נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, המריא הבוקר, חמישי, כ"ז בניסן, 12 באפריל, אל העיר קרקוב שבפולין לקראת השתתפותו ב"מצעד החיים". עם נחיתתו בפולין ברך הנשיא את ראשי מערכות הביטחון, הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ, וחברי המשלחות של בית הנשיא והארגונים שיצעדו לצידו ב"מצעד החיים" שיתקיים בהמשך היום בסימן ״משואה לתקומה״. לאחר מכן קיים הנשיא פגישה מדינית עם נשיא פולין אנדז'יי דודה. בתום פגישתם נשאו השניים הצהרות משותפות לתקשורת. http://2525.co.il/images/mivzak/54064772KBGGPO203.JPG בדבריו אמר הנשיא: "היום במלאת שבעים וחמש שנה למרד גטו ורשה, ושבעים למדינת ישראל, הגעתי לכאן לצעוד יחד איתך אדוני הנשיא, עם ניצולי שואה, ועם ראשי המערכת הביטחונית הישראלית ב'מצעד החיים'. הארץ הזאת הייתה בית יוצר לנשמת האומה היהודית, ולדאבוננו, גם בית הקברות היהודי הגדול ביותר שלה. אי אפשר למחוק היסטוריה עשירה כל כך, מלאה כל כך, כואבת כל כך." "ישראל עוקבת מקרוב אחר הדיון האקדמי והפוליטי בפולין בנושאי זיכרון ואחריות," המשיך נשיא המדינה ואמר: "יש לנו הערכה לבירור הפנימי ולחשבון הנפש של החברה הפולנית. אך יש גם אי הסכמה עמוקה עליה שוחחנו. דווקא בגלל הקשר היהודי המיוחד לפולין, אנחנו תובעים כי פולין תמשיך להיות מחויבת למחקר מקיף ובלתי מוגבל על המאורעות והתהליכים מתקופת השואה. כך הוסכם בין המדינות וכך ראוי שיהיה. על המדינאים מוטלת החובה לעצב את העתיד. על ההיסטוריונים מוטלת החובה לתאר את העבר ולחקור את ההיסטוריה. אסור שנחרוג האחד לתחומו של השני." "אם יש דבר אחד חשוב יותר מחקר העבר הרי הוא עיצוב העתיד ועיצוב העתיד הוא בחינוך," הדגיש הנשיא ואמר: "שיתוף הפעולה בין ישראל, פולין והעם היהודי בהנצחה, בזיכרון, בחינוך ובמחקר הוא הדרך להעביר את לפיד הזיכרון והאחריות לדורות הבאים. חשוב שיהודים וישראלים יכירו את ההיסטוריה היהודית של פולין על שלל גווניה. חשוב שבני נוער ומבוגרים בפולין יכירו וילמדו על מה כל שקרה כאן בימי מלחמת העולם השנייה. אני מעריך מאוד את שיתוף הפעולה של ממשלת פולין והמוזיאון הלאומי באושוויץ עם 'מצעד החיים,' ואני מקווה שנמצא את הנתיב הנכון להמשיך ולשלב זיכרון, מחקר וחינוך לטובת הדורות הבאים." מדברי נשיא פולין בהצהרות שנשא לאחר המפגש בין הנשיאים: "המפגש שלנו פה הוא כבוד גדול, אך גם עדות לאסון הגדול שקרה כאן. אנחנו נפגשים פה במצעד החיים כעדות לזיכרון שואת היהודים. אנחנו אומרים לעולם דווקא מכאן, מהמקום שבו בוצע האסון הנוראי הזה, שלעולם לא עוד. אנחנו קוראים לעולם כולו לראות לאן יכולה להוביל שנאת זרים, אנטישמיות. זוהי זעקה לעולם כולו לזכור כי בני אדם חייבים להתייחס בכבוד האחד לשני וכי לעולם לא עוד. אני מודה מאוד לנשיא על הסכמתו להגיע לפולין החופשית אך גם למקום הנוראי הזה, מקום העדות. אני מלא תודה לנשיא על הזמנתי לצעוד לצידו היום. זה חשוב לי כמנהיג אבל גם כבן אדם. זה אחד האירועים הטרגיים ביותר בתולדותינו." "יהודים רבים כל כך הקריבו את חייהם לאורך השנים למען פולין ועצמאותה וקבריהם פזורים בכל פולין לא מפני שנרצחו אלא מפני שהם נלחמו כדי שפולין תוכל להתקיים בעצמאותה. שלושה מיליון יהודים נרצחו בשואה בפולין ואני רוצה לומר היום כי לא נשכח אותם לעולם. העדות של חייהם חשובה לנו מאוד כאלמנט חשוב מאוד של הזיכרון. אין חשוב מהזיכרון. אדוני הנשיא אני רוצה לשוב ולהדגיש - יש לנו מחלוקת גדולה באשר לתיקוני החוק שעברו בפרלמנט הפולני שנבדקים היום בבית הדין אבל אני רוצה להבהיר שוב שבשום שלב לא