אבי בן 78 ונמצא על הכביש כבר 60 שנה. הנהיגה עבורו הכרחית לפרנסה אך בחודשים האחרונים הוא משוטט בבית כמו אריה בכלוב. הסיבה: השירות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הוא, איך נאמר בנימוס, לא הצד החזק שלו

עוד ניסיון השתקה, המתווסף לתביעות ההשתקה ולהסכמים שסותמים את פיותיהם של אלה שיודעים - הכל כדי להסתיר מהציבור את האמת המכוערת. וכל זה הודות לאותו איש כריזמטי שכל כך חיבבתי

רק בשבועיים הראשונים של אוקטובר התרחשו שמונה מעשי תקיפה על רקע נטייה מינית בבירת צרפת. המשטרה מציגה נתונים הפוכים של ירידה בתוקפנות אך מומחים סבורים כי חלק ניכר מהתקיפות כלל לא מדווחות

אל הנשים בזנות שמתו ושגרת חייהן כללה דלת מסתובבת בין מוסדות פסיכיאטריים לתחנה המרכזית כתוצאה מנזקי הזנות, נוספו באחרונה ה' ו-י'. לוח מודעות האבל בדירת החירום של סלעי"ת מונה כעת 40 נשים שמתו בתוך עשור

אשמה ובושה הם רגשות קרובים ודומים, אבל ביניהם מבדיל עולם ומלואו. בעוד שאשמה יכולה להוביל למקומות חיוביים, בושה בדיוק להיפך. כיצד תחנכו את ילדיכם להרגיש אשמים כשיש צורך, מבלי לגרום להם להתבייש בעצמם?

מדי פעם אנחנו חייבים לנהל שיחה קשה עם אנשים קרובים לנו. בשביל שלא נצא ממנה בלי הישגים כדאי להתכונן מראש

בראיון שהעניק ל"חדשות" התפתל יו"ר "יש עתיד" סביב הצהרתו כי הוא מתנגד להתבוללות בטיעון המשלב בורות, התבצרות וילדותיות. כשחושבים על זה הוא גרוע יותר מאורן חזן ואריה דרעי

בפוסט שהעלה יאיר לפיד לפייסבוק הוא מציג את עצמו כחייזר תמים שנקלע לכדור הארץ ולא מצליח להבין את הדרכים העקומות שבהן אנשים מתנהלים. הוא כאילו נאלץ להודות באמת הלא נעימה, כשמהי אותה אמת? שהוא מופתע. ממה הוא מופתע? מזה שלא כולם מדהימים כמוהו