מחבל חמוש במברג עלה על אוטובוס בגוש עציון והחל לדקור נוסעים כשהחלה הנסיעה • הוא הצליח לדקור אדם אחד, כאשר נוסע אחר שהיה עם אקדח שלף את נשקו ונטרל את המחבל בירי • כשהנהג הסתכל במראה הוא מיד הבין שמדובר בפיגוע והבין שעליו לפעול • אותו נהג לקה בחרדה, ואביו סיפר ל-N12: "הוא שמע יריות פתאום, הוא חושש ומאוד מפחד - עוזרים לו עכשיו להירגע"

בתה של השחקנית מאיה ורטהיימר וקונסול ישראל בניו יורק, אסף זמיר, כבר מזמן הפכה להיות דמות מפורסמת בפני עצמה. כעת ורטהיימר יוצאת בבקשה מפתיעה לעוקביה

מוסיף להיות קשה מצבו של בן ה-28 שנדקר על ידי המחבל. נהג האוטובוס פונה לבית החולים לאחר שלקה בחרדה: "הוא מאוד מפוחד"

פרוטוקול הליך משפטי בנושא ערעור על הכרה בתמלוגי נכות ממשרד הביטחון חושף עוד טפח במצוד אחרי המחבלים שרצחו את הספורטאים במינכן. על הפי העותר, בין השנים 75-79 הוא ישב שבועיים בכלא גרמני עם טרוריסטים הקשורים לאירוע - בשליחות המוסד מאת מקור, שימוש הוגן, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=82070 פרוטוקול הליך משפטי בנושא ערעור על הכרה בתמלוגי נכות ממשרד הביטחון (מספר העתירה שמור במערכת בשל צנעת הפרט) חושף פרטים חדשים, שטרם פורסמו בציבור, אודות אירוע רצח הספורטאים במינכן. ההליך התקיים בשנת 2014.  ״בנסיבות המקרה דנא טען העותר, כי שרת את המדינה במסגרת המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים בין השנים 75' ל- 79'. באותה העת הוא הוצב בקבוצת מחבלים שהיתה קשורה לרצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן.  ״חוליה זו נעצרה בגרמניה יחד עם העותר שישב עימם בכלא הגרמני במעצר משך 14 ימים. במהלך חקירת החוליה התברר לחבריה  כי העותר היה זה שהעביר את המידע אודותיה והוא עבר מסכת עינויים והתעללות קשה מצד חברי החוליה בתא המשותף בו שהו בכלא. ״לאחר שובו של העותר לישראל הוא טופל על ידי רשויות השיקום של המוסד. בשלב מסוים הופסק השיקום ללא הסבר. פניות העותר לרשויות המדינה לא הועילו. כך גם פניה למוסד לביטוח לאומי ככתובת לטיפול בענייניו לא הועילה. רק ב- 21.11.02 נודע לעותר כי הוטעה וכי היה עליו להגיש בקשה להכרה בנכות למשיב.  ״בתחילה, דחה המשיב את הבקשה להכרה בטענה, כי ישיבתו בכלא הגרמני אינה קשורה לעבודתו במוסד. רק בתאריך 31.12.06 אישר המשיב כי העותר נקלע להסתבכות עם הרשויות במדינה בה שהה, ככל הנראה בגין פעולות שעשה במסגרת סיועו למוסד. ״הדיון בעניינו של העותר התמשך. המשיב טען כי היה "מתנדב" או "שלא הוחתם על חוזה העסקה", ורק בתאריך 30.12.09, היינו כ- 6 שנים לאחר הגשת בקשת ההכרה כנכה, הורה בית המשפט המחוזי בחיפה למשיב להכיר בו כנכה.״ עוד טוען העותר כי המוסד הטעה אותו כאשר ביקש תגמולים בשל תפקידו בכלא הגרמני. ״וכך גם הבהיר ביחס להטעיית העותר על ידי המוסד והפנייתו למוסד לביטוח לאומי ככתובת הלא מתאימה לטיפול בעניינו.״ היות והאירוע נחשף בפרוטוקול משפטי בישראל ובית המשפט או משרד הביטחון לא טענו כי העותר שקרן, ניתן להסיק, כי הוא דובר אמת. למרות זאת, כל ניסיונותיי לאשר כי אכן היה מקרה כזה בשנים המדוברות במוסד, כלומר, הפעלה של מישהו בתא כלא בגרמניה יחד עם קבוצת מחבלים שהיתה קשורה לרצח הספורטאים הישראלים - עלו בתוהו.  טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן היה אירוע טרור פלסטיני שהתרחש בספטמבר 1972. שלושת המחבלים שנתפסו (ג'מאל אל-גאשי, עדנאן אל-גאשי ומוחמד ספדי) לא נותרו זמן רב בכלא גרמני. ב-30 באוקטובר 1972, פחות מחודשיים לאחר האירוע, חטפו מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" מטוס של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה. החוטפים דרשו מממשלת גרמניה לשחרר את שלושת מבצעי הטבח במינכן, והגרמנים נענו לדרישתם. העותר טען כי נכנס לכלא הגרמני בין השנים 75-79, כלומר, שלוש שנים לאחר ששלושת המחבלים שוחררו מהכלא הגרמני. עם זאת, לאחר הטבח, המוסד יצא למבצע חיסול קבוצת הטרור ״ספטמבר השחור״. מפקד הארגון, עלי חסן סלאמה, חוסל בינואר 1979. מועד סיום תפקידו של העותר.  כלומר, ניתן להסיק, בצורה זהירה, כי ייתכן והעותר לקח חלק בפעולות המוסד לחיסול ארגון ״ספטמבר השחור״. זהות הקבוצה עמה ישב בכלא לא ידועה לכותב שורות אלו.  לסיכום, הפרוטוקול המשפטי חושף עוד טפח בהיסטוריה של המוסד בהקשר הפעולות שנעשו לאחר רצח הספורטאים במינכן. 

מוחמד סעיד ממזרח ירושלים היה זה שהזעיק אמבולנס ומשטרה בעקבות הדקירה בקו האוטובוס שנסע בגוש עציון. הוא פונה לשערי צדק לאחר שלקה בחרדה: "מעולם לא חשבתי שאהיה באירוע כזה", סיפר ל-ynet. בית החולים עדכן כי הפצוע הקשה עבר ניתוח מציל חיים, מצבו עדיין קשה