הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
08/12/15 12:26
26.09% מהצפיות
מאת 2525 מבזקים ותמונות
עובדי מכס חיפה סיכלו ניסיון הברחה של כ-4,000 בובות החשודות כחומר הסתה נגד ישראל. מדובר בבובות בצבעי דגל פלסטין עם הכיתוב "ירושלים לנו" ו- "ירושלים, אנחנו באים", פרצופן רעול פנים והן אוחזות אבן בידן. הבובות נתפסו במכולות שיובאו לארץ מאיחוד האמירויות במפרץ הפרסי בדרכן לרשות הפלסטינית.
08/12/15 14:34
15.22% מהצפיות
מאת 2525 מבזקים ותמונות
המרכז הרפואי ברזילי קיים את טקס הדלקת נרות חנוכה בהשתתפות הגאון הרב יצחק דוד גרוסמן רבה של מגדל העמק. בטקס השתתפו כל אנשי הסגל הבכיר של בית החולים, הנהלה ראשית, מנהלי מחלקות, רופאים בכירים, אחיות ושאר עובדי המרכז הרפואי ברזילי. בהדלקת הנרות כבודו מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי ד"ר חזי לוי והגרי"ד גרוסמן, רבה של מגדל העמק.
08/12/15 21:21
14.13% מהצפיות
מאת 2525 מבזקים ותמונות
מתנדבי איחוד הצלה מסניף 'גליל' העניקו טיפול ראשוני לפצוע בינוני ולפצוע קל (עובדים זרים) מדקירות ככה"נ במהלך קטטה בחווה חקלאית במושב שדה אליעזר. נסיבות המקרה בבדיקה של משטרת ישראל.
08/12/15 10:17
13.04% מהצפיות
מאת 2525 מבזקים ותמונות
למוקדי החירום התקבלה קריאה על שריפה בבית הספר החקלאי בעין כרם, 6 צוותי כיבוי ומנוף פעלו בשריפה בתוך תיקרה בתוך אולם הספורט. כל התלמידים פונו ולוחמי האש פעלו במקום להשגת שליטה.
08/12/15 11:52
13.04% מהצפיות
מאת 2525 מבזקים ותמונות
בסורוקה מציינים את שבוע המחקר שיעמוד בסימן עידוד וקידום המחקר במרכז הרפואי, ויוצגו בו מיטב עבודות המחקר בסורוקה שבוצעו בשנה האחרונה, בשיתוף עם הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון וכללית מחוז דרום. בין המחקרים שמוצגים בשבוע המחקר: • פציעות עיניות בחיילי מבצע "צוק איתן", שבוצע על ידי רופאי מחלקת עיניים בסורוקה. בעבודה זו נערכה סקירה רטרוספקטיבית של החיילים שהתקבלו לסורוקה עם פגיעות עיניות במהלך מבצע "צוק איתן" נמצא כי הפציעות העיניות של החיילים היו בעיקרן פגיעות הדף ורסיסים בדרגות שונות, מגופים שטחיים ועד לפגיעות מורכבות עם גופים זרים תוך עיניים וריטוש גלגלי העיניים. אלו הן פציעות המאפיינות לוחמה בשטח בנוי. בעקבות הנתונים, כבר בזמן הלחימה עדכנו רופאי סורוקה את אנשי הרפואה של הצבא בחשיבות בהרכבת משקפי מגן לחיילים. מר ריק קפלן, מנכ"ל יב"מ ישראל כמרצה אורח פתח את שבוע המחקר. בהרצאתו ""The Cognitive Era, סיפר קפלן על מערכת המחשוב הקוגניטיבי של יבמ, ווטסון, שזכתה לפרסום רב עם הניצחון שנחלה במשחק הטלביזיה ג'אפרדיי, מול אלופי האלופים של המשחק ,לפני כחמש שנים . מאז, משולב ווטסון במגוון רחב של תחומי משק ותעשייה, בהם תחום הרפואה, תוך ניצול יכולות הניתוח האנליטי והלמידה שלו, כמו-גם יכולתו לתקשר בשפה טבעית. לאחרונה, הודיעה יבמ גם על הקמת יחידה מיוחדת שתעסוק בפיתוח יישומי רפואה מבוססי ווטסון. הרופאים המתמודדים עם כמויות עצומות של ספרות רפואית ונתונים רפואיים, זקוקים למערכת שתסייע להם, לדוגמא, לזהות את המידע הרלוונטי ברגע ההחלטה על טיפול מסויים. לכן, זהו אחד התחומים בהם יכולתו של ווטסון לסייע היא משמעותית ביותר.
