הרי מדובר בטיל שיוט מתמרן ולא בטיל שטס במסלול בליסטי ידוע מראש. מכאן, איך בדיוק צה״ל ידע שהטיל שיוט הולך ליפול בשטח פתוח? תמונה: דובר צה״ל  אתמול (ג) פרסם דובר צה״ל הודעה בזו הלשון: ״בהמשך למטרה האווירית שנפלה צפונית לעיר אילת שלשום בלילה , טיל שיוט שהגיע מכיוון ים סוף נפל בשטח פתוח במרחב, המטרה הייתה במעקב על ידי כוחות חיל האוויר. אין נפגעים ולא נגרם נזק, האירוע מתוחקר.״  אולם מסתבר כי האירוע בו שוגר טיל השיוט לעבר ישראל, היה בכלל יומיים קודם לכן - ביום ראשון. דובר צה״ל החליט להסתיר את האירוע מהציבור מסיבה כלשהי.  איך מיירטים טיל שיוט? ובכן, ישנן מספר שיטות. מטוס קרב עם טיל אוויר-אוויר או באמצעות סוללת הגנה אווירית מסוג שרביט קסמים או כיפת ברזל. במקרה דנן, צה״ל מאשר שלא יצא מיירט לכיוון המטרה.  שאלתי האם לא יצא מיירט בכוונה כחלק ממדיניות שלא מיירטים איומים לעבר שטחים פתוחים - לא קיבלתי תשובה מצה״ל.  בצה״ל טוענים שהאיום היה במעקב. מה זה אומר? ובכן, אפשר לעקוב אחרי טיל שיוט עם מטוס קרב או מכ״מ קרקעי. בכל סוללת הגנה אווירית יש מכ״מ שעוקב אחרי המטרות.  איך עקבו אחרי האיום? אם המעקב היה באמצעות מכ״מ, למה לא יצא מיירט? הייתה תקלה? אם זה מטוס קרב שעקב אחרי האיום, למה לא יצא טיל אוויר-אוויר?  שאלה נוספת. הרי מדובר בטיל שיוט מתמרן ולא בטיל שטס במסלול בליסטי ידוע מראש. מכאן, איך בדיוק צה״ל ידע שהטיל שיוט הולך ליפול בשטח פתוח? איך בכלל צה״ל יודע לייצר פוליגון פגיעה לטיל שיוט?  לסיכום, טיל שיוט קשה מאד לדעת איפה יפגע כי הוא מתמרן. הטענה של צה״ל במקרה זה אינה אמינה, וההסתרה מהציבור (בין יום ראשון לשלישי) מעלה עוד יותר את ההנחה שהיה כאן כשל מבצעי.  מהו? נמתין לגילוי דעת של צה״ל. 

מקרון, שולץ וראש ממשלת פולין נפגשו בברלין להבעת סולידיות עם קייב Credit: Laurent Coust / SOPA Images via Reuters Connect נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר בתחילת השבוע כי מבצעים קרקעיים של כוחות מערביים באוקראינה עלולים להיות נחוצים "בשלב מסויים". בחודש שעבר סירב מקרון לשלול לחלוטין משלוח חיילים לאוקראינה, דברים שעוררו ביקורת קשה מצד בריטניה ומדינות אירופיות נוספות. אחרי פגישה בשבוע שעבר עם מנהיגי גרמניה ופולין בברלין אמר מקרון שבעלות הברית המערביות לא יהיו היוזמות של מעורבות צבאית על הקרקע. "יתכן שבשלב מסויים, ואני לא רוצה בכך, נזדקק למבצע ביבשה, ולצרפת יש עוצמה לעשות זאת", אמר נשיא צרפת בראיון לעתון לה פריזיין. קנצלר גרמניה אולף שולץ הגיב בכעס על סירוב מקרון לשלול  משלוח חיילים לאוקראינה.  מקרון, שולץ וראש ממשלת פולין נפגשו בברלין להבעת סולידיות עם קייב. אחרי הפגישה אמר מקרון כי שלוש המדיניות, המכונות "משולש וויימאר", מאוחדות בכוונתן "לא להניח לעולם לרוסים לנצח, והן נחושות להגן עליה עד הסוף".   

