בית הכנסת של ילדותי לא היה מהמפוארים בעיר. הוא שכן בתוך מקלט של בית ספר עם ריח מזגנים טחוב ולא היה בו הרבה מן היופי. אבל היו בו תפילות מרגשות. והיו בו חזנים שידעו את מלאכתם. והיה בו קטע. בכל שמחת תורה הייתי מחכה לרגע המופלא הזה, שבו אחי הגדול היה קורא לי לעזרת הגברים […]

ישנם בחורים שאצלם בחיים הכול עובד פשוט. בלי הרבה סיבוכים. אצל אוריאל זה לא היה ככה. אצלו הכול היה מעורבב ולא עקבי והוא תמיד קינא בבחורים האלה שהיה נדמה שהחיים שלהם עובדים על אוטומט. הבחורים האלה שכאילו היו מכניסים לקומפיוטר שלהם את הנתון שצריך לקום לשחרית בשבע בבוקר והם פשוט היו קמים בשבע בבוקר, ככה, […]

אם לומר את האמת, אין לי זיכרונות רומנטיים מבית הכנסת של ילדותי. לא גדלתי על בית הכנסת זהרי חמה, לא ראיתי משכימי קום מתפללים מוקדם עם תה חלוט, ורק משבגרתי נודע לי על שירת הבקשות שמתחילה בשעות הלילה הקטנות של שבתות החורף ובוקעת רקיעים. מבחינתי בית הכנסת שימש תמיד מקום מפגש חברתי, מרכז היישוב. שם […]