08/12/15 11:39
7.61% מהצפיות
מאת 2525 מבזקים ותמונות
לשכת סוכני ביטוח מוסיפה כוח חיזוק לשורותיה: מינתה יועץ משפטי חדש, עו"ד עדי בן אברהם (42), שיחליף את עו"ד מיכאלה ייגר ואת משרד עורכי הדין ראב"ד, מגריזו, בנקל שימשיך ללוות את הלשכה באירועים משימתיים. עו"ד ייגר, אשר שימשה עד כה בשני תפקידים במקביל, כמנהלת המחלקה המשפטית וכאחראית ועדות, תתמקד מעתה בתפקיד אחראית הוועדות בלבד. עו"ד בן אברהם, אשר יהיה חלק מצוות הלשכה ישמש גם בתפקיד יועץ מקצועי. http://2525.co.il/images/mivzak/5328158cc1f0f8-baba-467d-bc3b-42a54c9ac2d2.jpg עו"ד בן אברהם, הוא בעל תוארB.A. במשפטים מאוניברסיטת חיפה ותואר M.A. במשפטים מאוניברסיטת בר אילן בתחומי משפט מסחרי, התמחות בדיני ההגבלים העסקיים, ודיני חוזים, ובעל ניסיון של למעלה מ-15 שנה בענף הביטוח. בין התמחויותיו כעורך דין, עסק עו"ד בן-אברהם בניהול תביעות בתחום ביטוח חיים; אובדן כושר עבודה; נכות מתאונה; מחלות קשות; סיעוד ועוד. בתפקידו הקודם, שימש עו"ד בן אברהם כמנהל תחום יעוץ משפטי בחטיבת חסכון ארוך טווח-ביטוח, פנסיה וגמל, בכלל חברה לביטוח. במסגרת תפקידו היה אחראי תחום רגולציה בחברה וליווה באופן שוטף תהליכי חקיקה מול משרד האוצר. קודם לכן, ייסד עו"ד בן אברהם את משרד עורכי הדין "גזית בן-אברהם – עורכי דין" במסגרתו סייע לסוכנים ולמבוטחים בניהול הליכי תביעה שונים מול חברות הביטוח וקרנות הפנסיה. עו"ד בן-אברהם נבחר על ידי ועדת איתור, שאישרה את מינויו בוועד המנהל בלשכת סוכני ביטוח. עו"ד עדי בן אברהם: "אני שמח להיות חלק מצוות הלשכה, בהתמודדות עם האתגרים הרבים הממתינים לסוכני הביטוח בשנים הקרובות".
08/12/15 19:59
6.52% מהצפיות
מאת 2525 מבזקים ותמונות
היום התקיים דיון על מתווה הגז בועדת הכלכלה בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: אני מעריך מאוד את ההזדמנות שאתה נותן לי ושחברי הוועדה נותנים לי לדון בשאלות הללו. אני רוצה להתרכז קודם כל במה שהוזמנתי כאן לעשות, וזה לדון בשאלות האינטרסים הביטחוניים והאינטרסים של מדיניות החוץ של מדינת ישראל. אתה שללת בדבריך עכשיו, וגם שמעתי חברים אחרים ששוללים אינטרס של ביטחון ויחסי חוץ בשיקולים שלנו - אני רוצה להגיד לכם שההפך הוא הנכון. אנחנו רוצים להבטיח את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. מדינה מודרנית תלויה באספקה סדירה של אנרגיה. בלי אספקה סדירה של אנרגיה אנחנו לא יכולים להפעיל את מערכות החשמל שלנו, ומערכות החשמל שלנו, כשהן קורסות - הן מקריסות את המדינה. אם תכפילו את זה כמובן למערכות ותשתיות הקריטיות של המדינה - כמובן שהדבר המיידי והחשוב ביותר לנגד עינינו הוא ההשלכות למערכות הביטחוניות שלנו, ואין צורך לפתח את זה, זה דבר שיכול לקרות על תקיפות מסוגים שונים, כולל תקיפות מתחום הסייבר. אבל המקום בוודאות שזה יקרה, זה אם מערך אספקת הגז שלנו, שהופך להיות הספק העיקרי לייצור החשמל, אם המערכות האלה ייפגעו, תהיה לנו פגיעה ממשית בביטחון הלאומי שלנו - זה הדבר היסודי ביותר. אני אומר שהבטחת אספקת האנרגיה, אספקת