מטרת התכנית הינה לתמוך במחקר בשלב הוכחת היתכנות (POC - Proof of Concept), שלב בו רמת הבשלות הטכנולוגית/מסחרית נמוכה Photo by UX Indonesia on Unsplash הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה השיקו תכנית משותפת, בהיקף של 100 מיליון ₪, להאצת מחקר יישומי באמצעות מענקים תחרותיים לתמיכה בביצוע הוכחת היתכנות למחקר מדעי ואקדמי מצוין, בעל פוטנציאל ליישום מסחרי. התכנית תהיה פתוחה לכל המוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת, וכן למכוני מחקר שאינם מוסדות להשכלה גבוהה. מטרת התכנית הינה לתמוך במחקר בשלב הוכחת היתכנות (POC - Proof of Concept), שלב בו רמת הבשלות הטכנולוגית/מסחרית נמוכה, ולכן לגופים מסחריים אין עניין להשקיע בו. מחקרי הוכחת היתכנות כוללים, לדוגמה, מימון חומרי גלם לבניית אב טיפוס, הזמנת עבודות ושירותים שונים, ביצוע בדיקות טכניות והנדסיות, סקירת פטנטים, וכדומה. שלב הוכחת ההיתכנות הינו קריטי לקידום פרויקטים יישומיים לרמה בה הם יכולים לעניין גורם עסקי, אך סובל מכשל שוק מובנה מעצם העובדה שמדובר בשלב מקדמי בו כלל לא ברור אם ניתן להפוך את הרעיונות לפרויקטים מסחריים. מקימי התכנית מניחים שמימון שלב זה במחקר יתרום משמעותי להגברת העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה לתועלת החברה והכלכלה. התכנית תהיה פתוחה לכל תחומי הדעת האקדמיים, אך הצעת המחקר נדרשת להיות בעלת פוטנציאל יישומי ברור (תעשייתי, ציבורי או חברתי). המענקים יהיו בגובה של עד 350,000 ₪ לתקופה של מינימום שנה וחצי ומקסימום שנתיים, וההצעות יישפטו על פי קריטריונים של מצוינות, חדשנות ומקוריות המחקר, רמת הישימות ופוטנציאל המסחור שלו, ואיכות הצוות המוביל. התכנית תופעל ע"י ות"ת ומשרד החדשנות מדע וטכנולוגיה במשותף, בשלב ראשון כפיילוט למשך 3 מחזורי הגשה החל מהשנה האקדמית הנוכחית, בהיקף של 20 מלש"ח בקול הקורא הראשון ועד 40 מלש"ח בקולות הקוראים השני והשלישי. יו"ר ות"ת, פרופ' יוסי מקורי: "בעולם הדינמי ורווי האתגרים של היום, יש חשיבות קריטית לקידום של פריצות הדרך המדעיות והאקדמיות לטובת מימוש הפוטנציאל היישומי שלהן, והבאת תועלת לציבור ולכלכלה. אין לי ספק כי התכנית החדשה, בשיתוף עם משרד החדשנות מדע וטכנולוגיה, תסייע לאקדמיה הישראלית להמשיך ולהיות מובילה עולמית של חדשנות בכל התחומים." מנכ"ל משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, גדי אריאלי, הוסיף כי: "התכנית המשותפת צפויה להגדיל את המודעות וחשיבות המחקר היישומי באקדמיה ומכוני המחקר. אנו רואים באקדמיה ובמכוני המחקר את מנוע הצמיחה של ההייטק והמשק הישראלי, ומצפים לראות מתוך האקדמיה יותר ויותר טכנולוגיות, שיבשילו למסחור ולהקמת חברות הזנק. "משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פועל באופן תמידי לקידום פעילות מחקר יישומי באקדמיה ומכוני המחקר בישראל, באמצעות תמיכה במחקרים יישומיים, הענקת מלגות לתארים מתקדמים ותוכניות לפיתוח מחקרים, קידום מיזמים ועידוד יזמות באקדמיה ובמכוני המחקר מהלכים אשר תורמים לביסוסה הכלכלי של מדינת ישראל וממקמים אותה בחזית המדע והטכנולוגיה."  

