לנוכח ההתבטאויות הגזעניות והשוביניסטיות של אהוד ברק בשיחותיו עם הפדופיל המורשע ג'פרי אפשטיין, שתיקת פוליטיקאים מהמרכז ומהשמאל צורמת במיוחד

עלי אל-תוואדי, שמונה לאחרונה על ידי הנשיא טראמפ כנציג קטאר בגוף המנהל של עזה, קיים על פי חקירות קטאר-גייט קשרים עם בכירים ישראלים. שמו של הבכיר בממשל הקטארי נקשר בעבר בפרשיות שחיתות סביב המונדיאל ב-2022, והוא נכח גם ב"שיחת ההתנצלות" של נתניהו בפני ראש ממשלת קטאר בבית הלבן

במהלך הדיון בכנסת בשבוע שעבר ציין נציג הממשלה שהסיבה להסרת המילה "טבח" היא ש"זיכרון בונה חוסן". הבעיה היא שחוסן שבנוי על תודעה כוזבת מייצר חולשה

כאשר המעצמות הגדולות חודלות לדבר בשפה של פירוז ופיקוח, האייתוללות רואים בכך לא רק הזדמנות לבנייה מחודשת של תכנית הגרעין, אלא ביטוי לצדקת הדרך ולכך שהעידן ההסכמי גווע

בכל שנה מ-1948 עד 2009 היה מספר הנרצחים במגזר היהודי גבוה מזה שבמגזר הערבי. ב-2010, זמן קצר אחרי כניסת נתניהו ללשכת ראש הממשלה, המגמה התהפכה. לא בהוראות, רק בעצימת עיניים

אנחנו מזהים מיד את סימני הריקבון של מדינה שאיבדה את ריבונותה, פעם, היינו רגילים להביט במקומות כאלה בביטול ולהפטיר לעצמנו: "מזל שכאן זה לא כך". אלא שבשנים האחרונות, המציאות הזו הפסיקה להיות סיפור רחוק מעבר לים והחלה לזחול אל תוך הבית שלנו

שעות לפני סבב שיחות נוסף בין וושינגטון לטהרן, הפעם בז'נבה, נשיא ארה"ב שוב טען שבאיראן מעוניינים בהסכם. "השיחות יהיו חשובות מאוד", אמר, וכשנשאל על הסכויים לעסקה, שיגר אזהרה: "אני לא חושב שהם מעוניינים בהשלכות של אי הגעה להסכם". CNN: ה"תמריצים הכלכליים" שאיתם איראן תנסה למנוע תקיפה