הגז, היא חיונית לא רק לתפקוד המדינה, אלא לאורך זמן אפילו להבטחת קיומה הסדיר, קיומה - מדינות בעידן המודרני אינן יכולות ללכת לחטוב עצים ביער. אל"ף, לא נשארו יערות. בי"ת, כל מערכות התפעול שלנו בנויות על אספקת גז ומקורות הדלק לאותו גז באות יותר ויותר בעולם, וכמובן בעולם שלנו, ממקורות הגז. אני רוצה שתדעו את זה: ב-2013 התכנס הקבינט, והחליט, בנובמבר, החלטה מפורטת וגורלית. ההבטחה הזו נוגעת להבטחת המים הכלכליים במדינת ישראל. אנחנו ייעדנו השקעה של שלושה מיליארד שקלים, שלושה מיליארד שקלים, קודם כל לייצר את התשתית ואחר כך תקציב נוסף שנתי של חצי מיליארד שקלים להגן על המים הכלכליים של מדינת ישראל. אבטחת המים הכלכליים, זה עיקרו של דבר. אנחנו דיברנו כאן על ספינות שטח, על אמצעים שונים, אני לא רוצה לפרט את כולם, אבל ברור מאליו שהקבינט, הרבה לפני כל הסיפור הזה והדיון הזה מחליט למען הביטחון הלאומי של מדינת ישראל להשקיע בהגנה אקטיבית, בכלים, באמצעים, מיליארדי שקלים למען אסדות הגז של מדינת ישראל. שמנו כאן כסף גדול מאוד של המדינה מתוך הידיעה הברורה שאנחנו חייבים להגן על היסוד הזה של הביטחון של המדינה שלנו. אנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף בהגנה אקטיבית של טילים בכלל המדינה, כיפות ברזל, הגנה רב-שכבתית מעבר לכך - אבל זה אמור להגן על הכל. אנחנו כאן באנו עם מיליארדים של שקלים, עם השקעה כבירה עתידית שלנו ונוכחית שלנו להגן על אסדות הגז. כלומר, הדבר הזה ממחיש עד כמה הדבר הזה חשוב מן הטעם שאמרתי, משום שאם אספקת הגז תיפגע - המדינה יכולה להיות מוקרסת. ועל כן, קודם כל שמנו את זה בהגנה אקטיבית. זה דבר ראשון. עכשיו הדבר השני, אני רוצה שתבינו, נניח שהייתה לנו תחנת כוח אחת, נניח 'אורות חדרה', 'אורות רבין', יש לנו הרבה יותר, 15 תחנות, אבל בואו נניח שהייתה תחנה אחת - אגב גם עליה אנחנו מגנים אבל לא בסכומים כאלה - אבל אם הייתה רק תחנה אחת, אני מבטיח לכם, היינו מגנים עליה מכל משמר, כי אם אתה פוגע בחולייה הזאת, אתה מקריס את המדינה גם כן. אבל אף אחד מאיתנו לא היה חושב לרגע שזה נכון לרכז את כל תחנות הכוח של המדינה במקום אחד, בשום אופן לא. אגב, המקום הזה, כמו כמה תחנות אחרות, ספגו ירי מכוון של טילים, והירי של הטילים עוד ישתכלל כפי שאתם יודעים. אנחנו יודעים להגן על זה, אבל אני רוצה עכשיו שתדמיינו שאנחנו מקבצים את הכל לתחנת כוח אחת, הרי זו איוולת, ומסוכן מאוד וחוסר אחריות. אותו הדבר ביחס לאסדות הנפט. הדבר הפגיע ביותר זה אסדות הגז, הרבה יותר פגיע מצינור והרבה יותר פגיע משדה הגז מתחת. זה מטרה, במטרה הזאת אפשר לפגוע בירי טילים וגם באמצעים אחרים, ולכן להגן על זה אנחנו לוקחים את ההגנה האקטיבית, אבל יש עוד דרך להגן - כמו שהדרך להגן על אספקת תחנות כוח זה לבזר ולייתר את תחנות הכוח שיהיו כמה ולא אחת, אותו הדבר בשיקול שלנו שאנחנו מדברים עליו מזה שנים זה הגנה באמצעות יתירות, דהיינו: כמה אסדות וכמה שדות גז כדבר יסודי בביטחון הלאומי שלנו. ולכן בעיניי, המתווה הזה שתכף אדון בו הוא הדרך היחידה לייצר יתירות