לצבא הפיליפינים יש כיום שתי סוללות ATMOS 2000 https://www.youtube.com/watch?v=dVZix9g_2Sg צבא הפיליפינים עשה שימוש בתותח  ATMOS 2000 של אלביט בתרגיל בירי חי. התרגיל התקיים במחנה או'דונלס, ובו 'כיכב' התומ"ת אטמוס, מורכב על משאית. בדיווח של ARMY RECOGNITION נאמר כי צוות תותח אטמוס מונה בין שניים לששה איש, תותח שעונה על מגוון תרחישים, בעל יכולת צידוד קנה 25 מעלות ימינה ושמאלה ו-70 מעלות כלפי מעלה. אורך התותח 9.5 מטרים, משקלו 23 אלף ק"ג, התותח משלב כוח אש וניידות.  ישראל מכרה תותחי אטמוס עד כה לאזרבייג'אן, בוצוואנה, דנמרק, קמרון, קולומביה, תאילנד, אוגנדה, זמביה והפיליפינים. לצבא הפיליפינים יש כיום שתי סוללות של אטמוס 155 מ"מ, כאשר כל סוללה מונה ששה תותחים, בסך הכל 12 תותחים תוצרת אלביט מערכות. 

במסגרת העסקה, ששוויה 2.2 מיליארד דולרים, יסופקו גם טנקי חילוץ, טנקי גישור וטנקי הנדסה לפינוי מוקשים Credit: US Army מחלקת המדינה האמריקאית אישרה מכירה של 50 טנקי מערכה מסוג אברהמס M1A2 SEPv3 לבחריין בשווי של 2.2 מיליארד דולרים. במסגרת עסקה זו יסופקו לבחריין גם 4 טנקי חילוץ מסוג הרקולס M88A2 , 8 טנקי גישור M1110, 8 טנקי הנדסה לפינוי מוקשים מסוג M1150 וכן מקלעים קלים וכבדים, משגרי רימוני גז ותחמושות שונות לטנקים. בהודעתה מוסרת מחלקת המדינה האמריקאית כי מכירה זו תסייע ליעדי מדיניות החוץ והביטחון הלאומי של ארה"ב על ידי עזרה לשיפור הביטחון הלאומי של חברת ברית משמעותית של ארה"ב שאינה חברת נאט"ו. ״העסקה מהווה גורם חשוב לשמירת היציבות הפוליטית וההתקדמות הכלכלית במזרח התיכון. אין במכירה זו בכדי לשנות את מאזן הכוחות הצבאי הבסיסי באזור״, נכתב בהודעה.  נציין כי טנקים בגרסת SEPv3 אמריקאים זוודו במערכת מעיל רוח. עם זאת, קיימת הסתברות נמוכה שבחריין תזווד את הטנקים שהזמינה במערכת ישראלית. 

יותר מאלף איש ומומחים מתחום הסייבר מרחבי העולם השתתפו בימים אלה בכנס סייברטק אמריקה הלטינית, שנערך זו השנה השישית ברציפות במרכז הכנסים בפנמה סיטי, בירת פנמה    הצילומים באדיבות PROPANAMA, רשות ההשקעות והיצוא של פנמה בשורה בקשרים המסחריים והכלכליים בין ישראל לפנמה: סייברטק אמריקה הלטינית, שנערך זו השנה השישית ברציפות בפנמה סיטי, ננעל אתמול בהשתתפות יותר מאלף איש ומומחי סייבר וטכנולוגיה מרחבי העולם. פנמה מעוניינת להפוך למרכז בר-קיימא להשקעות והיא מחפשת להגביר את שיתופי הפעולה עם מדינת ישראל בתחומים טכנולוגיים וכלכליים. בין הבכירים שהשתתפו בכנס: שרת החוץ של פנמה, ג׳נאיינה טאיוואני מנקומו; שגריר ישראל בפנמה, איתי בר-דב; היזם ומייסד "סייברטק", עמיר רפפורט; דנילו פרננדס, מנהל בכיר בחברת  ;Cable & Wireless LTD אבירם עצבה, מנהל קשרי החוץ של מערך הסייבר הלאומי של ישראל; ליסה פלגמייר, מנכ"לית אבטחת הסייבר הלאומית Alliance בארה"ב ובכירים רבים מרחבי