאס לקח לחיזבאללה את יתרון ההפתעה המשמעותי.  צה"ל לא ייתפס שוב באוזלת יד מוחלטת, כמו בבוקר שמחת תורה בדרום. איראן גם לא תרצה שחיזבאללה יתגלגל למלחמה מלאה מולנו, לפני שהיא מצידה תכריז על כך שיש בידיה פצצת אטום ראשונה (למרבה הדאגה, איראן מגבירה בימים אלה את העשרת האורניום שלה בדך לפצצה, אבל נראה כי ייקח לה לפחות עוד כשנתיים כדי להיות גרעינית באופן רשמי, אם תחליט על כך). גם לישראל העיתוי הנוכחי למלחמה כוללת מול חיזבאללה מאוד בעייתי. גם לנו אין כעת יתרון אפשרי של הפתעה (למשל, מהלך הפתיחה של מלחמת לבנון השנייה, "משקל סגולי", היה מבוסס על הפתעה.  זה אפשר להשמיד אז את כל מערך טילי הפאג'ר של חיזבאללה, בבת אחת, להבדיל מהקטיושות שנותרו בידיו). גם מזג האוויר החורפי מהווה בעיה לצה"ל, משום שהוא שוחק, גם אם אינו מבטל לגמרי את יתרוננו הטכנולוגי.  צה"ל, כמובן, גם זקוק לזמן כדי להתמקד בלחימה בעזה, למלא את מחסני התחמושת, ולאושש את כוחות המילואים (ואת המשק). אם אין ברירה, ייצא למלחמה מלאה מיידית מול חיזבאללה, אבל עדיף לישראל, שהמלחמה לא תתחיל לפני הקיץ הבא.  אך איך משיגים רגיעה בגבול הצפון ומחזירים את התושבים לבתיהם, לפחות עד אז? כאן נכנסים לתמונה כמה "איתותים": ישראל, כנראה, משדרת בחיסולים שמיוחסים לה, מסר על כך שהיא מוכנה לשים את כל הקלפים על השלחן ולצאת, בכל זאת, למערכה מלאה.  במשחק הפוקר הדמיוני, עכשיו נסראללה הוא זה שצריך להחליט האם להגדיל את ההימור שלו או לסגת. זאת, כאשר הוא מבין את החדירות המודיעינית של ארגונו, וכשהוא יכול להיות בעצמו אחד היעד הבאים לחיסול (סוף סוף). כדי לחדד כמה "איתותים" בפיקוד הצפון פועלת גם "יחידת השפעה". ייתכן שהיא מתואמת באחת מפעולותיה עם ראש מועצת הגליל העליון, גיורא זלץ, שהפתיע השבוע כאשר אמר שתושבי הצפון יסכימו לחזור לבתיהם אם החיזבאללה יורחק בפועל אל מעבר למרחק הירי הישיר של טילים נגד טנקים לעבר ישובים ישראלים (כשישה קילומטרים). הוא לא חזר על דרישת הנסיגה אל מעבר לליטאני כתנאי לחזרה. בהפצצות התכופות, צה"ל פועל באופן מעשי להשמיד כל עמדה שקשורה לחיזבאללה במרחב ששת הקילומטרים המדוברים, והחיזבאללה באמת נע מהם צפונה. ייתכן שהצה"ל יהפוך את התווך הזה ל"שטח השמדה" דה פקטו. האם זו המציאות החדשה שמעצב צה"ל בגבול הצפון? האם זה יספיק כדי להחזיר את התושבים לבתיהם? ימים, אולי לא רבים, יגידו. דיס אינפורמציה לגבי החטופים   ובזמן שבחזית הצפונית לקחה ישראל לידיה את היוזמה, חייבים להכיר בכך שבכל הקשור ליעד המלחמה הקשור להחזרת החטופים ממקום שביים בעזה – היא רחוקה מפריצת דרך. בנושא הזה, מומלץ לכולנו לקחת את הפרסומים בתקשורת בערבון יותר מאשר מוגבל. רוב הדיווחים שמגיעים בעניין מכלי תקשורת ברחבי העולם וגם מפי "גורמים מדיניים" בישראל הם בעיקרם דיס-אינפורמציה, חלק מן המלחמה התודעתית הכוללת בין ישראל לחמאס. אז מה האמת בתחום הזה? שיש גישושים ראשוניים בלבד לקראת עסקת שבויים חדשה בין ישראל לחמאס, בתיווך קטאר או מצרים, אבל אין שום הצעה מעשית על הפרק, גם לא הצעה, שכביכול פורסמה, לפיה ישראל תפסיק את הלחימה בתמורה להגלייה של יחיא סינוואר וצמרת החמאס מרצועת עזה וחילופי אסירים בחטופים, במקביל. זוהי יותר משאלת לב של גורמים בישראל