בכמה שדות, ולא להתכווץ לשדה אחד שבסופו של דבר יהיה מאוים ומסוכן מאוד. בניגוד למה ששמעתי באחד מאמצעי התקשורת, אנחנו קיבלנו גם עמדה ברורה בעניין הזה ממשרד הביטחון. נדמה שאני אחראי על הסיווגים, זה כתוב כאן, משחרר את הסודיות של המסמך הזה, כי הוא פחות או יותר אומר את מה שאני אומר כאן - הדבר הזה נמסר ב-15 באפריל 2015. "בראיית הביטחון הלאומית יש עדיפות מובהקת לפיתוח שדה לווייתן במועד המוקדם האפשרי". זאת, תוך הנחת תשתית הולכה נוספת לישראל וייצוא חלק מהגז לירדן ואולי גם למצרים. הבסיס לקביעה זו כולל סיוע של ממש ליציבות המשטרים הנ"ל על ידי מתן מענה לאתגר הפוליטי הנובע ממצב מתמשך של energy onsecurity 0, חוסר יציבות אנרגטית, פיתוח נכס אסטרטגי שיתרום למיסוד השת"פ עם ירדן תוך כדי תלות בישראל, יצירת גיבוי ויתירות במקורות ותשתיות, הולכת האנרגיה של ישראל המהווה כיום צוואר בקבוק ושיפור רציפות התפקוד של צה"ל במלחמה ובחירום. אם מנקים את הדיון פה מכל מיני שכבות של אבק, כל אחד מבין שאנחנו צריכים שדות נוספים, אנחנו צריכים אסדות נוספות - ואני רוצה להבהיר שהדבר המרכזי בעיניי זה אסדות, היתירות של האסדות. יכולה להיות לי אסדה עם המון צינורות - אם פוגעים באסדה זה לא מעניין כמה צינורות יש שם, הכל הולך. אנחנו בעד יתירות של צינורות, אבל זה לא הדבר העיקרי. ממילא אם יהיו אסדות יהיו גם צינורות נוספים, אבל אם אין יתירות של אסדות אנחנו יכולים להימצא במצב קשה מאוד למדינת ישראל. ולכן, הנושא הזה יש לו עליונות בשיקולים שלי, זה לא דבר חדש. היו גם עבודות שהזמנו מהמל"ל, ועבודות שהזמנו ונעשו במשרד הביטחון, עבודות על המים הכלכליים, כולן נבעו מהשיקול הזה. דיברתי על הביטחון, אני חושב שזה חד משמעי וזה גורף וזה חזק ואי אפשר להתעלם מזה אם מדברים באמת על הצרכים של מדינת ישראל. ועכשיו אני רוצה לדבר על שיקול נוסף וזה שיקול של יחסי החוץ שלנו. אני רוצה להעיר הערה כללית שהיא ברורה לי: מדינה שמייצאת דברים קריטיים לסביבה או למדינות אחרות, יש לה הרבה יותר עוצמה. יש בה הרבה יותר עוצמה. אני יוצא מתוך הנחה שהעצמת עוצמתה של מדינת ישראל זה דבר שהוא חיוני לביטחון הלאומי שלנו, כי בדרך כלל לא בריתות ולא שלום לא עושים עם החלשים, עושים את זה עם החזקים - ככל שאתה חזק יותר, יותר מחפשים אותך. אתה חזק במאבק בטרור, באיסלאם הקיצוני, אני ראיתי את זה עכשיו פעם אחר פעם, אתה חזק בסייבר, באים אליך; אתה חזק במערכות נשק מסוימות, באים אליך; אתה חזק בחקלאות, באים אליך; אתה חזק במים, באים אליך; אתה חזק בטכנולוגיה כזו או אחרת, באים אליך, משום שרוצים אותך. זה ברור לגמרי. היכולת שלנו לייצא גז מעצימה את כוחה של מדינת ישראל לפני כל דבר אחר. זה נותן לנו בסיס הרבה יותר חזק, הופך את מדינת ישראל להרבה יותר חסינה ללחצים בינלאומיים, שזה גם אינטרס שלנו, אנחנו לא רוצים להיות מדינה תחת חרמות ותחת לחצים. אגב, קראתי את ארגון "אל-חק", אני לא נוטה להסכים איתו בדרך כלל, הפלסטיני, אבל הוא אומר בעצם ששיתוף הפעולה, הכוונה לקנות גז על ידי המצרים, הירדנים, האירופים וחברות בינלאומיות - הכוונה שלהם לקנות גז מישראל, ללא ספק - תחזק את מדינת ישראל, לטענתם כאן זה דבר אסוני ורע, אבל הם אומרים את זה בצורה הכי ברורה. אני קורא את זה בכל מיני גילויי דעת של כל מיני קבוצות, מכוני מחקר שלא אוהדים אותי כל כך. למשל, אחד מהם אומר: יצואניות אנרגיה אינן מוחרמות בעולם, זה לא תמיד נכון, אבל בדרך כלל זה נכון. חרמות יכולים להיות אפקטיביים נגד תוצרת חקלאית או תעשיית המזון של ישראל - אבל כאשר מדובר בתוצרת תעשייתית היתכנותו של חרם מצטמצמת. בתחום האנרגיה הוא חסר סיכוי. המשוואה ברורה - עוצמה אנרגטית, משמעה פחות התערבות בינלאומית. מי שרוצה להחליש את ישראל, לא יקבל את הגישה הזאת, אבל אני חושב שלהעצמתה של ישראל, היכולת הברורה לייצא גז מאוד מגדילה את כוחנו, משום שהייצוא אכן מקשה על חרמות, זה דבר ראשון. עכשיו, זה גם מייצב את הכלכלות סביבנו, ויש לנו אינטרס שתהיה יותר יציבות סביבנו. בעיית העלויות של האנרגיה היא בעיה שמאוד מטרידה את שכנינו. עד כמה הם חושבים שהדבר הזה קשור ליציבותם, והרי אנחנו יודעים שאנחנו חיים במציאות מאוד מטולטלת ומאוד קשה, ומה שמבדיל בין יציבות לחוסר יציבות ואחר כך להתפרקות אלה דברים קטנים מאוד. בוודאי שאספקת גז מסודרת למדינות הללו מוסיפה נדבך של יציבות, שהוא אינטרס שלנו גם כשהוא אינטרס שלהם. והדבר הזה הוא כמובן חשוב לנו במיוחד מול הסחף של גורמי האיסלאם הקיצוני ועלייתם ותפיסתם את המדינות המתפרקות. הדבר השלישי הוא כמובן חיזוק הקשרים שלנו עם מדינות האזור, שזה דבר טוב למעמדה הבינלאומי של ישראל, בסופו של דבר גם כדי לקדם דו קיום ושלום. עכשיו, אנחנו מדברים על ייצוא גז אל, או ייצוא גז דרך כמה וכמה מדינות, או שניהם. נתחיל במשהו שהוא לא מדינה, רש"פ, אל תיסחפו עדיין - הרש"פ, אנחנו אומרים - אנחנו מעוניינים בייצוא גז לפלסטינים, אנחנו מעוניינים בייצוב הכלכלות שם, אגב, אנחנו מקיימים את זה הלכה למעשה. זה מה שאנחנו עושים ברצועת עזה, זה מה שאנחנו עושים ביהודה ושומרון, וזו אחת הסיבות שאנחנו פועלים כפעולה ברורה לנסות לייצב את הכלכלה וליצור מצב של יציבות, ואם לא שגשוג, בוודאי לא של מחסור באוכלוסיות הללו. אנחנו מייצאים, אנחנו מעוניינים לייצא לירדן, ליוון, למצרים, לקפריסין, אנחנו רוצים להיות איתם שותפים. אני מדבר על מדינות שאנחנו בשותפויות. בחודש הבא אפגש בקפריסין עם נשיא קפריסין ועם ציפראס, ראש ממשלת יוון. אגב, הוא בא הנה ועל מה הוא רצה לדבר? על הגז. והקפריסאי בא הנה ועל מה הוא רצה לדבר? על הגז. והיו לנו כמובן מגעים לא מבוטלים עם אחרים, גם כן, שרצו לדבר על הגז. מצרים כמובן שאנחנו מדברים איתם באריכות על הנושא הזה, בלשון המעטה. אתמול סיכמתי עם ממשלת מצרים שאני אשלח שליח מיוחד לקהיר כדי לקיים דיון עם המצרים במטרה להשיג פתרון לאתגר שנוצר. אני מאמין שיושג פתרון כזה, לנוכח האינטרסים האסטרטגיים שמשותפים לשני הצדדים, בכלל זה נושא הגז. זה אינטרס גדול מאוד. לדעתי, בסופו של דבר, האינטרסים הללו יכתיבו את המציאות. נשאלתי לגבי טורקיה. אנחנו הסתכלנו תמיד כמדינה ששואפת לייצא גז למרחב, אנחנו הסתכלנו