היא יושבת וממררת בבכי על הספה ממולי. יפה ומוצלחת, מחזיקה בדירה, מכונית ומשרה מצוינת עם עתיד בטוח. וכל כך אומללה. החגים תמיד מעציבים אותה, אבל משנה לשנה נראה שהיכולת שלה להתמודד פוחתת. איך מתחילים כל פעם מחדש?

גברים ונשים כאחד נוטים מידי פעם להפסיק לענות לטלפונים בלי לומר שלום, כי זה הרבה יותר קל מלהתמודד עם האמת ולהסביר למה זה כבר לא עובד. איך מסיימים קשר בלי להעליב?

קחו אחריות קצת ותפסיקו להפיל הכל על הסטטיסטיקה. מה זה משנה בכלל אם אתם גרושים, רווקים, או כל המסביב, תל אביב לא אשמה וגם הבר שלכם לא. טור דווקא אופטימי בסך הכל