לאחרונה התבשרנו על מותו של הארכיבישוף דזמונד טוטו, ממנהיגיו הבולטים של מאבק השחורים בדרום אפריקה נגד שלטון האפרטהייד, מאבק שאף זיכה אותו בפרס נובל לשלום. זיכרוני הוליך אותי לשנת 2003, כאשר הייתי סטודנט בבית הספר למשפטים על שם קרדוזו, חלק מישיבה־יוניברסיטי שבניו־יורק. אני ובת זוגי הצעירה מלכה, שהייתה גם חברתי לכיתה, שמענו שהכומר המפורסם דזמונד […]

בתחרות הסמויה על תואר המת־החי ביותר של התרבות העברית יש לאהרן דוד גורדון מקום של כבוד, לפחות בעשורים האחרונים. הוא אומנם לא הגיע למעמדם של אלתרמן וביאליק, אבל זו לא חוכמה. לכותבי שירים, שרבים מהם הולחנו והפכנו לזמר עממי, קל הרבה יותר להיות מונצחים בתודעה ההמונית. אבל בין הוגי העלייה השנייה – גם מול דמויות […]

חוק הגיור שהוגש לכנסת הצית תבערה גדולה. החוק עבר אומנם שינויים משמעותיים לטובה בהשפעת הרב חיים דרוקמן ורבנים נוספים שעמלו בעניין, אך עדיין נשאר פער בינו ובין עמדת הרבנות הראשית. בעניינים ציבוריים בעלי השפעה גורלית, דרכה של ההלכה היא ללכת אחר רוב גדולי הדור. לא נכון לאפשר למיעוט של רבנים להכתיב נוהל שיפגע ברבים, בניגוד […]

דמות סוערת ומסעירה היה אהרן דוד גורדון. כך עולה גם מן התגובות הדרמטיות לפטירתו בגיל 65, בשנת 1922, לפני מאה שנים בדיוק. לו חי מאה שנים קודם לכן, ב־1822, בוודאי היה אדמו"ר ידוע, וסיפורי צדיקים רבים היו נכתבים סביב דמותו. אך גם בסביבה הלא־דתית שבה חי, הוא זכה באופן בלתי שגרתי לחלוטין למעמד של מעין־אדמו"ר. […]

חבריו החלוצים של אהרן דוד גורדון, שהיו צעירים ממנו בעשרים ושלושים שנים, אהבו וכיבדו אותו מאוד, וראו בו איש בעל כוחות אדירים שעמד במבחן שרבים מהם לא עמדו בו – מבחן ההתמודדות עם עבודת האדמה. אבל הם לא הצליחו לרדת לסוד תורתו. כמה שנים לאחר מותו כתב דוד מלץ, מהסופרים החשובים שהעמידה התנועה החלוצית, על […]

אינספור פתקים מבצבצים מתוך סט ספרי הזוהר שמונח על המדף בחדר העבודה של פרופ' מישל רבל. כל פתק כזה מכיל הערות בכתב ידו של הביוכימאי שזכה בפרס ישראל לרפואה ובפרס א.מ.ת, בין השאר על פיתוח תרופה לטרשת נפוצה. מה לאיש מדע רציונליסט ולספרות הקבלה? אך פרופ' רבל אינו רואה בכך כל סתירה. "אני לא מיסטיקן, […]

המגזר הדתי־לאומי יצר סביבו בעשורים האחרונים סקרנות ציבורית רבה, והסיבה איננה רק הגידול הכמותי שלו, עקב נתוני ילודה גבוהים. הסקרים המתונים ביותר נותנים למגזר כ־11% מהאוכלוסייה היהודית בישראל, בעוד סקרים אחרים מגיעים אפילו עד כדי 17%. אבל המספרים אינם העיקר. הסיבה המשמעותית יותר להתעניינות בציונות הדתית היא חדירתה, בשיעורים גבוהים והולכים, לתחומי השפעה מרכזיים: בשירות […]

על כריכת ספרו החדש של חתן פרס ישראל, פרופ' אסא כשר, מופיע איור של מצפן. כל מי ששמע אי־פעם את הרצאותיו של כשר בנושאי אתיקה יודע שזהו הדימוי האהוב עליו: האתיקה המקצועית אינה מתווה את הנתיב המדויק שבו יש ללכת, אלא מגדירה את הכיוון שבו אמורים לצעוד. זו אמורה להגדיר עבור אנשי המקצוע את האידיאל […]