על אפשרויות שונות - על מצרים ועל ירדן ועל יוון, ועל הרש"פ, אבל הסתכלנו גם על טורקיה. אני יכול לעדכן אתכם שהרבה לפני הדיון הזה היו לנו מגעים עם טורקיה. גם לשר האנרגיה היו מגעים, אבל המגע הקדומני היה של נציג אישי שלי עם נציג בכיר מאוד בממשלת טורקיה. ובדיון הזה עלתה האפשרות של ייצוא גז ישראלי לטורקיה וגם דרך טורקיה. לא ייצרנו את הדברים הללו לטובת הדיון הזה. לא ייצרנו את זה, זה אמיתי, זה ברור, משום שהאינטרסים הם גורפים, הם ברורים, ומדינת ישראל יש לה עניין, וכל ההתעניינות הזו בנו, כל האינטרסים בנו, כל האינטרסים הללו מתפוגגים אם אנחנו לא מייצאים. ועל כן, הייצוא לדעתי הוא מרכיב גדול, לא גדול כמו הביטחון האנרגטי, הגנה על הביטחון האנרגטי והיתירות, אבל בפירוש מרכיב גדול וחשוב בהבטחת האינטרסים של מדינת ישראל מבחינת יחסי החוץ שלנו בעולם בכלל ובסביבה הזאת בפרט. ובכן, אלה שני השיקולים המרכזיים שאני מבקש להביא בפניכם, בהתאם למנדט של מה שביקשת, אבל אני חייב להתייחס גם לדברים שאמרת עליי, הגדרת אותי כ'אחד שלוחם נגד המונופולים ובעד התחרות'. אני רוצה לדבר על העבר ולדבר על ההווה. קודם כל, אני נזהר, אבל אני חושב שכל ההפיכה, שבירת המונופולים והקרטלים והיציאה לתחרות זה דבר שאני חרטתי על דגלי, ואם תסתכלו בעשרים השנים האחרונות, אני לא חושב שתמצאו רפורמה אחת בכיוון הזה שלא הונהגה על ידי, הובלה על ידי, הרבה פעמים גם אני יזמתי אותה. זה דבר שאני מאמין בו ואני חושב שהוא ביסוד מה שאני מדבר עליו גם כאן ותכף ניגע בזה. אבל קודם כל, כיוון שתיארת באריכות, אני התחלתי בזה ב-96' עם החלטה לשבור מונופול אחד שהיה, מונופול של המדינה על מטבע חוץ. לא יכולת להוציא מכאן אלף דולר, כן? בלי לקבל איזה אישור של פקיד בבית לא רחוק מכאן, בבנק ישראל. מישהו רצה להוציא כתב מינוי על ניוזוויק, הוא היה צריך ללכת לשלם בדולרים, לקבל אישור מפקיד בבנק ישראל. זה היה מונופול ממשלתי מפוקח, נהדר, ואני החלטתי לשבור את זה ושברתי את זה ביום אחד, וכתוצאה מזה, אני לא מדמיין בכלל - כמובן, הייתה תחרות דרך אגב במצב הזה לפני ששברתי את המגבלות על מטבע חוץ, הייתה תחרות ערה ברחוב לילינבלום, בשוק השחור - אבל אני פתחתי את זה ועכשיו השוק השתחרר, וכמובן אי אפשר לדמיין את עלייתה של כלכלת ישראל בלי שבירת המונופול על מטבע חוץ שקיימה הממשלה. אנחנו עשינו רפורמות עצומות, אז כבר, בטלפוניה בינלאומית, שיחות בינלאומיות, בתחבורה הציבורית, בבנקים, באשראי, בפנסיות, בנמלים, בתעופה, כולל לאחרונה עם השמיים הפתוחים, במזון, עכשיו באות מה שקוראים "רפורמות הקורנפלקס" וגם רפורמות אחרות - ברכב, בתקשורת הסלולרית, בתקשורת הכללית בכלל, באינטרנט, בטלוויזיה. זה הכל דברים שאני הובלתי וליוויתי, כולל בימים הללו. אגב, גם חוק הריכוזיות. שמעתי מישהו אומר 'בטח, הבאנו את חוק הריכוזיות אחרי מחאת רוטשילד' - זה לא נכון, הרבה לפני, אני יזמתי את חוק הריכוזיות, כדי לשבור מונופולים, להגדיל תחרות. אני מאמין בזה מאוד. אגב, אני חייב להגיד לך איתן, שיש לצערי צעד אחד שלא הצלחתי, רפורמה אחת ליצירת