רוב טענותיו של טראמפ שגויות מהיסוד, אך בביקורת אחת על ישראל הוא צודק: נכשלנו כישלון חרוץ בטיפול בחיזבאללה, וגם הפצצות חוזרות בדאחייה ונוכחות בלבנון לא הביאו לחיסול הארגון. זה הזמן לחשוב על פתרון חדש

שריפת הלב הקולקטיבי של ה"הותר לפרסום" לא מזיזה לחברי הממשלה הכושלת הזאת, שמסתפקים בפוסטים רצופי טעויות ברשתות החברתיות ובוררים על פי שיקולי בייס אילו קברים לפקוד

כשכל הפנטזיות קורסות, בממשלה מאתרים במהירות את האשם. הפעם, זה לא פחות מטראמפ. כעת, תצטרך להחליט ישראל אם להתעשת או להחריף את המצב

המגזר הרוסי שווה כיום כ-17 מנדטים - אבל נראה שאף אחד, במיוחד לא האופוזיציה, לא באמת נלחם על הקול שלו

טראמפ חי בתוך בועה, בועת טראמפ, עולם מדומיין שהוא בנה לעצמו, עולם שבו הוא עצמו הגיבור הראשי, שאר הדמויות נוצרו ומתנהגות כדמויות משנה בסיפור שלו, הוא המחולל, הוא הסיבה והמסובב, הוא השמש, האנשים שסביבו הם הכוכבים ושאר האנושות הם הקהל- כפיים

מרחבי החיץ בעזה לבנון וסוריה עלולים להפוך לזירות פתוחות של מלחמת התשה. אמנם לקח השבעה באוקטובר חייב יצירת עומק הגנתי לפני האזרחים. אך מצד שני ההיסטוריה מלמדת שמלחמות ארוכות מעבר לגבול תורמות להתעצמות האויב, פוליטית וצבאית

אחרי ההלם מההסכם האסוני עם איראן, נדרש להתבונן אל העבר ואל העתיד - כדי להבין איך הגענו עד הלום, ואיך נשמור על חופש פעולה בלבנון. אין סיכוי שנכיל את זריעת התשתית לטבח הבא

המפלגות שמסרבות להתיישר לפי מפת הגושים מביאות רוח חדשה ונדרשת לפוליטיקה הישראלית. במקום לדבר אל הבייס הן פונות למנדטים שאין להם בית, מביאות תוכניות עבודה ושמות את הציונות בקדמת הבמה. האם יצליחו באמת להיות שובר שוויון?