בסדרה מבוססת הקומיקס, אלן טודיק מככב כחייזר שיוצא להשמיד את המין האנושי ועל הדרך נפתח להיבטים החיוביים בו, עם כל הבוז והציניות

על מה הוא מצטער מהלילה בו קרא לנתניהו להתאשפז בבית משוגעים, החוויות הפסיכדליות והמשבר בנישואים שנכנסו לשירים, הביקורת על חבריו השופטים ב"הכוכב הבא", ומה שענה ליהלי סובול שטען שרוקר בן 50 זה לא סקסי. עם אלבום חדש שפרץ ממנו בסיני, אסף אמדורסקי ממשיך לטפח את טייטל "המפורסם מהטלוויזיה" בשביל הפרנסה — ובשביל הקלאסיקות המוזיקליות שאולי עוד יגיעו אם תקשיבו לנאומיו

"תחושה שטחית של אינספור אפשרויות", "פגע רע", "חוויה נוראה" — אלפי שעות מבוזבזות מול אפליקציות היכרויות גרמו לפנויים ופנויות רבים לחזור לשדכנים בשר ודם, המציעים התמקדות, מחויבות ואיזון ציפיות. מסע בין גישות שדכניות שונות לבין מומחים שרואים גם בהן "שופר של נורמות פטריארכליות", וניסיון ללכוד את הדבר החמקמק ההוא שיוצר חיבור אמיתי

לאורך שנים חיה ברוריה חריטן בעוני ותסכול בקהילה החרדית, תחת לחץ נוראי ללדת "בין הפלה להפלה". כיום, אחרי שיצאה בשאלה, התגרשה ובנתה מותג שמלות כלה, אותן כבר לבשו קורין גדעון ובתו של אריה דרעי, היא שבה לרגע בו אמרה לעצמה "או שאת מתאבדת היום, או שאת מצילה את עצמך", ומסבירה מדוע למרות תחושת השליחות, לא תעצב עבור כלה שאינה מאושרת

דן אלמגור כתב עליה שיר, "לאשה" הסתיר את שמה, חיילים שרו לה סרנדות וגברים מתו והרגו בשבילה. מי היא לילי דג'אני, שסיפורה כולל תחרות יופי, "נישואי תערובת" בפלסטינה, רומן עם המאפיה בניו יורק – ושעקבותיה נעלמו כמעט לגמרי?

בגיל 20 ועם 145 אלף עוקבים בטיקטוק ובאינסטגרם, מאיה לי לוי היא ממובילות תנועת מי־טו והמאבק נגד שמנופוביה ברשת. "שנים אני נלחמת ובכל פעם מגיע דוש חדש", היא מספרת על ההתמודדות היומיומית עם מטרידים ומגיבים אלימים, יוצאת נגד היחס שקיבלה מהמשטרה כשהגישה תלונה וקוראת לנשים להשתמש בכוח של הרשתות החברתיות

מושב העובדים הראשון בישראל חוגג מאה שנה להקמתו, עם מעגל הרחבות חדש המשנה את המבנה האדריכלי המיתולוגי. למה דווקא המקום הזה גידל אנשי ביטחון וסופרים, איך הוא לימד את כלל חקלאי הארץ מהי עבודת אדמה, מה הפך את תושביו לשחצנים וצנועים בה־בעת ולמה הסופר מאיר שלו משוכנע שירושלים ניצחה את המושב שעליו כתב באהבה, שעשוע וביקורת