לדברי פרופ' דן בן דוד, מנהל מכון טאוב, הפערים בחינוך אינם בעיה רק של המגזרים החרדי והערבי, ונדרש טיפול בבעיית פריון העבודה. "משק עולם שלישי לא יכול להחזיק צבא של עולם ראשון"

סקר "הארץ" מגלה כי 69% מהציבור תומכים בהענקת תקציב גבוה יותר לתלמידים ממעמד נמוך ו-53% סבורים שהתשלומים השנתיים לא סבירים

שר החינוך התייחס בכנס ירושלים לחינוך לקשר שבין הלמידה המשמעותית לבין סגירת פערים באמצעות תקצוב דיפרנציאלי. המשמעות: הסטת משאבים למגזרים חלשים. "צריך לתת לכל ילד סיכוי"

לאחר שנה אחת בלבד, בוטלה הרפורמה שהביאה לקיצור החופש הגדול בכמה ימים בסוף אוגוסט, וזכתה לביקורות נוקבות מהורים, מורים וגורמים אחרים

לדברי שר החינוך, שהתחייב לצמצום פערים מאז שנכנס לתפקידו, "מי שבא משכבות חלשות יקבל יותר, גם אם התקצוב יסיט משאבים למגזר כזה או אחר"

תקצוב בתי הספר מנציח את הפערים בין יהודים לערבים, עשירים לעניים ומרכז לפריפריה. על משרד החינוך מוטלת האחריות לשינוי הגדרות היסוד שלפיהן הוא מתקצב את תלמידי ישראל ולעבור לתקצוב דיפרנציאלי משמעותי

בשיחה עם העיתונאית אושרת קוטלר אמר ראש העיר ירושלים ניר ברקת כי הוא תומך במודל התקצוב הדיפרנציאלי. "הציבור מבין שחייבים צדק חלוקתי", אך ניתן לדבריו "לייצר מודל שלא יפגע ברשות חזקה"

הסקר, שבו השתתפו כ־500 הורים לתלמידים מהמגזרים החילוני, הדתי והחרדי, מראה כי מרביתם תומכים במעבר לתקצוב דיפרנציאלי. יותר ממחצית ההורים סיפרו כי הם מפחיתים בהוצאות חיוניות על מנת לממן חינוך טוב לילדיהם