| 00:37:28 | ◀︎ | ברגע הכי כואב ומשפיל, מצא את אהבתו | |
| 09:29:43 | ◀︎ | נפגעתי, ומשהו בתוכי הופך נוקשה, כמו סלע | |
| 09:37:18 | ◀︎ | היא החליטה חגיגית - הערב לא תיקח גלולה | |
| 13:17:51 | ◀︎ | מעצבן ומתיש, הצורך הזה למצוא אהבה |
זמני השבת
| עיר | כניסה | יציאה |
|---|---|---|
| ירושלים | 16:11 | 17:22 |
| תל אביב | 16:25 | 17:23 |
| חיפה | 16:15 | 17:22 |
| באר שבע | 16:29 | 17:25 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
02/05/11 00:37
מאת Ynet
זה היה באושוויץ, עובדיה ברוך בדיוק חטף עונש של 60 מלקות בטוסיק ובעיטה באשכים וצעק 'אמא' בספניולית. עליזה שמעה וביקשה להכיר אותו. אהבה בימי שואה
02/05/11 09:29
מאת Ynet
אחרייך, הרבה אחרייך, נשארו כוויות של רבות אחרות. שריטות, צלקות, חתכים ומקומות שמסרבים להפסיק לדמם גם שנים אחרי שהפגיעה הפסיקה. נהייתי קשוחה כי לא נותרה לי ברירה
02/05/11 09:37
מאת Ynet
את הזרע טמן בה אלי לפני כמה חודשים. הם נסעו במכונית ודיברו על התינוקת של קרן ויואל, כמה שהיא מצחיקה כשהיא מתעטשת. ואז פתאום אלי אמר שהוא גם רוצה כבר ילדים
02/05/11 13:17
מאת Ynet
מה זה בעצם, האהבה הזאת שאנחנו כל כך צריכים? ויתור מסוים על האוטונומיה שלך כדי לחלוק את מחשבותיך ורצונותיך עם אדם אחר. משהו בקיום האנושי הבודד הזה, שגורם לנו צורך באדם נוסף לחלוק איתו את החיים. למה בעצם?