מרגע שהפכנו למשפחה חדשה, ההוצאה הכספית על שמחות הפכה לסעיף תקציבי. חברים, משפחה של טל, משפחה שלי, עבודה של טל, עבודה שלי, שכנים, חברים של ההורים והרשימה ארוכה. בשלב מסוים, לא זכור לי בדיוק מתי, אולי בשנה השנייה, החלטנו לקבוע כללים לשמחות

רק פעם בחיים מוצאים אדם כמו בייב. אני מבלבלת בין האהבה שלו לבין צורך משונה להמשיך את החיים הסינגליים שהייתי רגילה אליהם, רק עם עוד מישהו לידי. יש כזה דבר. לא לוותר על הלבד גם כשאתה ביחד. כאילו שהלבד הזה הוא איזה פרס משגע שאסור לפסיכים לפספס

בעודנו צועדות, לא יכולנו שלא להחסיר פעימה מכל גברבר שחלף לידנו. היתה שם סטטיסטיקה מטורפת של חתיכים. משהו כמו אחד מתוך שלושה נראה לנו טוב. תהינו איפה כל הגברים האלה מסתתרים ביומיום ולמה פתאום כולם נראים כ"כ טוב