האם אפשר ללמוד מהפעילות הקטארית לשחרור שבויים במלחמה באוקראינה, למתרחש אצלנו? לפני פחות משבועיים, ב־16 באוקטובר השיבו הרוסים לאוקראינה ארבעה ילדים שנחטפו במלחמה, זאת בעקבות משא ומתן בתיווכה של קטאר. אותם ארבעה הינם חלק קטן מעשרות אלפי ילדים אוקראינים שנעלמו במהלך השנה האחרונה. בדיעבד התברר כי הם נלקחו על ידי כוחות הצבא הרוסי לרוסיה, בנימוק […]

"ותשחת הארץ לפני הא־לוהים ותמלא הארץ חמאס… ויאמר א־לוהים לנח, קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמאס מפניהם, והנני משחיתם את הארץ". המבול שיורד על הארץ הטביע במצולות את הסיפור המארגן שמדינת ישראל בנתה לעצמה, וכרגע היא סובלת מסחרור של ורטיגו. קרס לה סיפור, נשחט לה הנרטיב, והיא לא יודעת כיצד לבנות תמונה […]

הטבח שנעשה באזרחי ישראל ביום שמחת תורה הוא לא רק פצע מדמם בגוף האומה היהודית, הוא מכה קשה לרעיון הציוני כולו. למכה רעיונית זו דרושה תשובה מחושבת, מנומקת ומוכחת. אם זו לא תיענה על ידי כל מי שקורא לעצמו ציוני, אזי שנמצאים אנו בתחילת הסוף של הרעיון הציוני. כמובן שהציונות מושתת על האמונה בשיבת ציון, […]

דברי הבלע שהשמיע מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש שהטבח שבוצע בשביעי באוקטובר "לא התרחשו בוואקום", היו מחפירים ומהווים עוד כתם שחור על הארגון המיותר הזה. אבל חשוב להבין שדברים אלו אינם מייצגים רק את דעתו של המזכ"ל, אלא מייצגים את כל נציגי האו"ם וסוכנויותיו הרבות שפועלות בישראל. בישראל, כולל ביהודה ושומרון, פועלות לא פחות מעשרים ושתים […]

ביוון הקדומה, ההבדל בין אתונה וספרטה היה גדול מאוד: אתונה הייתה עיר התרבות, התיאטרון, השירה, הפיסול והציור, במקביל להיותה עיר מחוז כלכלית משגשגת וצבעונית. מדענים פרחו בה והמצאותיהם מדהימות עד דורנו. פילוסופים פיעמו את רוח האדם החושב. לעומתה ספרטה הייתה עיר אפורה, משעממת למדיי שהפנתה את האנרגיה שלה להתעצמות צבאית, לפיתוח הכוח הגופני והביטחון הציבורי […]

היתה קונספציה, כולם אומרים. קונספציה צבאית קודם כל: סדר כוחות קטן. גדר חכמה. אמצעים אלקטרוניים. פתרונות הנדסיים. רואה-יורה. שרשרת מוצבים קטנים ליד כל ישוב שהפכה גדוד שלם של גולני לאוסף גדול של חוליות זעירות. כוננות מנומנמת. שאננות פושעת. אבל עוד יותר קשה להכיר בקונספציה שעמדה מאחוריה, הקונספציה המודיעינית. חמאס מורתע. חמאס לא רוצה. חמאס לא […]

בשבועות האחרונים אנחנו שבורי לב. לא נדיר לראות אנשים בוכים ברחובות, בבתי קפה, במילואים, בכל מקום בעצם. אנשים שיש להם לב, בוכים כשהוא נשבר. אבל זה לא רק הבכי. נדמה כאילו רוח חרדה עוטפת חלק ניכר מהארץ, רוח של פחד, של הרצון לצאת מכאן, של החשש – לנצח נחיה על החרב? לנצח נירדף? אפילו שאלות […]