אף פעם לא מאוחר לחגוג המרה של אנטישמי. אלא שנחמד ככל שזה יהיה, לפעמים זה מרגיש כמו טיפה בים העוינות שמקיף אותנו. ולא רק מצד "שונאים רשמיים". מיליוני אנשים בעולם – משכילים, ליברלים, בטוחים בעצמם מוסרית – דואגים לחלשים. כל עוד אפשר להאשים את ישראל

בעקבות 251 החטופים של השבעה באוקטובר ושלל העסקאות שיושמו והאופי ההטרוגני של החטופים, ברור כי הדו"ח המקורי שלא צפה אירוע מורכב כל כך, אינו יכול לתת מענה, כי לא נדרש לכך ויש לגבש המלצות חדשות המבוססות על תחקירי המשא ומתן במסגרת "חרבות ברזל" וכאלו שנערכות לתרחישים נוספים עתידיים שחלילה ויקרו

בצלאל סמוטריץ, שלמרבה הביזיון מכהן כיושב ראש סיעת הציונות הדתית וכשר במשרד הביטחון, מצהיר כי יחנך את בתו שלא לשרת בצבא. איפה הוא ואיפה אנחנו

 כשראש הממשלה ההודי עומד מול הכנסת ומביע אהדה עמוקה וחיבה לישראל, ואף מכריז "עם ישראל חי", זהו אירוע היסטורי.  ממשלות ישראל העתידיות חייבות לבנות על ברית זו ולקדם את הפנייה האסטרטגית של ישראל לאסיה