יש לה מגישים על תקן קיציס, מערכונים וחיקויים די מוצלחים של פוליטיקאים (כמו אצל קיציס), וסאטירה שנראית לפרקים כמו תעמולת בחירות. תוכנית המערכונים של ערוץ 1 "הכל שפיט" היא מוצר לא מהודק ולא פוגע

למרות הכשלונות הקופתיים האחרונים של יוצרי "המטריקס", אנדי ולאנה וואצ'ובסקי, הופקדו בידם 175 מיליון דולר לצורך הפקת "עלייתה של ג'ופיטר". עכשיו אולפני וורנר ברוס נכנסים לכוננות ספיגה: האפקטים מרשימים מאוד, האקשן סביר, אבל העלילה מטופשת. כך לא עושים סרט מדע בדיוני מוצלח

הבמאי אלחנדרו גונסאלס אינייריטו בחר בתום שובל כבן חסותו מתוך מאה מועמדים מכל העולם. בין מפגשים עם לאונרדו דיקפריו וטום הארדי, הוא שינה את התפיסה שלו על קולנוע. כשהמנטור יזכה באוסקר על "בירדמן", המתלמד הישראלי יהיה שם בטקס בזכות עצמו. על החוויה הוא כותב במיוחד ל-ynet

יש בין מבקרי "חמישים גוונים של אפור" שטוענים כי מדובר סקס מצועצע מפלסטיק, והנה - לקראת יציאת העיבוד הקולנוע המדובר, קבלו את גרסת הלגו לטריילר של הסרט בכיכובם של דקוטה ג'ונסון וג'יימי דורנן

נכון, "ג'ואי" היתה סדרה איומה ואף אחד לא רוצה לראות מה קרה לכוכבי "איך פגשתי את אמא" - אבל יש כמה דמויות שדווקא מגיע להן במה גדולה יותר מזו שקיבלו בסדרות כמו "חברים", מד מן" ו"הסופרנוס". כי לא רק סול יכול

"בירדמן" ו"הארטיסט" החניפו לבוחרי האוסקר עם הרהורים מלאי חשיבות עצמית על מה זה אומר להיות שחקן בדעיכה. "מפלה" לא מועמד לפסלון, אבל מדבר על אותו הדבר בעצם. דיוויד קרוננברג, אל פאצ'ינו ואפילו ארי פולמן שלנו תרמו תובנות לותיקי הוליווד. האם זוהי ביקורת עצמית או עונג נרקיסיסטי?