הוא מסכן את חייו למען הכלל, אבל בוגד באשתו עם הרבה נשים. מנוול? מתחסד? ואיך זה מתקשר לטיוטת חוק בשוויץ שמתירה גילוי עריות בין בוגרים? בין ערכים מחייבים במישור הציבורי לערכים שיש להסכים עליהם בחיי הפרט

בכל פעם שאחד מהחברים, או סתם מישהו שהכרתי בעבר, מחליט להתחתן, זה כמו אבן שנזרקת למים. הבעיה היא שאני מתחילה להרגיש שאני טובעת. על כת החתן

מזמן אינני מחכה לך. ועדיין, מידי פעם אני נותנת לעצמי בטיפשותי לשקוע במחשבה הילדותית, שאולי לא אבוד לנו, שאולי שני ילדים שהיו זה בנפשו של זו, ימצאו את הדרך בחזרה