מליאת הכנסת קיימה דיון על המצב הביטחוני בירושלים בפרט ובכל הארץ בכלל. יו"ר סיעת יהדות התורה ח"כ מנחם אליעזר מוזס נשא נאום סוער נגד תקצוב תכניות לימוד פלשתינאיות ולימודי קרב בבתי הספר במזרח ירושלים, במימון משרד החינוך והעירייה. לדבריו, לא ייתכן כי המדינה תממן תוכניות לימוד מסיתות ושטניות שבוגריה הופכים למחבלים. "במשך שנים, בתי ספר במזרח ירושלים, מתוקצבים על ידי משרד החינוך ועל ידי העירייה. בהסכמי אוסלו הסכימה המדינה שילמדו בהם את תכניות הלימודים של המדינה הפלסטינית. כלומר, בתקציבי מדינה מממנים בתי ספר, בניית מבנים, רכישת קרקעות פרטיות לצורך בניית אותם בתי ספר, כשמתוכם יוצאים פורעים ומפגעים!". הרב מוזס המשיך "מקומם ביותר, שבג"צ מחייב את משרד החינוך לרכוש מגרשים מבעלות פרטית כדי לבנות עליהם בתי ספר לתלמידים אלה ולפתור מצוקת מבני חינוך! אותו בג"צ שאמר בימים אלה להרוס בית כנסת בגבעת זאב בשל היות הקרקע בבעלות פרטית. אוי לאותה חרפה אוי לאותה בושה!" הרב מוזס התייחס למיידע שפורסם לאחרונה לפיו עיריית ירושלים מממנת על חשבונה, בשכונות הערביות, קורסים ושיעורים לשעות הפנאי המלמדים תורות לחימה. "מה קורה אתנו? איפה אנחנו נמצאים? מה אתם חושבים שמלמדים שם? מחנכים לשנאה ואנטישמיות, מחדירים שטנה, הסתה נגד היהודים. הכל בספרי הלימוד. הכל במימון משרד החינוך. אז פלא שאח"כ בשעות הפנאי הם מפגעים בנו ומשליכים עלינו בהפסקות הלימודים אבנים מחודדות? משחקי הילדים שלהם הם מלחמות דמים. הם משחקים רק משחקי הרג ולחימה. ואנחנו נותנים להם את הנשק בידיים. אלו פירות באושים שצמחו על שנאה תהומית". סיים מוזס.

מתנדבי איחוד הצלה מסניף 'ירושלים' טיפלו בפצועה מדקירה ובכשלושים נפגעי חרדה בפיגוע דקירות בתוך אוטובוס בכניסה לתחנה המרכזית בירושלים. בזירה נשמעו קולות ירי. לוי לוין פאראמדיק איחוד הצלה שהגיע ראשון לזירה סיפר: "כשהגעתי לזירה נתקלתי בגברת שנדקרה בפלג גוף עליון בחלק הקדמי של האוטובוס. הענקתי לה טיפול רפואי ראשוני תוך כדי שלמקום הגיעו מתנדבים נוספים שהעניקו טיפול רפואי ראשוני למספר נפגעי חרדה. כוחות הביטחון פעלו בזריזות ומנעו מהמחבל לדקור או לפגוע באזרחים נוספים". זאב קשש יו"ר איחוד הצלה סיפר: "יחד עם מתנדבי איחוד הצלה הגענו ממשרדי איחוד הצלה שבסמוך תוך שניות ספורות לזירה. לסיכומו של אירוע טופלה נפגעת מדקירה בפלג גוף עליון בתוך האוטובוס. וכמו כן טופלו ע"י המתנדבים מספר אזרחים במצב קל לאחר שעקב קולות ירי נמלטו בבהלה לתוך התחנה המרכזית וחנויות סמוכות. המתנדבים ערכו סריקות לאיתור נפגעי חרדה והעניקו סיוע ראשוני לאזרחים שחלקם אף פונו לבתי החולים".

נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה מיוחדת בכנסת לכבוד נשיא הודו, פרנב מוקהרג'י http://2525.co.il/images/mivzak/80131741PranabMukherjee.--14.10.2015-2.jpg ברוך בואך לישראל ולירושלים. הביקור שלך הוא ביקור היסטורי. בפעם הראשונה מגיע נשיא הודו לישראל - נשיא הדמוקרטיה הגדולה בעולם מגיע לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. כולנו מתפעלים, אדוני הנשיא, מהשינויים שעוברת הודו בשנים האחרונות - כלכלה צומחת, יציאת מאות מיליונים ממעגל העוני, תהליכי פיתוח מרשימים. הודו היא מדינת ענק וישראל היא מדינה קטנה, אבל יחד אנחנו עושים דברים גדולים מאוד - במדע, בטכנולוגיה, במסחר, בסייבר, בחקלאות, באנרגיה, במים, וכן גם בביטחון. קצב השינויים בעולם החדש הוא חסר תקדים בהיסטוריה האנושית והוא פותח בפנינו פוטנציאל אדיר ושיתופי פעולה מגוונים. אדוני הנשיא, העתיד שייך לאלה שמגלים כושר המצאה וחדשנות, ושני עמינו מצטיינים בזה. אנו פועלים לממש יחד את פוטנציאל החדשנות כדי להביא רווחה ושגשוג לארצותינו. הרבה יותר רווחה, הרבה יותר שגשוג, כי הפוטנציאל הוא פשוט ללא הגבלה. בין הודו לישראל קיימים פערים עצומים של שטח ואוכלוסייה, אבל בצד זאת יש גם קווי דמיון בולטים שקושרים אותנו זה לזה. הקשר הראשון הוא תרבותי. שתי התרבויות שלנו הן מן העתיקות בעולם, וזהו הבסיס האמיתי שבאמצעותו אנחנו חובקים יחד את העתיד. תרבות של פילוסופיה, של חוכמה, של ספרות, של חיפוש אחר האמת, של חיפוש אחר סודות החיים וסודות היקום. דודי, אלישע נתניהו המנוח, שהיה פרופסור למתמטיקה בטכניון, נהג לספר לי בהערצה על גאוניותם של המתמטיקאים ההודיים. לנו היהודים יש את איינשטיין, הוא היה פיזיקאי. לכם ההודים יש את רמנוג'אן וגם מתמטיקאים ופיזיקאים אחרים. הרבה לפני שמדינותינו זכו לעצמאות מן השלטון הבריטי, פחות או יותר באותו זמן, היו בנו מי שרותקו לתרבותו של האחר ולמאמץ לעצמאות של האחר, שאתה נטלת בו חלק, אדוני הנשיא. ראש הממשלה הראשון שלנו, בן גוריון, דיבר עוד ב-1930 על הרצון הכביר של עמי הודו לביטוי לאומי ופוליטי עצמאי – ומנגד, המשורר ההודי הנודע טאגור, זוכה פרס נובל לספרות ב- 1913, טען שהציונות היא אחד הבסיסים של השלום והצדק העולמיים. טאגור ראה בעמנו גשר בין מזרח למערב, ובכך כיוון לדעתו של אבי הציונות, הרצל, שהדגיש שמדינת היהודים תהיה גשר בין אסיה לאירופה, דבר שמתחולל היום הלכה למעשה. הקשר השני בינינו הוא המחויבות לדמוקרטיה. דמוקרטיה היא לא רק צורת משטר, היא משקפת דרך חיים וערכים עמוקים של חופש והתנגדות לעריצות. ואכן, מול כל האתגרים הכבירים האלו של קנאות ומלחמות וטרור שפקדו את שתי המדינות האלה, גם ישראל וגם הודו שמרו על דמוקרטיה למופת במשך 7 עשורים. ואתה, אדוני הנשיא, הרי