גדלנו בקיבוץ למרגלות הכרמל. הכרמל היה הסצנה הרומנטית שלנו, יכולנו להוכיח בעזרתו עד כמה אנחנו אוהבים בנות. לא להאמין אילו הוכחות היו לנו! אני עצמי מזדעזע היום ממה שהיינו מוכנים לעשות עליו, או סביבו, בשביל בנות

כל נקודה שזקפתי לזכותו היתה אחת שגרעתי מהסל שלי. כי בניגוד למשחק הילדים "אבן, נייר ומספריים", שהוא דוגמה קלאסית למשחק סכום אפס, במשחק הזה אין כללים מוגדרים, כדוגמת "מספריים גוזרים נייר", וקשה לזהות מי מרמה

גבר אמיתי היה עושה, לא רק מדבר, מילים יפות ככל שיהיו. גבר אמיתי היה נמנע מלעצור את עצמו גם כשהוא סוף סוף בדרכים, דוהר אליה, משרבט לעצמו את כל תילי התילים של מילים שמבקשות סליחה. שנה אחרי, גבר מכה על חטא

מה שמבדיל את המנהיג מרובנו הוא יכולת התאוששות מהירה מטעויות עבר. כשהמנהיג פוגש אנשים חדשים הוא בוחן אותם, לא מתוך שיפוטיות או פחד, אלא בעיניים בהירות, כדי להבין באמת אם יש כאן פרטנר. זוגיות כמנהיגות