בקרב הרבה מאוד משפחות בישראל, הגבר מרוויח שכר גבוה בצורה דרמטית מזה של זוגתו. אך האם זה אומר שמי שמרוויח יותר כסף, מרוויח גם יותר זכויות בבית ובקבלת ההחלטות?

כמו שידוך אקראי בתוכנית ריאליטי, המפגש בין המונוגמיה והאינטרנט מהפנט אותנו. מצידו האחד של ציר המתח המיני-טכנולוגי הזה ישנו עולם חדש של אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות, של היכרויות והתנסויות, ומהצד השני - שיח פתוח שמאפשר לאוורר את הקושי, לשתף וגם להתנחם בצרות של אחרים

גם כשכולם עדיין שמרו על זוגיות מסורתית (לפחות למראית עין), יצירות התרבות שלנו ייצגו סודות ופנטזיות על ריבוי אהבות. מהקולנוע הצרפתי שהציג יחסים בשלישייה, דרך הוליווד, שבהתחלה חששה ואחר כך הצליחה ליצור אהבה ביותר מ-50 גוונים, ועד נטפליקס של היום, שמכניסה לנו פוליאמוריה לסלון - כך הפך המסך לאויב המונוגמיה

יש להם זוגיות טובה ואוהבת אבל היא לא מונעת מהם לנהל מערכות יחסים רומנטיות עם פרטנרים אחרים. שני זוגות מספרים איך גילו את הפוליאמוריה, מה מרגישים כשבת הזוג יוצאת עם אחר, איך מגיבה המשפחה ומה עושים עם הקנאה. "זוגיות טובה נמדדת בכמה חופש ותמיכה אנחנו נותנים זה לזו"

רוב בעלי החיים לא מנהלים זוגיות עם פרטנר אחד בלבד, אבל אנחנו בני האדם מעדיפים לרוב יחסים מונוגמיים - אם כי הגוף שלנו מאותת אחרת. מתברר שלדעיכת המשיכה והרצון להיות עם אחרים יש הסבר ביולוגי פשוט: גנטיקה. אז למה בכל זאת אנחנו לא מבלים את חיינו באורגיות כמו קופי הבונובו, מדוע אנחנו דומים לפינגווינים ומתי התחלנו לשמור על נאמנות, לפחות למראית עין?

הם נעזרים בהסכמים וכללים, זקוקים לעיתים להדרכה וטיפול ומגיעים בעיקר ממעמד הביניים ומעלה – "רופאים, הייטקיסטים, עורכי דין, מורים. הכול מהכול". מומחים שמלווים את התחום מסבירים איך מנהלים מערכת יחסים א-מונוגמית בישראל ומהן האפשרויות השונות. האם פתיחת הנישואים צפויה להפוך למנהג מקובל?