בלבנון גובר חוסר האמון ביכולת האמריקאית לעצב את המציאות באזור • במקביל, יותר ויותר קולות מזהים את ישראל כגורם היציב שיביא ביטחון • לכן, היחס לישראל עובר שינוי שקט אך משמעותי • פרשנות

הגל הימני-שמרני בדרום אמריקה מחולל תפנית אסטרטגית ומצליח לדחוק את איראן מחצי הכדור המערבי • באמצעות צעדים מדיניים וכלכליים נוקשים, נחסמים עורקי המימון של חיזבאללה ומשמרות המהפכה ביבשת • מהפך זה שולל מטהרן עומק אסטרטגי חיוני, דווקא בזמן שהמערב מתקשה להשיג הכרעה דומה בזירת המזרח התיכון

איזנקוט יכול לקרוא לעצמו "מרכז", היועצים יכולים לדבר על "ממלכתיות" והפרשנים על "אחריות", אבל הציבור בוחן דבר אחד: עם מי אתה הולך. כשמסתכלים על השותפים, התומכים והאנשים שאיתם תוקם ממשלה - קשה למצוא שם ימין. בסוף • הציבור לא קונה מיתוג, הוא מסתכל על התמונה המלאה

ארצות הברית מעניקה לאיראן ולקטר מעמד במנגנון החדש בלבנון, ובכך הופכת את מחוללות הטרור לשותפות בפתרון • בזמן שוושינגטון בוחרת בפייסנות, השתיקה הישראלית מסוכנת לא פחות • מי שהקים את חיזבאללה לא יפרק אותו, ומי שהצית את האש לא יכבה אותה

העברת סמכויות התכנון והבנייה במתחמים היהודיים בחברון לידי מדינת ישראל היא הרבה מעבר להחלטה מנהלית • אחרי שלושה עשורים של מציאות אבסורדית, זהו צעד של ריבונות בפועל, ערעור על הסכמי אוסלו וסימן דרך לקראת החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון

מדוע בולם אמיר אוחנה את חוק התקשורת למרות הלחץ הכבד מצד חבריו לקואליציה? נראה כי מאחורי התירוצים המשפטיים מסתתר ניסיון מחושב לקנות לגיטימציה ציבורית ממוקדי הכוח בתקשורת הממוסדת • וגם - מהן שאיפותיו של אוחנה ליום שאחרי נתניהו?