הטיול השנתי הוא הרבה יותר ממסלול הליכה ונוף יפה. דווקא מחוץ לכיתה, כשהעייפות והקושי מצטברים, מתגלים הערכים האמיתיים והאופי של כל תלמיד. אז רגע לפני שהתלמידים עולים לאוטובוסים, זה הזמן ללמד אותם איך לראות אחרים, ואיך לתת יד למי שצריך אותה

מאחורי שעות המסך והמשפטים כמו "טוב לי לבד" מסתתר לעיתים קושי חברתי שהילד או הילדה לא מצליחים לבטא במילים. אך לחץ הורי, גם כשהוא נובע מדאגה אמיתית, יכול דווקא להעמיק את ההסתגרות ולהגביר את תחושת הכישלון. אז איך כן כדאי לפנות לילדים?