מאשר אפשרות מעשית. ניסיון העבר מלמד כי החמאס מתכוון למה שהוא אומר לגבי חטופים שבידיו. כך, כבר זמן קצר אחרי שגלעד שליט נחטף ב-2006, נקב החמאס במחיר לשחרורו – 1000 אסירים שבידי ישראל. לישראל לקח 5 שנים להגיע למחיר הנקוב מלכתחילה, ולבסוף היא שחררה תמורת שליט 1057 אסירים, ובהם יחיא סינוואר עצמו. כעת דורש החמאס את שחרור כל האסירים שבידי ישראל תמורת חטופינו לצד הפסקה מוחלטת של המלחמה. המסר הזה אמין, ולכן יש בידי ישראל שתי אפשרויות עיקריות להחזרת החטופים: או כניעה למרבית דרישות החמאס, אם לא לכולן, כאשר המשמעות היא אי עמידה ביעדי המלחמה, שלא לומר תבוסה, או אפשרות להעמקת המצוד במנהרות בחאן יונס. שם היעד הוא להגיע פיסית ליחיא סינוואר ולמבוקשי הצמרת שאיתו – אחיו מוחמד, מרוואן עיסא ומוחמד דף.  התקווה היא שכאשר חייהם יהיו בסכנה של ממש, או אחרי שיחוסלו, ניתן יהיה להציל לפחות חלק מן החטופים. אגב, החיסול בביירות של סלאח אל ע'ארורי, ראש הזרוע הצבאית של החמאס ביהודה ושומרון בנוסף לתפקידו כסגן ראש הלשכה המדינית, נועד, ככל הנראה, להמחיש לסינוואר ולאנשיו את הסכנה שבחיסול, ולסייע גם בסוגייה של החזרת החטופים. ובינתיים, הסיכויים לחילוץ חטופים אינם גבוהים. זוהי תמונת המצב האמיתית והלא מעודדת בסוגייה הקשה. קרב דרמטי בחאן יונס  את הלחימה העזה בחאן יונס מובילה מאז סיום ההפוגה אוגדה 98. אנחנו לקראת שיאו של אחד הקרבות שייכנס, ללא ספק, להיסטוריה הצבאית העולמית: לא פחות משבע חטיבות פועלות תחת האוגדה בפיקודו של תא"ל דן גולדפוס, בתוך אזור לחימה אורבני - שהחלק התת הקרקעי שלו עמוק הרבה יותר מאשר גובה המבנים מעל לפני הקרקע. גובהם של המבנים מתנשא על פי רוב ל2-3 קומות, לא יותר מכך. המנהרות הן בעומק עשרות מטרים. הצצה למורכבות הבלתי נתפסת של התווך התת קרקעי הזה, יכולנו לראות אתמול כאשר צה"ל שיחרר צילומים מתוך מנהרה שבה התגלו כלובים, שבהם הוחזקו, ככל הנראה, כמה חטופים, לפני שצה"ל הגיע: המנהרה היא מפותלת לאינספור כיוונים וכוללת גם מספר עצום של מפלסים, ביניהם עוברים באמצעות סולמות. העומק המירבי של המנהרה הזאת הוא כ-20 מטרים. מעל למנהרה שוכן מרכז העיר של חאן יונס, השוקק חיים בימים שכשגרה.  לפי הסיכומים שנעשו בצבא, עד כה נהרסו באזור חאן יונס לבדה עשרות מנהרות ו"טופלו" כ-300 פירים. השמדה של פירים ומנהרות נעשית גם באזורי הלחימה המקבילים של מחנות הפליטים במרכז רצועת עזה, מצפון לחאן יונס, בהובלת אוגדה 36. שם גם ארע האסון הבלתי נתפס שבו נהרגו שישה לוחמים ונפצעו עשרות מפיצוץ של חומר נפץ שהיה מוכן להשמדת מנהרה, אך הופעל לפני הזמן בשל ירי טנק.  האסון, שבו נפצע גם הזמר עידן עמדי, ממחיש מצד אחד את הגבורה הבלתי נתפסת שבה פועלים לוחמי ההנדסה הקרבית בשלל משימותיהם, אך גם את העובדה שצה"ל סובל מתקלות בטיחות חמורות, שכוללות גם ירי שגוי חוזר ונשנה של כוחותינו על כוחותינו. ככלל, חיל ההנדסה הקרבית הוא אחד הטובים מסוגו בעולם בחלק ה"קרבי" של משימתו, אך רמתו ההנדסית ירודה ביחס לחילות מקבילים.  