כולנו שונאים את המשחק. שונאים להעמיד פנים שאנחנו לא מעוניינים כשאנחנו בעצם סופרים את הדקות שמושא תשוקתנו יתקשר, ומעבירים את היום בשיטוט בפרופיל הפייסבוק שלו כדי לקבל עוד הצצה בתמונות ובדברים שהוא כותב. כן, לשחק זה נורא, אבל אלו החיים. יעל אילני למדה זאת על בשרה

"כולנו מזדעזעים מעריפת ראשים, אך כשאנו חווים אותה בפרסומות סביבנו, אנחנו לא עוצרים לשאול האם מדובר בפעולה אלימה כלפי נשים. האופן ה"טבעי" שבו אנו מתייחסים לדברים, הושרש בנו מילדות, ומוטב שנעצור את האוטומטיות שלפיה אנו נוהגים. רק כך נוכל להפוך את המרחב הזוגי שבינינו ובין בני זוגנו למקום חסין מפני תפישות חברתיות מיושנות"

קשים הם חייה של הרווקה הדתייה. כשהיא כבר מסכימה לתת 'צ'אנס' למחזרים, היא מגלה כל פעם מחדש שאמנם נסתרות הן דרכי האל, אך נסתרות עוד יותר דרכיהם של רווקים דתיים שעדיין לא סגורים על עצמם