תחרות שלא הצלחתי. והרפורמה הזאת דנה במשהו שהוא פחות או יותר שווה ערך לגז. בגז אזרחי ישראל צורכים כשישה מיליארד שקל בשנה, בתחום הזה הם צורכים כמעט אותו הדבר, חמישה מיליארד שקל - זה תחום העוף. והרפורמה בפטם, איתן, לא הצלחתי להעביר, היא משום מה נתקעה בוועדה שלך ובכן, אני מחויב לתחרות, ואני רוצה להסביר מה האופציות שעומדות לרשותנו. ואני חושב בניגוד למה שנאמר, שאם אנחנו נשאיר, אם לא נקבל את המתווה, אנחנו נישאר בלי תחרות. אנחנו נישאר בלי תחרות, בלי שדות גז, בלי ביטחון אנרגטי, בלי היכולת לייצא וליהנות מהיתרונות הגיאו-אסטרטגיים שייצוא הגז נותן. ואני בעצם הועמדתי בפני שלוש אפשרויות. אפשרות אחת זה להיכנס להליך משפטי, מה שהיה משאיר שחקן יחיד, וכמובן אנחנו לא יודעים גם מה היה קורה - אחרי שנים של הליך משפטי, אף אחד לא מבטיח שהיינו מנצחים. אז זה היה תוקע את הפיתוח של השדות בוודאות. האפשרות השנייה היא מונופול מפוקח - זה גם שחקן יחיד. אני כבר ראיתי שכשמפקחים על מחירים, בדרך כלל המחירים עולים, בוודאי שזה לא מזמין השקעות נוספות שהיו מפתחות שדות נוספים. והדבר השלישי זה המתווה המוסכם, המתווה הזה יכול להביא שחקנים נוספים, הוא יפתח את לוויתן וכריש-תנין. הוא לוקח מצב שהיה מאה אחוז אחזקות של דלק ונובל ופותח את זה לשחקנים חדשים. והדבר הזה הוא כמובן עדיף על האופציות האחרות. ואם בכלל מדברים על תחרות, אם מדברים על גיוון, אני מאמין שזה המתווה היחיד שבא בחשבון. ועל כן, מול כל האופציות הללו, אני חושב שהדבר הזה מתבקש. אבל כיוון שהזמנתם אותי קודם כל, בראש ובראשונה לדבר על שיקולי הביטחון והחוץ, אני חוזר ומדגיש את זה: שיקולי הביטחון שלנו מחייבים אותנו ליתירות, לעוד שדות ולעוד אסדות. שיקולי האינטרסים החיצוניים שלנו מחזקים מאוד את מגמת הייצוא שקושרת כאן מדינות שסביבנו ויוצרת מארג, איזו ברית מתונים, או לפחות מחזקת את האפשרות של ברית המתונים או לפחות לחזק את המתינות והיציבות באזור, מכל השיקולים הללו, בראש ובראשונה, בחוץ ובביטחון. אני מאמין שהמתווה הזה הוא חיוני לעתידה של מדינת ישראל. עוד אמר ראש הממשלה: האינטרס הציבורי מחייב פיתוח שדות נוספים. אם אנחנו נישאר עם שדה אחד יהיה לך מונופול בסוף עם מחירים גבוהים ובסוף עם מאגר שנגמר - היה לנו ים תטיס, נגמר. השדות ייגמרו. אנחנו רוצים שתהיה לנו יתירות אנרגטית, גם לצורכי תחרות במדינת ישראל וגם לצורכי הביטחון של מדינת ישראל וצורכי החוץ של מדינת ישראל. אני לא מאמין שיהיה פיתוח של שדות אחרים. לא יהיה פיתוח של שדות אחרים אם אנחנו נלך, אחרי שעשינו את הסידורים ששר האנרגיה הציג, אני חייב להגיד בצדק, כהסדר החודרני ביותר של המדינות המערביות. אנחנו נחזור בחזרה למה שעשו בארגנטינה ומה שעשו במצרים קודם לכן - אף אחד לא בא, הגז נשאר מתחת לאדמה, כולם מרוצים, יש פיקוח ממשלתי, כל התפיסות האטטיסטיות האלה - אין גז, אין גז לאף אחד. עכשיו, אנחנו באנו ואמרנו: 'אנחנו עושים את זה'. אז זה ייקח קצת זמן לפתח את האסדה הנוספת, נכון, אמרתי לך שבעיניי הדבר היותר חשוב מהצינור, היותר חשוב, הצינור חשוב, אבל