הדרג המדיני אמנם לא מפסיק "להזמין" את המלחמה עם איראן בתדרוכים לתקשורת, אך הרמטכ"ל וצה"ל מתמידים בשתיקתם ולא מציגים בפני הציבור את הסכנות ממלחמה ארוכה שעלולה לגבות מחיר כבד. זמיר פירט בדיונים עם הדרג המדיני את ההשלכות - וגם את ההזדמנויות הנדירות

מול עזה, מול איראן, מול חיזבאללה וביהודה ושומרון - הציבור הישראלי שהורגל בעימותים מוגבלים נדרש להתרגל למצב קבוע של כמעט מלחמה, עם המחיר הנלווה לכך

סוכני רה"מ בעיצומה של דהירה ואין עוצר מבעדם. כלומר יש, הוא פשוט לא מעוניין. ברצונו הוא מאריך וברצונו מקצר להם את הרצועה

מתפתחות טענות שמנסות לערער גם על הזיקה ההיסטורית של היהודים לארץ ועל הקשר בין ההיסטוריה היהודית לישראל - ובעידן ה-AI יהיה עוד יותר קשה להתמודד עימן

"פוליטיקו": יועציו הבכירים של הנשיא האמריקני אמרו בשיחות פרטיות כי ברקע הסקרים האחרונים עדיף שישראל היא זו שתתקוף קודם באיראן, דבר שבהכרח יגרור תגובת נגד - וכך תספק סיבה טובה מספיק לתקיפה אמריקנית. וגם, בכירי הממשל סותרים זה את זה לגבי שיקום תוכנית הגרעין

אסור לנו בישראל להסיט את המבט ממקסיקו. התמונות של קרבות ירי ברחובות, מסוקים יורים על טרוריסטים שמרססים לכל עבר באזורים הומי אדם, צריכות להדהד בראשו של כל ישראלי. לא כי איננו זוכרים מראות זוועה משלנו, אלא דווקא כי מדובר בזוועה אחרת, זוועה שאנחנו עוד יכולים למנוע

גזר הדין המקל של הנהגת שהפקירה את רפאל אדנה ז"ל לאחר שפגעה בו בנתניה, הציף מחדש את סוגיית חוסר ההרתעה נגד עבירות תנועה • מגבלות בחוק לצד העומס החריג בבתי המשפט לתעבורה מובילים להסדרי טיעון מקלים, ענישה מועטת ביחס לחומרת העבירות ועיכובים דרמטיים שמאפשרים לנהגים שביצעו עבירות קשות לחזור לכביש עוד לפני גזר הדין • התוצאה: עבריינים ממשיכים להתפרע בכבישים בלי לחשוש