בסביבות השעה 9:30 בבוקר אירעה תאונה קטלנית בשטח מפעל באזור תעשייה עטרות סמוך לירושלים, עובד שכיוון נהג משאית נדרס למוות ע"י המשאית. מאיר הקר רכז מתנדבי זק"א ירושלים, אמר "הגענו לזירת התאונה דקות לאחר הדיווח ממוקד זק"א, הולך הרגל היה לכוד תחת גלגלי המשאית כשהוא ללא רוח חיים. חילצנו את גופת ההרוג ואספנו את הממצאים בזירת התאונה".

פרויקטים של פינוי בינוי וכן פרויקטים של תמ"א 38 הינם פרויקטים שאפתניים המעניקים לדיירים הקיימים תועלות רבות ללא הצורך בהשקעה כספית מצדם. כיום, לאחר תיקון 3 לחוק התמ"א 38 המאפשר לבנות 2.5 קומות נוספות על גג הבניין מתאפשר וכדאי ליזמים לבצע את פרויקט התמ"א באזורים רבים בהם הדבר כלכלי. במהלך החיזוק/ההריסה וכשתנאי השטח מאפשרים יבנה היזם תוספות שונות לדיירים כגון, מרפסת שמש, תוספת חניות ומחסנים, ממ"ד ו/או תוספת חדר נוסף לדירה, בנוסף לכך יוחלפו בבניין תשתיות מים ביוב ותקשורת לחדשות, תתווסף מעלית וישודרגו חזיתות הבניין. הפרויקט מוגדר כ"win win" , כלומר, מצב בו שני הצדדים מרוויחים. היזם לאחר הוצאות החיזוק והתוספות לדיירים הקיימים בונה דירות נוספות אותם הוא מוכר לצד ג' ובכך ממן את פעולות החיזוק והתוספות לדיירים הקיימים. בכל פרויקט מעין זה מעורבים דיירים שדעותיהם שונות זו מזו ולרוב מובילות דעות אלו למחלוקות באשר לאופי הפרויקט והתמורה המתקבלת. כאשר לא מתיישרים ההדורים נוצרת תופעת "הסרבנות". סרבנותו של דייר יכולה להתעורר ממגוון סיבות. אחת הסיבות יכולה להיות משום שבמרבית המקרים יקבלו הדיירים השונים תמורה שונה וזאת מכיוון שכל דירה פונה לכיוון אחר, ישנם דירות שונות בגודלן ובעלות חלק שונה ברכוש המשותף, יש כאלו בעלי חניות בטאבו ואלו שאין ברשותם חניה. סיבה נוספת, ישנם דיירים המעוניינים לנצל את כוחם והצורך בחתימתם להנעת הפרויקט ולהתנות את הסכמתם בקבלת תמורה גדולה יותר משאר הדיירים. לעיתים דיירים אלו יחכו להיות האחרונים שחותמים על ההסכם על מנת להפעיל לחץ גדול יותר. ישנם דיירים שאינם מעוניינים כלל בפרויקט וחוששים מההרס הרב והשינוי בתנאי המחייה שלהם העומדים להיפגע בתקופת הבנייה ואינם רואים לנגד עינם את התועלת הרבה ועליית הערך של דירתם, לעיתים בעשרות אחוזים כתוצאה מהשדרוג של הבניין ודירתם הפרטית. סרבנים רבים נוקטים בשיטת "תמות נפשי עם פלישתים", כלומר, אם איני מקבל את מבוקשי לא יקבל אף דייר את התמורה המוצעת ובכך מנסים להפעיל לחץ וסחיטה של המערכת. כתוצאה מסרבנות דיירים פרויקטים רבים "תקועים" בשלבי ההגדרה של הפרויקט ותמורותיו ופחות בשלבי החוזה המשפטי. המחוקק צפה פני עתיד וחוקק תקנה המאשרת את ביצוע הפרויקט ברוב של 66% של בעלי הדירות בבניין. תקנה זו מקלה עד מאוד בקידום הפרויקט מחד, אך מאידך יזמים רבים אינם מוכנים להיכנס לפרויקט בו יש מחלוקות בין הדיירים למרות הצעת החוק משום יכולתם לעכב את המהלך בערכאות משפטיות וזאת למרות הסיכוי הנמוך לעצירת/הפסקת הפרויקט. ישנם דרכים רבות להתמודדות עם סרבנים שונים, הן משפטיות והן במציאת פתרונות ואיזונים לריצוי המתנגדים, אחד הדברים החשובים שיכולים למנוע דיירים סרבנים הוא לפעול למען השקיפות והשוויוניות ככל הניתן בכל הנוגע לתמורות אותם יקבלו הדיירים. כשהפרויקט מקודם ע"י נציג/נציגות מצומצמת ורחוק מעיניי הדיירים, מתפתחת חשדנות היכולה להביא ליצירת אווירה עכורה שתוביל לבסוף למריבות וחיכוכים לא רצויים. לאחר שדייר הביע את רצונו