יתירות באסדות ובשדות זה הדבר החשוב ביותר. אני מזכיר לכם שעד שנכנסו משקיעים פרטיים, המדינה עמדה במשך, אני לא זוכר כמה זה, ארבעים שנה או חמישים שנה? ארבעים שנה עם חברת ממשלתיות לתפארת מדינת ישראל - ולא מצאה גז. הם באו, השקיעו את כספם, עבדו, ניסו ומצאו. בדרך כלל, בדרך כלל להבנתי יש מצב סטטיסטי שאומר שהסיכוי שלך, אם אתה קודח חור בים, ואתה מחפש גז, כן? אתה מחפש אותו בים, סתם בכל מקום, הסיכוי שלך למצוא גז הוא הרבה פחות מאשר אם אתה קודח את החור הזה ליד שדה קיים. אבל ההערכה שלנו שבמתווה הזה אנחנו גם נעודד חברות נוספות לבוא הנה ולהשקיע, וכתוצאה מזה נמצא עוד גז, ולכן הטווח האנרגטי מגז, אני מדגיש, מגז, יכול בהחלט להימשך לעוד עשרות שנים נוספות. אני גם אומר - בטווח הזה, בקצב השינויים שמתרחשים בכלכלת העולם בתחום האנרגיה, בתחום הטכנולוגיה, אני לא יודע אם לא יימצאו גם אלטרנטיבות. אני חושב שבתחום האנרגיה אנחנו בסכנה גדולה שאף אחד לא ירצה לבוא להשקיע כאן. ולא באים להשקיע לכאן בדיוק בגלל המסע המפרך הזה, האינסופי, של כניסה פוליטית, של שינוי הסכמים, שמגיע עד קצה החוט. אנחנו הגענו עד קצה החוט. החוט עומד להיקרע, החבל הזה עומד להיקרע, אני לא רוצה שהוא ייקרע, אני רוצה שיפתחו את השדות הנוספים, שיביאו עוד משקיעים. ואני רוצה להגיד לכם שלדעתי, ההתערבות היתרה הזאת, הבלתי פוסקת הזאת, עושה דבר נוסף - היא מדכאה והיא מוציאה שם רע לכלכלה הישראלית בעולם, היא לא מוציאה שם טוב. אני לא מדבר רק על סקטור האנרגיה, אני מדבר גם על סקטורים אחרים - אנחנו שומעים את זה ממשקיעים. עוד הוסיף ראש הממשלה: אנחנו מקדמים עכשיו רפורמות בשאלת הרגולציה, אני לא מציע שתעשה את זה במקומי, אבל אני אומר, אם אתם רוצים לקבל תמונה שלמה יותר לבעיות שאני רואה בכלכלה שלנו, אני חושב שיחסית פתחנו כאן את הכלכלה לתחרות, פתחנו אותה ליזמות, אבל היא הולכת ונסגרת על ידי עודף רגולציה והתנגשות בין רגולציות שמגיע גם לחדר הזה, ולכן החלטנו לעשות את מה שעשינו על מנת לשבור את הפגם הזה, וזה הפתרון האופטימלי, לא האידאלי, אבל הוא אופטימלי. בסוף פיקוח מביא להעלאת מחירים. בכל מקום שאתה יכול לייצר עוד חברות, התוצאה של המחירים היא טובה יותר. אני רוצה לעודד השקעות עתידיות ויש הרבה פחות סיכוי שישקיעו עם פיקוח, ולכן אנחנו הולכים לנתיב שיש לו סיכוי טוב לייצר עוד שדות, עוד תחרות, עוד אסדות, עוד ביטחון.
08/12/15 16:38
4.35% מהצפיות
מאת 2525 מבזקים ותמונות
הודעה בשם ראש המוסד תמיר פרדו: המוסד, לראשונה בתולדותיו העמיד שלושה מועמדים אשר גויסו למוסד כאנשי מבצעים ושירתו בו עשרות שנים במגוון תפקידי שטח ופיקוד. שלושה מועמדים שירתו תחתיי כסגני ראש מוסד וממלאי מקומי. כולם ראויים לתפקיד כך הצגתי זאת לראש הממשלה. עצם העובדה כי המינוי נשקל בין שלושה מועמדים אלו, הינה תעודת כבוד למוסד. בכך תקוותי כי הוכרה החשיבות המכרעת למינוי מקצועי. ההתמודדות בן שלושת המועמדים הייתה מכובדת והוגנת. ברכותיי ליוסי על המינוי. בטוחני שהוא יידע להוביל את המוסד לאתגרי המחר, בביטחון, ביצירתיות ובאומץ.