ישעיהו פרק כא א מַשָּׂא, מִדְבַּר-יָם: כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב, לַחֲלֹף, מִמִּדְבָּר בָּא, מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה. ב חָזוּת קָשָׁה, הֻגַּד-לִי: הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד, וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד, עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי, כָּל-אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי. ג עַל-כֵּן, מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה–צִירִים אֲחָזוּנִי, כְּצִירֵי יוֹלֵדָה; נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ, נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת. ד תָּעָה לְבָבִי, פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי; אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי, שָׂם לִי לַחֲרָדָה. ה עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית, … - TWODAY