העולם מתחומי הסייבר, בינה מלאכותית (AI), IOT ועוד. במהלך הכנס נערכו סדנאות על ידי CAPATEC, שמובילה את תחום קידום טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בפנמה. הנושאים שעלו בכנס: אבטחת סייבר בעידן הבינה המלאכותית; אתגרי הסייבר הגדולים לשנת 2024; בניית מערכות סייבר אקולוגיות; מערכת הסייבר הישראלית במלחמה נגד חמאס ;אתגרי הבינה המלאכותית; נשים בטכנולוגיה ועוד. סייברטק אמריקה הלטינית נוסד בשנת 2017 והוא מהווה פלטפורמה לחיבור עולמות הסייבר, החדשנות והעסקים באמריקה הלטינית. לארגון האירוע הבינלאומי שותפה בין השאר שגרירות ישראל בפנמה וחברת AIG והשתתפו בו תאגידים מרחבי העולם, חברות סטארט אפ דינאמיות מאמריקה הלטינית, אנשי תעשייה וממשל בולטים ומקבלי החלטות. הכנס מהווה שילוב ייחודי של טכנולוגיה, תעשייה, ממשל ואקדמיה. הכנס הבינלאומי ממצב את מעמדה של פנמה כמארחת של אירוע בעל חשיבות עליונה בעולם הסייבר. לשכת פנמה לטלקומניקציה וחדשנות פועלת להפיכתה של פנמה למרכז עולמי לטרנספורמציה דיגיטלית, המעצב את עתיד הטכנולוגיה.   גורמים בכירים בפנמה מסרו כי מטרת הכנס, בין היתר, לקדם מיזמים כלכליים עם מדינת ישראל ולהציג את כל האפשרויות שפנמה יכולה להציע לשוק הישראלי. בין השאר, שיתופי פעולה עם חברות מישראל בתחומים של טכנולוגיות מזון, היי -טק, מסחר ותעשיית התרופות". יצוין, כי פנמה מעוניינת לקדם שיתופי פעולה עם התעשייה הישראלית שנחשבת למובילה עולמית בתחומים: אבטחת סייבר, ביוטכנולוגיה ובינה מלאכותית, חקלאות, חדשנות, ניהול מים ואנרגיה מתחדשת ועוד. הידוק שיתוף הפעולה יתרום לשתי המדינות ולמיצובה של פנמה כמובילה בחדשנות וכשחקנית מפתח בשוק העולמי. לתאגידים גלובליים, במיוחד במגזר הדיגיטלי, ישנה מוטיבציה להקצות השקעות בפנמה בשל שילוב של מספר גורמים: מיקומה האסטרטגי של פנמה והתשתית הדיגיטלית המפותחת בה; סביבה רגולטורית ידידותית לעסקים; כוח עבודה מיומן; יוזמות ותריצים ממשלתיים; היותה של פנמה מרכז פיננסי; גישה לשווקים אזוריים באמצעות הסכמי סחר חופשי וכן העובדה שפנמה מציעה איכות חיים גבוהה. יצוין, כי הסכם סחר חופשי בין ישראל לפנמה נחתם בינואר 2020. ההסכם מעניק גישה מועדפת לכל צד ביצוא של מוצרים לשוק של הצד השני ומאפשר סביבה נוחה לסחר והשקעות בין שני הצדדים, לקידום פיתוח ושיתוף פעולה כלכלי.  שגריר ישראל בפנמה, איתי בר-דב, ציין כי לפנמה וישראל קשרים כלכליים ומסחריים חזקים וכי פנמה מהווה גשר יבשתי שמחבר בין צפון לדרום אמריקה. מיקומה ומעמדה החשוב של פנמה מאפשר לטכנולוגיות הישראליות בתחומי אבטחת סייבר, פינטק, הגנה על מערכות פיננסיות ועוד – להציג את היכולות הגבוהות של הטכנולוגיה הישראלית ברחבי היבשת. היזם ומייסד "סייברטק", עמיר רפפורט, אמר כי "לכנס סייברטק חשיבות גדולה בהידוק הקשרים הכלכליים, הטכנולוגיים והמסחרים בין פנמה לישראל".

