עליזים, על שום מה? אולי על שום האירוניה. אולי על שום כך שאנחנו כל כך עצובים. אולי על שום כך שכל החיים שלנו פחדנו וקיבלנו מכות, וניסינו בכל הכוח להראות ליקום כולו שלא ניתן לשבור אותנו. בסוף אנחנו אלה ששוברים אחד את השני

אנו כחברה נוהגים לומר למי שמקבל יותר בקשר הזוגי שהוא בר מזל. הרי מי לא חולם לקבל תשומת לב תמידית? אך האם באמת הכי כיף להיות בצד המקבל כל הזמן?

אתם מבינים, הנשואים לא יכולים לסבול לראות אותנו נהנים ככה, קמים מאוחר בסופי שבוע, הולכים למסיבות בלי לדאוג לבייביסטר. חברינו הנשואים, בני משפחתנו שעשו כבר את הצעד וסתם זרים שמביטים בנו בקנאה מתפרצת, לא מוכנים שהמצב יימשך. נמאס להם שרק חלק באוכלוסייה נושא בנטל