בלעדי למנויי ידיעות+: פול ברייטמן חי בעיירה קטנה בניו אינגלנד בזהות בדויה, כשעל ראשו מוצע פרס של מיליון דולר. כשהכיסוי שלו נחשף, פול נאלץ להימלט ולהסתתר בטבע הפראי מפני סוכנים רוסים. כדי להציל את חייו, עליו להתיר קונספירציה בת עשרות שנים המשתרגת עד למקומות הגבוהים ביותר במשרדי השלטון. מוגש בהמשכים, חלק נוסף מדי יום

50 שנה אחרי הקונצרט האגדי של קית' ג'ארט בגרמניה - אלבום הסולו הנמכר בתולדות הג'אז - עידו פלוק בוחר שלא לספר את סיפור המוזיקה, אלא את סיפור האנשים שאפשרו לה להתרחש. "קלן 75'" עוקב אחר הנערה הנחושה שעמדה מאחורי המופע הזה, ומשרטט את הגבול המטושטש שבין עובדות, זיכרון ומיתוס. למרות שהוא נעדר את הנשמה האמיתית של הג'אז, זהו סרט חינני, מקורי ומעורר-מחשבה על האופן שבו אגדות נולדות

פסטיבלי המוזיקה חוזרים ובענק, עשינו סדר בכל מה שצריך לדעת כדי לבחור את האירוע שהכי מתאים לכם: מפסטיבל מגדה הצפוני שעושה כבוד לתושבי קו העימות, דרך לילה של שוטטות ומוזיקה חיה במוזיאון תל אביב ועד לאירוע השנתי החגיגי של תזמורת ירושלים מזרח מערב. כל הפרטים

נטע ברזילי חשבה שמצאה את בן הזוג שאיתו תקים בית, אך החזרה מהמלחמה שינתה הכול. בשיחה בוועידת "מדינה בפוסט טראומה" - הוועידה הלאומית לחיזוק החוסן בחברה הישראלית - היא מספרת על החיים לצד מתמודד עם פוסט-טראומה ("את בזוגיות שאמורה לתמוך בך גם, אבל היא לא"), על המחיר ששילמה בעצמה ועל האלבום שנולד מהכאב: "לנסות להציל אותו הפך לפרויקט חיי"

במשך שנה שלמה הגיש גדעון עמיחי כאלף קריקטורות ל"ניו יורקר" - וכולן נדחו. 35 שנה אחר כך הוא חזר לסקיצות, לפתקי הסירוב ולחלום הישן שהפך לספר חדש שנקרא "לא סקיצה". בריאיון כעת הוא מספר כיצד הכישלון עיצב את הקריירה שלו כפרסומאי מצליח, ומדוע גם בעידן הבינה המלאכותית הוא מאמין ש"כל יום אתה נמדד מחדש ברעיון שהבאת היום, כי זה של אתמול כבר לא מעניין אף אחד"

בקריירה ענפה שהשתרעה על פני שבעה עשורים, דייוויס - מבכירי תעשיית המוזיקה בארצות הברית, הזניק את הקריירה של כמה מהאמנים הגדולים בעולם, בהם וויטני יוסטון, ברוס ספרינגסטין, ג'ניס ג'ופלין ועוד. הוא המשיך להיות פעיל בתעשייה עד ימיו האחרונים - בעיקר הודות למסיבות הקדם-גראמי שקיים מדי שנה

אגם, שנחשב לאחד האמנים הישראלים הגדולים בעולם, הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברחובות. "הוא נלחם על אהבה כל חייו, וגם ברגעיו האחרונים זכה להיות מוקף באהבה", נפרדה ממנו בתו אורית. "נדמה כי ראשו של אגם תמיד היה בממד אחר, גבוה יותר", ספד לו ראש עיריית ראשון לציון, "אך יותר מהכול הוא היה אדם שהצליח להישאר גדול באמת - לא רק ביצירתו, אלא גם באנושיותו"