סיוע מבצעי לכוחות אזרחיים לא-חמושים מעולם לא נוסה בהיסטוריה, אבל כשההמונים האיראניים יקבלו את האות לצאת מבתיהם כדי לסלק את המשטר, חילות האוויר האמריקאי והישראלי יוכלו להעניק להם בזמן אמת גיבוי צמוד במודיעין ובאש מן האוויר. זה אולי נשמע דמיוני אבל בשנתיים האחרונות ראינו לא מעט מהלכים פורצי דרך

המלחמה באיראן מרובת הישגים ומוצדקת, אבל חייב להתלוות אליה דיון נוקב בנוגע לתכלית. השתקה מלמעלה ונכונות לשתוק מלמטה משמען הסכמה לחזור על משגי עבר ולדבוק בסיסמאות שמחליפות מדיניות מפוכחת

זה לא רק עומס, מדובר בדרישה בלתי אפשרית: לעבוד כאילו אין מלחמה, ולגדל ילדים כאילו אין עבודה. התוצאה: תשישות, חוסר ריכוז, עצבנות ומתח. הסיבה: המוח שלכם עבר למוד חירום של “חיסכון בסוללה”.  למה אתם לא סתם "עצלנים" או "דחיינים", ואיך מתמודדים עם השגרה החדשה, כשלא ברור בכלל מתי האירוע יסתיים

יותר מחצי עשור חלף, ומעומק המרחבים המוגנים, המקלטים הדחוסים, הממ"דים טרוקי הדלת ושוכניהם טרוקי הנפש, מסתמן ששוב נגזר עלינו להתארגן על אפיקומן מרחוק. כי שבועיים לפני החג, ולאף אחד אין מושג היכן ועם מי ואם בכלל נשאל "מה נשתנה" או נזעק "דיינו" 

נכון לרגע כתיבת שורות אלה, 65 אזרחים ערבים כבר נרצחו מאז תחילת השנה. בכל פעם נדמה שמדובר בעוד כותרת חולפת, אך עבור משפחות רבות זו אינה סטטיסטיקה אלא חיים שנקטעו

בנט התחיל לפרסם שמדובר ב"גוש בנט", לפיד מעדיף את המונח גוש האופוזיציה, אחרים מבכרים את המונח גוש השינוי ויש כאלו שהסבירו לי שצריך שם עדכני יותר- הגוש האלטרנטיבי

בהתחשב בסבך האינטרסים של גורמי עניין בעלי עוצמה שנגעו בפרשה, גם פתיחת התיק ע"י הפצ"רית הקודמת וגם סגירתו כעת רחוקים מלהיות מובנים מאליהם

אפילו נאום גורודיש, שהיה לוחם אמיץ, בעל עיטור עוז, מחוויר מול מפגן השחצנות וההיבריס של נתניהו בפתח מסיבת העיתונאים שקיים