בקיא בכל נפתולי הדמוקרטיה. הספקנו לדבר קצת אצל לשכת היו"ר, היית גם שר אוצר, בוודאי מי שכיהן כאן באולם הזה כשר אוצר יודע את הקשיים והמכשולים שיש בכל תהליך דמוקרטי. הדמוקרטיה היא לכאורה רעשנית, לא לכאורה. לפעמים היא תזזנית, יש הטוענים שהיא לא יעילה - אני טוען שהיא השיטה הכי יעילה. לניהול לעמים קטנים ועמים גדולים כאחד, כי היא רותמת את כוחות היצירה הגלומים אצל כל אזרח ואזרח, והיא מאפשרת פתרון של סכסוכים בדיונים ו-ויכוחים, ובסופו של דבר בהחלטה בקלפי. ובכן, זהו קשר רב עוצמה, הקשר התרבותי והקשר הדמוקרטי. אבל יש גם קשר שלישי, ואתה התייחסת אליו בדבריך - וזה הקשר הטכנולוגי-מדעי. כשלמדתי באוניברסיטת MIT בארה"ב פגשתי סטודנטים רבים מהודו והתרשמתי מכישרונם ויכולתם. עכשיו סיפר לי שר האוצר כחלון, שבקורס שהוא לקח לא רחוק משם, באוניברסיטת הרווארד, שבעה מתוך עשרה מרצים היו הודים. יש אומרים שבמקומות מסוימים בעמק הסיליקון בקליפורניה שומעים שתי שפות - עברית והינדית על כל ניביה - ופה ושם שומעים גם קצת אנגלית, זאת כמובן הגזמה. אבל הגיע הזמן, וזאת הנקודה, שהטכנולוגים והיזמים שלנו, לא רק האקדמאים, הטכנולוגים והיזמים שלנו יפגשו אחד את השני הרבה יותר, לא בקליפורניה אלא בארצותינו, ב"סיליקון ואדי" בישראל ובבנגלור אצלכם. אדוני הנשיא, אנחנו מקדמים, כפי שאמרת, את ישראל כמדינה המובילה בביטחון סייבר. אנחנו פותחים מרכז גדול מאוד, הוא כבר פתוח, הוא נבנה בבאר שבע, באוניברסיטת בן גוריון, עם פארק תעשייתי שאליו באות החברות הגדולות ביותר בעולם. אנחנו נשמח מאוד, אדוני הנשיא, אם מתמטיקאים הודים ויזמים הודים יבואו לשתף איתנו פעולה בעמק הסיליקון הזה, ואני מבטיח לשלוח משלחות גומלין לבנגלור - זה מאוד מאוד חשוב. ואכן ראש ממשלת הודו, ידידי נרנדרה מודי, ואנוכי סיכמנו על שיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי בין ישראל והודו בהיקפים חסרי תקדים, כבר עכשיו זה מתרחש. ובראש ובראשונה במימוש רפורמת ארבעת הצבעים שהוא הציב כיעד לאומי של הודו, זה ארבעת הצבעים של הדגל ההודי: כתום לפיתוח אנרגיית השמש, ירוק לפיתוח החקלאות, לבן לפיתוח משק החלב וכחול לשיפור איכות המים. ראש הממשלה מודי אמר לי, אנחנו משוחחים בתדירות בטלפון, גם נפגשנו באו"ם קודם לכן, הוא אמר לי בשיחתנו האחרונה - "אנחנו רוצים את ישראל", הוא אמר לי, "אינני יכול לממש את מהפכת הצבעים בלעדיכם". אדוני הנשיא, אני רואה זאת כמחמאה עצומה למדינתנו. ישראל שמחה להירתם למשימה זו. לנו יש מדינה שטופת שמש שמפתחת מערכות סולאריות מתקדמות, המצאת הטפטפות מאפשרת לנו להשקות אדמות צמאות ולהילחם בהצלחה במידבור. יש לנו חידושים חקלאיים שמסייעים להגדיל יבולים ולשפר את איכותם. תנובת החלב של הפרה הישראלית בממוצע היא הגבוהה בעולם - יותר מפרה הולנדית או פרה צרפתית או כל פרה אחרת. בנינו מתקנים עצומים להתפלת מים שמשפרים בצורה דרמטית את מצב משק המים שלנו בכלל ובאזורים צחיחים בפרט. אדוני הנשיא, תפוקת המים שלנו מגשמים ירדה בחצי, ב-67 שנות עצמאותנו האוכלוסייה שלנו גדלה פי 10, התמ"ג לנפש שלנו גדל פי 40, אין לנו בעיית מים - פתרנו את זה. כמובן גם במחזור מים ובטכניקות אחרות שאנחנו מובילים בהם, ואנחנו נשמח להעמיד את הטכנולוגיות האלו לרשותה של הודו. אדוני הנשיא, יש מחיר לכך שישראל והודו הן שתי דמוקרטיות פלורליסטיות, גאות בעברן וחובקות בפתיחות את העתיד. שתי המדינות שלו מותקפות על ידי גורמי טרור קיצוניים שהחירות שלנו מאיימת עליהם ועל כל השקפת עולמם. נגע הטרור הוא אתגר שגם מדינתך וגם מדינתנו מתמודדות איתו שנים רבות. אנחנו מתמודדים נגדו בנפרד, ולצערי גם ביחד, כפי שאירע במתקפת הטרור הקשה במומביי לפני 7 שנים, שאחד היעדים בה היה בית חב"ד. לטרור הרצחני שמכוון נגד חפים מפשע אין שום הצדקה מוסרית. יש להילחם בו בכל הכוח, וכך אנחנו עושים בימים אלה שבהם אזרחי ישראל מותקפים על ידי פורעים מוסתים. בצד שאיפתנו לדו קיום ושלום, הייתי אומר, כדי להשיג דו קיום ושלום אנחנו חייבים להבהיר לאויבינו שהטרור לא ינצח אותנו ושהטרור איננו משתלם, גם טרור של מתאבדים. ועל כן החלטנו אמש בקבינט שבנוסף להריסת בתי מחבלים, לא נאפשר בנייה מחדש של בתים במקום שנהרסו אותם בתי מחבלים. נחרים את רכושם של מחבלים שביצעו פיגועים, נשלול תושבות קבע למפגעים ונתגבר את כוחות המשטרה בערים ובצירים בחיילי צה"ל. זוהי חובתנו כהנהגה אחראית לעמוד איתן נוכח טרוריסטים שאינם מהססים ליטול חיים. בנוסף נפעל נגד המסיתים שמפיצים עלילות דם כדי להניע פעולות רצחניות נגדנו. יותר ויותר הם עושים זאת באינטרנט. גל הקנאות העצום ששוטף את המזרח התיכון ואת העולם כולו מונע בין החיבור בין האסלאם הקיצוני והפייסבוק. הבערות, החזרה לימי הביניים המוקדמים, פוגשת את הטכנולוגיה ורותמת אותה לצרכיה. וכך נסחפים המוני צעירים אחר ההזיות הרצחניות והשקריות של דאעש, וכך נסחפים צעירים וילדים פלסטינים להזיות הרצחניות והשקריות של הקנאים האסלאמיסטיים סביבנו, ולצערי גם בתוכנו, שמפיצים את השקר כאילו אנו רוצים להרוס את מסגד אל-אקצא, או לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית. זה שקר, ושקר גדול. אנחנו אלה ששומרים בקפדנות על האתרים המקודשים לכל הדתות, גם בירושלים ובכל מקום במדינתנו. אנחנו מכבדים כל אמונה דתית, ממש כפי שבהודו חיים בעלי אמונות שונות זו מזו, וכל מאמץ שאתם עושים לשמור על הכבוד ההדדי, אנחנו עושים אותו גם כן. אבל כשהסתה דתית מציתה תבערה דתית ובשורת הקנאות מחוללת אלימות נוראה, חייבים לומר: עד כאן. לא ניתן לקיצונים להחריב את מה שבנו דורות