מה שמטריד אותי באמת הוא מה שאני מפסיד בהיותי תמיד "בחור טוב". נראה לי שאתן צריכות את הבחור הרע, זה שלא שם עליכן. זה שפונה אליכן בפאב עם חיוך מרוצה ולא באמת רוצה לתת מעצמו. הוא רוצה לקבל – כשלכולנו ברור מה

עצוב לי לראות שנשים עצמאיות, משכילות, שיודעות לנהל מו"מ במשרד, מתקפלות מול גבר שמשתיק את רצונותיהן, מחשש להצטייר כ"לחוצות" חתונה. אחרי הכל, חצי ממערכת היחסים הזאת הוא שלך, ויש לך זכויות

באותו רגע כמעט ניצח האינסטינקט ההוליוודי להעיף לו סטירה, לשפוך עליו כוס מים בפרצוף ולעזוב. אבל אז השתלט עליי ההיגיון וחשבתי שאסור לי לצאת קטנה

בדיוק בשלב שיא הנשיות שלי, ההזוי כמעט מרוב כוח ותחושת הישג, התחשק לי לבדוק איך אני נראית גם בתור ג'יימס בונדג', דמות הדראג העתיקה שלי. בואו גם אתם לראות אותי