להתנגד יש לבדוק את מניעיו בפגישות נפרדות, במקרים רבים ביצוע התאמות שונות וספציפיות בדירתו של אותו דייר יסיגו אותו מהתנגדותו. במידה ודייר מתנגד בכל זאת, פתוחה הדרך להגשת תביעה נגדו שתידון בפני המפקח על הבתים המשותפים – שם תיבחן עילת התנגדותו אל מול הצורך לחזק את הבניין ,על פי רוב ייטה הכף לטובת חיזוק הבניין היכול בעתיד לקרוס במידה ורעידת אדמה חזקה תפקוד את האזור. הסטטיסטיקה מראה כי 50% מהסרבנים הנתבעים אינם מספיקים להגיע לדיון בעניינם משום שלאחר קבלת כתב התביעה הם אצים רצים לחתום על החוזה ומצטרפים לפרויקט בעל כורחם. דבר דומה קרה לזוג סרבנים בפרויקט ברחוב העצמאות ביהוד בו הוגשה נגדם תביעה על סירובם על סך 27 מיליון ₪. למרות ובנוסף לכל האמור לעיל - בנוגע לדיירים סרבנים ,מומלץ להיעזר באנשי מקצוע מומחים ולעיתים אף במגשרים מוסמכים להתדברות עם כלל הדיירים בדרכי נועם. המאמר נכתב ע"י גילעד ושדי, עו"ד ומגשר מוסמך עוסק במקרקעין ,ליווי דיירים בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו יוצא למאבק במגזר הציבורי המנופח: "נוביל רפורמה יסודית בשירות הציבורי. הרפורמה צריכה לכלול פרמטרים רבים ביניהם קידום עובדים, הוצאת עובדים שאינם יעילים ואינם משרתים את הציבור" ראש הממשלה אמר את הדברים בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה הבוקר נפתח כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנערך השנה בחיפה. במסגרת מושב הפתיחה אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו בנאום מוקלט כי, "נוביל רפורמה יסודית בשירות הציבורי. ניתן לייעל את באמצעות שירות מקוון. הממשלה צריכה לשרת את הציבור ולא להיפך. הרפורמה צריכה לכלול פרמטרים רבים ביניהם קידום עובדים, הוצאת עובדים שאינם יעילים ואינם משרתים את הציבור. אלה דברים קשים אבל חיוניים". עוד אמר נתניהו כי, " מדינת ישראל סובלת מעודף רגולציה בתחומים רבים. קשה מאד לפעול אם יש עודף רגולטורים שכל אחד מכתיב לאחרים ולא בהכרח רואה את העלות הכלכלית של הרפורמות. אנחנו רוצים לקבוע סדר ונורמות לרגולציה הציבורית". נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר אמר בפתח הכנס כי, ""האתגר הגדול שלנו בשנים הבאות הוא הובלת רפורמות מבניות במשק ובשירות הציבורי. הרפורמות האלו נחוצות כדי שנישאר משק תחרותי ועל מנת להשיב את אמון האזרחים במערכת הציבורית ובדמוקרטיה. המחאה החברתית לימדה אותנו שהאזרח רוצה לראות ממשלה שעובדת למענו- אנחנו במכון הישראלי לדמוקרטיה מתכוונים לקחת את הרעיונות והנושאים שיעלו בכנס, לפתח אותם ולהוביל לשינוי מציאות במדינת ישראל". עוד צפויים לנאום היום ומחר בכנס: נשיא המדינה ראובן ריבלין, נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, מבקר המדינה יוסף שפירא, השרים ציפי לבני, ישראל כץ, שי פירון, יעל גרמן.

הולך רגל כבן 60 נחבל קשות בראשו מפגיעת אוטובוס ברחוב זבוטינסקי פינת היצירה בפתח תקווה, מתנדבי איחוד הצלה מסניף 'פתח תקווה' העניקו לו טיפול רפואי ראשוני ולאחר מכן הוא פונה לבית החולים כשמצבו מוגדר קשה.

פעוט כבן שנה וחצי נכווה בפניו ובפלג גופו העליון כתוצאה ממים רותחים שנשפכו עליו ב'פינת קפה' של בניין משרדים ברחוב המלאכה בתל אביב, מתנדבי איחוד הצלה מסניף 'תל אביב' העניקו לו טיפול רפואי ראשוני ולאחר מכן הוא פונה לבית החולים בתל השומר כשמצבו בינוני וכשהוא סובל מכוויות בדרגה ב'.