רבים בעמל וביזע, ועיני אינה נעלמת מהמאמצים של ראשי רשויות, מנהיגי ציבור בתוך הקהילה הערבית של אזרחי ישראל שרוצים להחזיר את הדו-קיום ועומדים באומץ, לא מספיק עדיין, אבל מתחילים לומר את הדבר: "אל תהרסו לנו את המדינה, אל תהרסו את הדו קיום". אני מעריך את מה ששמעתי ואני מקווה לטובת כולנו שנשמע יותר, כי הקנאות הדתית שוטפת בשנים האחרונות את כל המזרח התיכון, היא מפוררת מדינות, היא מביאה לטבח המוני של מאות אלפים, להגלייתם של מיליונים, וכל דרך להילחם בזה היא חשובה. קנאי הדת הורסים אוצרות תרבות עתיקים ואתרים היסטוריים שהשתמרו במשך מאות ואלפי שנים. רק תאר לך, אדוני הנשיא, שיד זדונית הייתה מחריבה את מקדשי הודו המפורסמים או את הטאג' מאהל - זה מה שקורה בפועל במרחב שסובב אותנו. ואל מול נחשולי הרצח ההמוני ששוטף את אזורנו, ישראל היא אי של יציבות גם בימי טלטלה אלה. אנחנו מתמודדים עם הטרור, אנחנו מתמודדים עם איומים מתמשכים להשמיד את מדינתנו, אנחנו יכולים להם. הם לא ישיגו את מבוקשם, אנחנו נחושים לתת להם מענה. אדוני הנשיא, מה שגורמי הטרור עוד עושים הוא לנסות לסכל בכל דרך התפייסות ותהליך שלום. אני מבקש לומר לך: ישראל רוצה שלום, אני רוצה שלום, אני מעוניין בחידוש המשא ומתן לשלום עם שכנינו הפלסטינים באופן מיידי, ללא תנאים מוקדמים. וזה יהיה משא ומתן קשה, כי כדי שנשיג שלום - הטרור חייב להיפסק וסידורי ביטחון אמיתיים חייבים להיות בשטח. ומעל לכל, כדי שיושג שלום הפלסטינים יצטרכו סוף סוף להכיר בזכות קיומה של מדינת הלאום של העם היהודי. הם מבקשים מאיתנו להכיר במדינת הלאום שלהם, יואילו להכיר במדינת הלאום שלנו. לא נקבל מציאות של מדינה שכנה שממשיכה להתקיף אותנו וחותרת להשמיד את מדינתנו. השלום שאנחנו מייחלים לו חייב להיות שלום אמיתי, שלום בטוח ושלום לנצח. אדוני הנשיא, אני יודע שאתם שותפים לשאיפתנו לשלום וגם לביטחון, ובכלל אני חייב להגיד לך שאנחנו מרגישים אמפתיה גדולה, חיבה גדולה, לעם ההודי. יש בתוכנו גשר חי של שבט בני מנשה הנפלא, שבניו עלו מהודו לישראל, עולים מהודו לישראל, והם, באהבת ישראל, בצניעות מיוחדת, בהתגייסות עצמית מרשימה, נקלטים כאן אבל גם יוצרים את אותו גשר חי בין שני עמינו. הודו, כפי שאתה יודע, היא יעד מוביל לתרמילאים מישראל. עשרות אלפי ישראלים מבקרים בהודו מדי שנה, בעיקר צעירים משוחררי צבא, אבל גם מבוגרים ומשפחות שלמות. וזה נכון, יש בהודו כפרים שלמים שבהם מוצבים שלטים בעברית שתורמים להרגשת הבית אצל המטיילים. הם חוזרים מוקסמים, ממש כך, מארצך שמתאפיינת בעושר התרבותי, ממגוון כמעט אין סופי של מראות וצבעים. אבל דווקא אירוע אחד שקשור במטיילים סימל לאחרונה את הקשר המיוחד שהולך ומתהדק בין הודו וישראל. ברעידת האדמה האחרונה שפקדה את נפאל היו אלה הודו