בינתיים, במקביל, בלב הרצועה מבססת אוגדה 99 חציצה בין דרום הרצועה לצפונה על בסיס קו נחל עזה, בין האזור שמול קיבוץ בארי לים. בצפון הרצועה, דוללו הכוחות באופן משמעותי, וצה"ל כבר עבר ל"שלב ג'" המפורסם של המערכה, שמבוסס על פשיטות מתוך ישראל או מתוך "שטח ההפרדה" של אוגדה 99. נקודת התורפה של תוכניות צה"ל ממשיכה להיות העובדה שהוא לא פעל עדיין קרקעית באזור רפיח, שם עדיין ייתכנו מנהרות תת קרקעיות להברחת אנשים ונשק בין שטח מצרים לשטח הפלשתיני. זאת, למרות שהמצרים מציפים את האזור במי ים רבים.  עד לתמונת הסיום של המערכה, ישראל תהיה חייבת למצוא דרך להבטיח סגירה הרמטית של תת הקרקע באזור רפיח, כדי שרצועת עזה תישאר מפורזת ביום שאחרי המלחמה. מצד שני, בזמן שמתנהל המשפט הבינלאומי בהאג, ידיה של ישראל כבולות במידה רבה. ברפיח מצטופפים מאות אלפי פליטים, שברחו קודם מהצפון, על כל על פי הנחיות צה"ל. כל פעולה קרקעית שם תסכן חיי אלפים מהם. מעבר לכך, בטווח הארוך, עדיף לישראל לא לשלוט בציר פילדלפי שמפריד בין סיני לרצועת עזה, כדי שתוכל לטעון שאין לה שום אחריות בינלאומית על הנעשה ברצועת עזה, מבחינת החוק הבינלאומי.  לפיכך, המפתח להסדרה של הגבול הדרומי של רצועת עזה מצוי בידי מצרים, שהאינטרסים שלה חופפים במידה רבה לשלנו, אבל ניסיון העבר מוכיח כי אין ביכולתה (או ברצון מפקדי חלק מן הכוחות שלה) למנוע את ההברחות. בכל מקרה, חשוב לדעת שמעבר לשיחות עם מצרים, ולביקור החמישי של מזכיר המדינה של ארה"ב, אנטוני בלינקן, השבוע, מתנהלות שיחות משמעותיות עם ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שיזרימו כסף רב לשיקום הרצועה, אם רק יימצא ההסדר שיאפשר להוציא את חמאס מן התמונה. ואם רק הקבינט יערוך את הדיונים המיוחלים ויציג את תמונת הסיום הרצויה של המלחמה, למרות הסיכון הפוליטי הכרוך בכך לבנימין נתניהו.  "תמונת הניצחון"  ומהדרג המדיני לצבא: כמה פסקאות על כך שהמלחמה נכנסת לשבוע ה-15 שלה למרות שאחד מיעדי התוכנית הרב שנתית "תנופה", מתקופתו של רא"ל אביב כוכבי כרמטכ"ל, היה לקצר את משך המלחמות העתידיות, בכל מתאר, ככל האפשר. ובכן, כאשר כוכבי הציג את "תנופה" לדרג המדיני הוא גם כתב למפקדי צה"ל כי "היעד של 'תפיסת ההפעלה לניצחון' ושל תכנית 'תנופה' הוא לקעקע את תפיסת האויב ולבנות כושר צבאי שיוכיח לאויב שתפיסתו איננה יעילה עוד. היעד יושג באמצעות התאמת היכולות, שיטות הלחימה והמבנה של צה"ל. מהות השינוי היא יצירת כושר לחימה משופר ביותר שיוביל להישגים אסטרטגיים וצבאיים גבוהים, בתוך זמן קצר ובמחירים נסבלים". כוכבי קבע כי התפיסה תמומש באמצעות שלושה מאמצים עיקריים בעת הפעלת הכוח – תמרון רב־ממדי לשטח האויב, מהלומות תקיפה באש ובממדים נוספים, והגנה רב־ממדית חזקה. כל השלושה יתבצעו יחד, ייהנו מהדדיות הדוקה יותר, וימצו את יתרונותיהם באוויר, בחישה, במודיעין ובעיבוד־מידע כדי לחשוף את האויב המסתתר ולהשמידו בקצב גבוה.  בשורה התחתונה, צה"ל בנה את כוחו ללחימה שתהיה יחסית קצרה, והעריך כי מסה של אש משולבת, מהאוויר, מהיבשה ומהים, תגרום לכל אויב להתחנן להפסקת אש בתוך ימים. אלא שהחמאס אינו פועל לפי התוכניות האלה, ואין "ניצחון" למרות שחיזבאללה, החזק פי כמה, אפילו לא נכנס למערכה בהיקף מלא.  כיום כבר ברור, כי היו סתירות בין התוכניות האופרטיביות של צה"ל ואופן בניין הכוח – ובין היעד של ניצחון מהיר . לחלקם התייחסתי בשבועות קודמים, אך על הכשלים העיקריים ב"תפיסת הניצחון" של צה"ל ארחיב עוד בשבועות הבאים.  להארות והתייחסות אנא היו איתי בקשר גם בטוויטר ובלינקאדין 

