הילה רז, רק בת 13 וחצי, נאלצה בשנה האחרונה לעזוב בבהילות את ביתה בקיבוץ אילון בצפון. היא פונתה למלון וחיה שם בצפיפות עם משפחתה במשך עשרה חודשים. לאחרונה הם עברו שוב, לדירת אירוח קטנטנה בקיבוץ נחשולים. עכשיו היא מנסה ליצור לעצמה שגרה בריאה חדשה, מתכוננת לשנת הלימודים החדשה, מקווה שתתרגל במהרה לילדים ולמורים החדשים, ותוהה אם לא תצטרך לעבור שוב תוך כמה חודשים 

מי יגדל את הילדים שלנו אם נמות פתאום? מי ידאג להם, יחנך אותם ויקבל עבורם החלטות חשובות? במציאות שנכפתה עלינו בשנה האחרונה יותר ויותר הורים מעזים להרהר בשאלות האלו אולם רבים מהם מדחיקים אותן וממשיכים הלאה. הבעיה היא שנכון להיום אין במדינת ישראל חוק שמסדיר  מינוי אפוטרופוס לקטין במקרה שהוריו נפטרו בטרם עת. זו העבודה שלנו, בעודנו בחיים