במלאות לה עשרים שנה קיימה רנואר טורניר תצוגות חגיגי, לקולקציות האביב של המותג הוותיק ושל אחיו הצעיר Twenty Four Seven. אלא שהתצוגה הראשונה נראתה מדולדלת, השנייה ילדותית ומתלהמת, והפער ביניהן צורם

האחד סולידי ומאופק, האחר שמח, צבעוני ועשיר. קווי האביזרים של רנואר ו-Twenty Four Seven הותאמו למלתחות של שני המותגים ונבדלו זה מזה ככל האפשר

מעצבי קנזו שוב הוכיחו שאופנת רחוב זה הם, איזבל מראן נטשה את אופנת הרחוב לטובת המראה האפל, ובקרוואן ניסו להיות אפלים אבל נראו כמו צמר גפן מתוק

התצוגות של ראף סימונס בדיור ושל אלבר אלבז בלאנוון היו קסומות, כל אחת בדרכה. אבל לשתיהן היתה נקודה משותפת: הן פנו לסוגים רבים של נשים

אצל דריס ון נוטן ורושאס השתנו היחסים בין גברים לנשים ונעשו הרמוניים מתמיד, אצל ריק אוואנס וגארת פיו התחלפו קווים קשים בגזרות רכות ונגישות יותר