חברת לוקהיד מרטין תספק מערכות ל״א לצוללות וריית׳און תספק טילי חוף-ים By Department of Defense - https://www.dote.osd.mil/Portals/97/pub/reports/FY2020/navy/2020oth-ws.p..., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=107275207 חברת לוקהיד מרטין קיבלה מהצי האמריקני חוזה (312 מיליון דולר) לפיתוח וייצור ציוד לחימה אלקטרונית (ל"א) מתקדם לצוללות הצי. ריית'יון קיבלה חוזה בסך 9.6 מיליון דולר לייצור טילי חוף-ים חדשים. המערכת של לוקהיד מרטין AN/BLQ-10 שמיוצרת בסירקוזיי, מדינת ניו יורק, מיועדת לאספקה בתחילת 2029. המערכת מספקת לפיקוד צוללת בים יכולות אוטונומיות של זיהוי, איתור, מיון, מיקום של אותות שידור של ממכ"ם האויב ושל תקשורת האויב. ציוד ל"א זה אמור לצייד את רוב סוגי הצוללות בצי האמריקני, ולהעניק יכולת משופרת של הערכת איומים בים בעת מלחמה או סכסוך. דפנס בלוג מסביר שהמערכת קולטת אותות מהאנטנות של הצוללת או מהפריסקופ במצב צלילה, וכך יכול הצוות להתכונן לתקיפה. המערכת יודעת גם להתריע ולמנוע התנגשות בין כלי שיט מעל ומתחת למים. מפקדת המרינס הזמינה בריית'יון טילים נגד כלי שיט, פרוייקט NMESIS, שעיקרו יכולת תקיפה יבשה-ים. המערכת מתוכננת להתאים לדרישות חיל הנחתים, שבתרגיל ב-2021 טיבעו בעזרת טילים דומים ישנים כלי שיט של הצי.  הטיל החדש NSM מורכב על כלי רכב טקטי JLTV  ממנו משגרים את הטילים אל מטרות בים באופן אוטונומי.   

לרמטכ"ל הוצגו התוצאות הראשונות של תחקיר פיצוץ התחמושת, שבו נהרגו ששה לוחמים קבינט המלחמה דן אמש בהצעה חדשה שהגיעה מקטאר, ועיקריה הגליית בכירי חמאס, שחרור החטופים בשלבים, הפסקת לחימת צה"ל בעזה. גורמים ישראליים הגיבו שיש פערים גדולים בעמדות, אך ההצעה לא נדחתה על הסף, אלא שישראל לא תוכל להסכים להפסקת הלחימה וליציאת צה"ל מהרצועה. כי פירוש הדבר יהיה שחמאס נשאר בעזה. משפחות החטופים טענו שישראל מגלה גמישות. בתגובה ראשונה חמאס דחה את ההצעה הקטארית. האמריקנים לוחצים על הקטארים להמשיך במאמציהם. נודע שראש המוסד שוחח אתמול עם הקטארים על הצעתם.  השר בני גנץ אמר אתמול כי הדבר הדחוף ביותר עתה הוא השבת החטופים. יש לכך קדימות לכל מהלך במלחמה. לדברי השר גנץ, "הישגי צה"ל הולכים ומצטברים פיר אחרי פיר, מפקדה אחרי מפקדה. בחלק גדול של הרצועה אין שלטון חמאס. ״רבים מגדודי חמאס פורקו. יכולות השיגור נפגעו. העיר עזה לא קיימת. אנו פועלים ברצועה בשילוב של הגנה, התקפה ופירוק תשתיות". אשר לזירה הצפונית, אמר השר גנץ "אם לבנון תמשיך לשמש מוצב טרור איראני, נפעל בדרום לבנון כפי שאנו פועלים בצפון רצועת עזה. זה לא איום על לבנון, זו הבטחה לתושבי הצפון".  הרמטכ"ל ביקר אתמול אצל לוחמים ברצועת עזה אך דיבר אתם על לבנון, כמי שיתכן שייקראו להילחם בצפון: "אין כפר בלבנון שאנו לא יכולים לפרק", אמר רב אלוף הרצי הלוי, "אתם תעשו שם מה שצריך. המלחמה תהיה ארוכה, ויהיו תוצאות טובות". לרמטכ"ל הוצגו התוצאות הראשונות של תחקיר פיצוץ התחמושת, שבו נהרגו ששה לוחמים. רא"ל הלוי הגיב ואמר שיש ללמוד עד תום את האירוע, להעביר ליחידות את הלקחים, ולהמשיך להשמיד את התת-קרקע של חמאס.