רצינו לחסום את העדות, להיפך, רצינו להגן על האמת ההיסטורית ואני כמנהיג רוצה לעשות את זה בכל מחיר גם כשהיא קשה לנו." "אני לא מפחד לומר שהיו אנשים שצריך לגנות את התנהגותם אבל היו גם אנשים שצריך להיות גאים בהם. היו שלטונות שניסו להגן על היהודים אבל גזרו על המגנים האלה מוות. אנחנו לא מתכוונים לחסום את העדות, גם לא את העדות הקשה. אדוני הנשיא אני חושב שצעידתנו המשותפת כאן תבהיר לעולם כולו שלעולם לא עוד. אני בטוח שנמשיך ונשתף פעולה בכל התחומים ובמיוחד בהיבטי הביטחון ואני מאמין שבמפעל הבניה של פולין חזקה נוכל להיעזר בניסיון של מדינת ישראל ולפתח את שיתוף הפעולה בינינו באופן שיעזור לבני הנוער." http://2525.co.il/images/mivzak/76785341KBGGPO205.JPG בפגישתם המצומצמת של הנשיאים דנו השניים ארוכות במצב היחסים בין המדינות על רקע החוק הפולני. בדברים שאמר הנשיא לעמיתו הפולני הדגיש: ״היחסים בין העם היהודי לפולין בני אלף שנים. כל יהודי חש זיקה לפולין כמקום בו פרחה היהדות. היום היחסים הבילטראליים של ישראל ופולין מעולים. עם זאת, לא רק מפני שאנחנו ביום השואה, אני מוכרח לומר לך שצל גדול מעיב על היחסים שלנו וגם אם ברמה הבילטראלית אנחנו מבינים אחד את השני.״ הנשיא המשיך ואמר לנשיא פולין: ״אתה צריך להבין את ההרגשה של העם היהודי בישראל. אנחנו רואים בשואה תוצאה של אנטישמיות שהובילה לשחיטה של העם היהודי מתוך אידיאולוגיה נאצית שפרחה על קרקע פולנית.״ ״אנחנו מעריכים מאוד את כל מי שמסר נפשו על מנת להציל יהודים, אבל היו גם תופעות אחרות. אנשים שרצחו וירשו. פה הייתה קרקע שאפשרה לנאצים לעשות ככל העולה על רוחם לא רק בפולין אלא בכל אירופה.״ הנשיא שב והבהיר: ״מנהיגי האומות צריכים לדאוג לעתיד, מי שיקבע מה שהיה בעבר הוא ההיסטוריונים והחוקרים, לא חוקים שיחוקקו מנהיגים. ההיסטוריה לא קלה לאירופה בכלל ואנחנו רואים היום תופעות גזעניות ואנטישמיות וכל אנשי העולם החופשי המתנגדים לאנטישמיות רואים זאת בדאגה ובחרדה רבה.״ עוד אמר הנשיא: ״כשאנחנו אומרים never again, 'לעולם לא עוד', אנחנו יודעים מה עלינו לעשות ועל כל אומה לעשות את חשבון הנפש שלה. אנחנו מוכנים לחקור את העבר יחד אבל האמת לא תשתנה בגלל חוק כזה או אחר. אני יודע שיש דעת קהל ושיש לעיתים רצון לרצות אותה ולפעמים גם לשנות חוקים בשל כך, אבל במקרה הזה כולנו מחכים לפרשנות בית המשפט שלכם בתקווה שהענן הזה יעלם.״ הנשיא סיכם: ״בשבילנו בישראל, פולין היא ערש התרבות שפרחה לצד מקום של חורבן העם היהודי. נכון, הגרמנים רצו לפגוע בנו, אבל היו להם גם עוזרים. אנו רואים דברים רבים עין בעין אבל חוק השואה יוצר משבר חמור. את הדברים האלה הייתי מוכרח לומר לך. אנחנו לא מתערבים בחקיקה של מדינות אחרות אבל לא יכולתי שלא להעביר אלייך את תחושותיו של העם היהודי כולו.״ ״אדמת פולין אפשרה את ביצוע האידיאולוגיה המחרידה של היטלר של השמדת עם וראה את גלי האנטישמיות שעורר החוק שחוקקתם פה עכשיו. אנחנו חיים היום כעם חופשי בארצו אבל התחושה האנטישמית בפולין ובאירופה כולה מרימה ראש והכחשת השואה היא בעצם אמירה כי השואה הייתה מוצדקת.״ ״היחסים הבילטראליים בינינו יכולים להביא אותנו לשיתוף פעולה בכל תחום אבל החוק הזה יכול לגרום לאנשים לחשוב שאתם אינכם נכונים להתמודד עם עברכם בשואה. לא בכדי אנחנו מכנים את מחנות ההשמדה כמחנות ההשמדה של הנאצים ועוזריהם. אין ספק שהיו פולנים רבים שנאבקו במשטר הנאצי אבל לא נוכל להתכחש לעובדה שפולין ופולנים נתנו יד להשמדה.״ -- צילום: קובי גדעון לע"מ http://2525.co.il/images/mivzak/91590938KBGGPO201.JPG