נרשמתי לארבעה אתרי היכרויות, הצטרפתי לסדנת "תן סיכוי לפיתוי" של גורו הדייטינג הנודע, ואפילו ביליתי סוף שבוע של ריקודי עם קווקזים בתוך אוהל בנגב במסגרת אירוע פנויים-פנויות אלטרנטיבי. ואז החלטתי לשים לזה סוף

מה שהיה אמור להיות חיבוק פרידה מנומס אחרי דייט שתקני הפך לדבר אמיתי. הוא היה חמוד כמו דב באביב, נראה שלדעתו לשכב איתי זאת ההמצאה הכי גדולה מאז הגלגל, והוא לא יכול לדמיין ללכת לידי בלי לחבק אותי. כמו ילד שלא יודע להביע רגשות מסובכים אבל יודע לתת את כל החום שבעולם בחיבוק

למה בפעם הראשונה שיש התנגשות חזיתית, כואבת וקשה, פתאום הכל כבר לא טוב? האהבה שאני מכיר ורוצה היא ללא תנאים. היא חיה במקביל לכעס, על אף כל עימות וקונפליקט