וישראל ששלחו את משלחות החילוץ הגדולות ביותר כדי לעזור לעם הנפאלי במצוקתו. לא רק ששלחנו משלחות חילוץ - הן שיתפו פעולה ביניהן. ואני צלצלתי לידידי ראש הממשלה מודי להודות לו על שיתוף הפעולה, הוא העמיד מטוסים, שדות תעופה, לרשות המשלחות שלנו. ואז הוא אמר לי משפט מאוד משמעותי, הוא אמר לי: "אני רואה בשיתוף הפעולה בינינו, בין הודו וישראל, לטובת העם בנפאל מופת לאחווה בין האומות". מכובדי הנשיא, אני רואה בביקורך בישראל נקודת ציון היסטורית לתהליך התפתחות האחווה בין שתי האומות שלנו. זה בא לידי ביטוי בכל מה שתיארתי, זה בא לידי ביטוי בשינוי דפוסי ההצבעה המסורתיים של הודו בפורומים הבינלאומיים, על מנת לתת ביטוי למה שמתרחש בפועל בשטח בין העמים, בין הממשלות, בין המדינות. זה יכול להיות לא רק מופת לאחווה בין האומות אלא גם סימן לעתיד - מה רצון טוב, גאוניות אנושית, רתימת עמים, יכול לעשות לטובת עתיד האנושות כולה. ברוך בואכה לישראל, ברוך בואכה לירושלים, ברוך בואכה, ידיד אמת. -- קרדיט צילום: עמוס בן גרשום- לע"מ. http://2525.co.il/images/mivzak/34782997PranabMukherjee.--14.10.2015.jpg

דובר צה"ל מוסר כי היום (ד'), 14 באוקטובר 2015, א' בחשוון תשע"ו, התקיים טקס חילופי מפקד פיקוד הדרום במפקדת הפיקוד. טקס החילופים נערך במעמד ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט, מפקד פיקוד הדרום היוצא, אלוף שלמה (סמי) תורג'מן, מפקד פיקוד הדרום הנכנס, אלוף אייל זמיר, וחברי פורום המטה הכללי. אלוף אייל זמיר מחליף בתפקידו את אלוף שלמה (סמי) תורג'מן, אשר כיהן בתפקיד זה במהלך שלוש השנים האחרונות. -- דברי ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט: "אירועי הימים האחרונים מעצימים שוב את אתגרי הביטחון של מדינת ישראל. הם גם ממחישים את העובדה כי לצד ההרתעה שלאחר מערכת "צוק איתן", ארגוני הטרור בעזה וביהודה ושומרון עודם פועלים כדי לפגוע באזרחינו, לשבש את שגרת חייהם ולזרוע חשש ופחד בעורף הישראלי. מול אתגרים אלו אנו פועלים בנחישות, במקצועיות ותוך הפעלת כוח ממוקד, עוצמתי ושקול כדי למנוע הידרדרות, להבטיח ביטחון ותחושת ביטחון ולאפשר את שגשוגה של מדינת ישראל. סמי, למעלה משנתיים הובלת את פיקוד הדרום בתבונה ובנחישות. הניסיון, הידע והכישורים שלך עמדו לזכותך בתקופת כהונתך, ובפרט בזמן מערכת "צוק איתן". במשך 50 ימי הלחימה פיקדת על המערכה במקצועיות מרשימה, בקור רוח ובאחריות. ראיתי אותך מקרוב בשנה האחרונה מוביל גישה משולבת שמציבה את הביטחון ואת תחושת הביטחון בעדיפות עליונה, אך במקביל רואה את התמונה הכוללת ונותן מענה אזרחי- כלכלי רחב לטובת האוכלוסייה משני צידי הגדר. אייל, היום אנו מפקידים בידייך את הזכות ואת האחריות הגדולה הכרוכה בהובלת פיקוד הדרום. אני בטוח כי תדע