משרד ההגנה הבריטי צפוי להזמין מטוסים נוספים אחרי 2025 תמונה: לוקהיד מרטין חיל האוויר המלכותי הבריטי קלט תוספת של כמה מטוסי קרב חמקניים F-35 (לוקהיד מרטין) ועתה ברשותו 30 מטוסים, מתוך 47 שיימסרו עד סוף שנת 2025. משרד ההגנה הבריטי צפוי להזמין מטוסים נוספים אחרי 2025. שר במשרד ההגנה ג'רמי קווין אמר ל-UK DEFENSE JOURNAL שבריטניה שואפת להגיע לצי של 138 מטוסי F-35 משני הדגמים A ו-B לנחיתה על נושאות מטוסים. חיל האוויר המלכותי אמור לגדול, שבע טייסות של מטוסי קרב 'טייפון' ימשיכו להיות מבצעיות, ואף ישודרגו במערכות מתקדמות.  במסמך של משרד ההגנה נאמר שנערכות פעולות כדי לשלב את התוכנות והיכולות המיוחדות של מטוסי F-35 באלו של יתר מטוסי חיל האוויר והצי כדי להשיג שילוביות ואחידות בהפעלה המבצעית של כלי הטיס.   

בעקבות הבדיקה הסוכנות להגנת הסביבה הודיעה לחברה, שדרישות מסוימות של בטיחות תהליכים ודרישות מכניות אינן מתקיימות במפעל Photo by Patrick Hendry on Unsplash חברת Dyno Nobel Inc. תשלם קנס בסך 395,000 דולר בגין מספר הפרות של חוק אוויר נקי, הקשורות לטיפול באמוניה ובכלור במפעל ייצור האמוניום החנקתי שלה ליד Cheyenne, כך הודיעה הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA).  ההפרות כללו אי עמידה בתקני חוק אוויר נקי (תוכנית ניהול סיכונים) למידע על בטיחות תהליכים, ניתוח סיכוני תהליכים, תקינות מכנית ונהלי תפעול במפעל. בנוסף לקנס הסוכנות להגנת הסביבה דרשה מהחברה להשלים ארבע שנות עמידה בתוכנית הפדרלית לניהול סיכונים, שנועדה למנוע תאונות כימיות במתקנים תעשייתיים.  החברה, שמספקת חומרי נפץ לשימוש תעשייתי, חייבת לציית לתוכנית מכיוון שהיא מטפלת ביותר מ-10,000 פאונד (כ-4,500 ק"ג) של אמוניה או 2,500 פאונד (כ-1,150 ק"ג) של כלור.  רגולטורים פדרליים בדקו את המפעל ב-2017, לאחר שגורמי ניהול חירום מקומיים במחוז Laramie קיבלו דיווחים על דליפות של חומרים מסוכנים. הבדיקה העלתה, שהחברה לא הגישה כנדרש לסוכנות ניהול החירום של המחוז בשתי הזדמנויות נפרדות הודעות בכתב על שחרור אמוניה נטולת מים.  בעקבות הבדיקה הסוכנות להגנת הסביבה הודיעה לחברה, שדרישות מסוימות של בטיחות תהליכים ודרישות מכניות אינן מתקיימות במפעל. מנהלת מינהל החירום של המחוז אמרה, שהיא מופתעת מההפרות לכאורה של חוק האוויר הנקי במפעל.  המפעל לייצור חומרי הנפץ, הממוקם כ-11 ק"מ דרומית-מערבית לבניין הקפיטול, מעסיק כ-200 עובדים וחווה ירידה בביקוש למוצרים בשל הירידה בתעשיית הפחם על פי דיווחים בתקשורת.  הצעדים, שהחברה נקטה בתגובה לפעולות האכיפה של הסוכנות להגנת הסביבה מפחיתים משמעותית את הסיכונים של שחרור כימיקלים, שעלולים לפגוע בתושבים, בעובדים ובמגיבים הראשונים (First  Responders). קישור לרשימת כל המאמרים שלי כאן  המידע שבהם הסתמך על פרסומים, שהופיעו בקבוצות ה-LinkedIn, שאני מנהל Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH, ו- Fireworks and Pyrotechnics OSH.