בניגוד לאינדינגב המצליח ששומר על ייצוג נשי שוויוני בהופעות, פסטיבל התמר הוא דוגמה אומללה למנהלי פסטיבלים המעדיפים יוצרים מוכרים מתוכניות קודמות, כלומר גברים

אל ההצלחה הגדולה ב"קופה ראשית" הגיע דניאל סטיופין אחרי כישלון בתיאטרון "גשר" והחלטה לפרוש. עם תפקיד חדש במחזמר "החבדניקים" ומופע יחיד קומי שנולד אחרי שהתרסק בסטנדאפ, הוא מספר למה לדעתו תאגיד השידור עשה מהפכה ומה ענה לנערה שאמרה לו שבכיתה שלה כולם מאוהבים בו וברמזי

"חיה בסרט" התיעודי עוסק בהחלטת חולה סופנית לא להאריך את חייה, אבל מה שמציל אותו הוא קו עלילה נוסף על סוד ביחסי הבת והאם החולה

ג'יימי לי קרטיס חוזרת שוב לתפקיד שבו התגלתה, הפעם בתור היחיד שיכולה לרוצח הפסיכופט שנולד ב"האלווין". יותר מכל דבר אחר, הצפייה מזכירה כמה מעניין ורפלקסיבי היה הסרט המקורי

האסתטיקה הקלאוסטרופובית והדינמיקה הבין-אישית של "הדוב" מכסה על סיפור מסגרת שחוק, התפתחות נרטיבית צפויה, דמויות בנאליות ומסר שמרני על משפחה, הגשמה עצמית, אוכל והקשר ביניהם. רק מה? אי אפשר להפסיק לצפות

מה קרה לצעירים המערביים הרבים שהצטרפו לשורות דאעש ומה הניע אותם מלכתחילה לעשות זאת? סרט תיעודי חדש, "השדכנית", עוסק בשאלות המטרידות האלה, ובעיקר בתפקידן של הנשים במדינה האיסלאמית

"טרפיות" הוא כינוי שניתן לפמיניסטיות רדיקליות המחזיקות בעמדות טרנספוביות. הן מזכירות שגם מיעוטים שמנהלים מאבק צודק יכולים להחזיק בעמדות גזעניות ולשרת את ההגמוניה

ב"אמסטרדם" הבמאי והתסריטאי דיוויד או. ראסל חוזר אחרי עשור של היעלמות, עם סרט אנסמבל עמוס ויומרה להצביע על הפגמים החברתיים והמוסריים של אמריקה. זה מהלך שעשוי להצליח יותר למי שלא מצטייר בעצמו כפוגען ובעייתי