לנצל את הניסיון ואת הכלים שרכשת במשך שנים רבות בשטח ובתפקידי פיקוד רבים, וכי בחרנו במפקד הנכון להטיל עליו את משימת ההגנה על גבולותינו הדרומיים". -- דברי מפקד פיקוד הדרום היוצא, אלוף שלמה (סמי) תורג'מן: "הימים האחרונים הם ימים רגישים בעלי פוטנציאל שלילי. חמאס נכשל בדחיית סיפוקים מידיים, רכב על גל ההתפרצויות במזרח ירושלים ואזור יהודה ושומרון, גרף הישגים טקטיים, אך זה הוא משחק באש שעלול לגרום להתפשטות אש בלתי מבוקרת ברצועה. פנינו לשקט, רגיעה וריסון כפי שהיה בכל התקופה שלאחר "צוק איתן", ולא להסלמה. אך בל נתבלבל, מי שינסה אותנו ימצא כוחות דרוכים, ערוכים ורוח לוחמים ומפקדים איתנה. כך היה בקיץ 2014- יצאנו למערכה נוספת על הבית. מערכה ארוכה ומורכבת, בה הצלחנו להגן ולסכל את כוונותיו הזדוניות וההרסניות של האויב כלפי יישובינו וכוחותינו. מערכה אשר הביאה לפגיעה קשה בחמאס, ואשר מוטטה נתח משמעותי מהתשתית המבצעית עליה עמלו שנים רבות מפקדי החמאס ולוחמיו. הובהר והומחש לו באופן שלא יישכח מה הוא מחיר ההסלמה והפעלת הכוח נגד מדינת ישראל. אחרי המבצע, מאות אירועים נבדקו ונחקרו, וניתן לומר בפה מלא את מה שידעתי וחשתי גם במהלך המבצע, שמרנו על רף מוסרי גבוה ביותר- ניצחנו ונשארנו בני אדם". -- דברי מפקד פיקוד הדרום הנכנס, אלוף אייל זמיר: "לפיקוד הדרום היסטוריה צבאית מפוארת מקרבות תש"ח ועד מערכת "צוק איתן". אני מקבל לידיי פיקוד חזק, מוכשר, אשר התנסה בשנים האחרונות בכמה מערכות. הנכס היקר ביותר שלנו והבסיס ליכולותינו להמשיך לנצח ולהכריע את אויבינו הינו איכות אנשינו- שדרת פיקוד איכותית ומסורה לייעודה, לוחמות ולוחמים בעלי מוטיבציה ורוח איתנה. מאבקינו ארוך ומתמשך וכך גם נכונותנו להקרבה למען מטרותינו הלאומיות הצודקות. מפקדיי, חיילות וחיילי הפיקוד- אני מוקיר אתכם ואת תרומתכם, נמשיך לפעול מתוך ערבות הדדית, בעוצמה הנדרשת ובצניעות הראויה לעמוד על המשמר, משמר הגנת מולדתנו, מתוך אמונה בצדקת דרכינו. ביחד נוכל לעמוד בכל

האלוף (מיל.) עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר ראש אמ"ן בראיון לתוכנית 'שמונה עד עשר' עם מרדכי לביא ברדיו 'קול ברמה': על גל הטרור: גל הטרור הזה היה כתוב על הקיר, הוא יוצא מירושלים, בנוסף יש גם את הרשתות החברתיות ששם מתקיימת הסתה פרועה שמביאה לדקירות. אחד התסכולים של כוחות הביטחון בישראל זה שאין ארגון מסודר שעומד מאחרי הגל הזה וקשה לעצור אותו. על ההתנהלות התקשורתית: אני חושב שאחד המקומות שצריך להפעיל שיקול דעת זה בדיווחים התקשורתיים, הפצת התמונות והסרטונים אינה נותנת כבוד למתים והפצועים שלנו וגם של הצד השני. יש לנו תקשורת חופשית אבל צריך כל הזמן ללכת לכיוון של אחריות, וגם להרגיע את הציבור ולא להכניס ללחץ עם כל הגלים הפתוחים.

