אני זוכרת את עצמי בת 15. בדיוק הגיל שהכל התחיל להסתובב, כל הרעות החולות - הסיגריות, הג'וינטים, הבאנגים, האלכוהול, הבנים, דימוי הגוף הירוד, הפרעות האכילה. פתאום חשופים להכל. איך להגן עליה מפני כל זה?

אם אתה מתרץ שאתה מפחד ממחויבות ולכן לא כדאי לעבור לגור יחד - אתה פשוט לא רוצה. אין שום תנאי אחר, מקרה אחר או סיבה אחרת. כל תירוץ או התחמקות מלעבור לגור יחד, כשהזמן הוא נכון - סימן שזה פשוט לא זה

את משקיעה אפילו עוד יותר, כי עכשיו יש לך מה להפסיד. אם תחזרי דחויה, זה כבר לא יעבור לך ככה בשקט בלי מכה קטנה לאגו הפצוע. אז מאיזו נקודה מתחילים את הדייט השני?

זה לא שאני לא רוצה לשמוח בשמחתכם, אבל התקציב שלי לא מאפשר לי, ואתם לא באמת תקבלו אותי בחיוך אם אני אביא במתנה מצעים במקום צ'ק שמן שיכסה את המנה שלי בשולחן