וידאו ותמונות: עקב גל הפיגועים - משמרות תפילה סביב השעון בקבר רחל

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ביקר הבוקר במפקדת אוגדת עזה וסייר בגזרה. במהלך הביקור קיבל שר הביטחון סקירות ועידכונים בנוגע למצב בגבול רצועת עזה בעקבות ההתפתחויות האחרונות. את הסיור ליוו מפקד פיקוד הדרום היוצא אלוף סמי תורג'מן, מפקד פיקוד הדרום הנכנס, אלוף איל זמיר, מפקד אוגדת עזה תא"ל איתי וירוב, מפקדי החטיבות המרחביות ומפקדים נוספים. http://2525.co.il/images/mivzak/18391779DSC_8504.JPG לאחר מכן נפגש שר הביטחון יעלון עם ראשי רשויות בעוטף עזה. במהלך הביקור אמר שר הביטחון יעלון: "אנחנו בתוך גל טרור שהוא פרי הסתה חד משמעית כוללת של הרשות הפלסטינאית בימים האחרונים, שאומנם פועלת כדי להרגיע את האירועים ביהודה ושומרון, אבל ממשיכה להסית באשר לאירועים בירושלים ושאר חלקי הארץ. "צעירים חסרי כל שיוך ארגוני, תחת גל ההסתה והשנאה, הולכים לעשות מעשה - בעיקר סכינאות ותקיפות מהסוג הזה. "הטרור הזה לא יוכל לנו, בין אם זה יהיה מהר יותר או לאט יותר, בסופו של דבר הטרור הזה לא יוכל לנו כמו שלא יכל לנו בעבר. אנחנו נכה בו בכל האמצעים שברשותנו כולל יישום החלטות הקבינט שהתקבלנו אתמול. "לנוכח העובדה שעיקר העומס כעת הוא על משטרת ישראל, צה"ל מתגבר, כולל בשעות הללו, את שוטרי משטרת ישראל בירושלים ובערים אחרות כדי לתת יותר ביטחון לאזרחים הנמצאים בחזית, בסוג טרור שכזה. חשוב שהאזרחים ימשיכו לשמור על ערנות ודריכות, ויגיבו מהר לכל התקפה כזו. האזרחים נוהגים גם בתושייה, גם בתגובה, וטוב שכך. כך צריך לסיים את האירועים: מינימום נפגעים לנו וכשמנטרלים את המחבלים. "גם ביהודה ושומרון יש תגבור כוחות כדי לתת מענה לאתגר שמתפתח שם, זריקות האבנים, זריקות בקבוקי התבערה ואני מקווה שצה"ל בפעילות שלו יצליח להרגיע מצד אחד ומצד שני ערוך לכל מצב. "אני נמצא כעת סביב רצועת עזה, גם פה יש מתיחות ובעיקר אירועים סביב הגדר. אנחנו כמובן פועלים כדי שלא תהיה פה הסלמה, אבל מצד שני יש גם תגבור כוחות עם אפשרות שתהיה הסלמה. צריך להיערך לזה כדי לתת ביטחון גם לתושבים כאן". -- צילום: עדן מולדבסקי/ משרד הביטחון http://2525.co.il/images/mivzak/2398263120151014_095208.jpg