"חברים" היא כנראה הסדרה הפופולרית ביותר בשני העשורים האחרונים בישראל; "חגיגה בסנוקר" הוא אחד הסרטים האהובים ביותר בתרבות המקומית; עכשיו הגיע הזמן לאחד ביניהם

Nest Hub Max הוא מסך חכם חדש שהוא מעין גרסה מתקדמת ל-Home Hub אותו חשפה החברה לפני שנה - עם מסך גדול יותר ומצלמה

אחד האירועים הבולטים, והמרגשים יש לומר, של יום העצמאות הוא טקס הדלקת המשואות המסורתי. מדי שנה, מדינת ישראל נותנת כבוד לאנשים שתרמו תורמה נכבדת למדינה ולחברה, או שהצליחו מאוד ברמה האישית. בכל שנה מכריז מרכז ההסברה על נושא אחר שסביבו נבחרים מדליקי המשואות, כאשר הפעם מדובר בהצדעה לרוח הישראלית. לכבוד יום העצמאות השנה החלטנו, באנשים ומחשבים, לערוך "טקס" הדלקת משואות משלנו, במתכונת הטקס המסורתי בהר הרצל, עם 12 משואות (במקור זה כנגד 12 שבטי ישראל). כל אחת מהמשואות מוקדשת לפן אחר שקשור לענף, והאדם או האנשים שבחרנו ש-"ידליקו" אותה בלטו בקטגוריה הזו לאורך השנים. לצד ה-"מדליק" או ה-"מדליקים" של כל משואה, בחרנו מועמדים אלטרנטיביים לזכייה בכבוד הזה. בנקודה זו יש לציין שאת ההיי-טק הישראלי ואומת הסטארט-אפ עשו ועושים א.נשים וגופים רבים, ויש לא מעט מהם שזכאים להוקרת כבוד ולא נכנסו לרשימה. זאת, מאחר שמפאת קוצר היריעה, החלטנו שכל משואה תודלק על ידי אדם או גוף אחד, לכל היותר מספר בודד - כמו בטקס המסורתי, ושרשימת המועמדים האלטרנטיביים בכל קטגוריה תהיה מצומצמת יחסית. לכן, אי הכללתו של אדם או גוף זה או אחר לא אומרת כלום לגבי מידת התרומה שלו להיי-טק הישראלי ולמדינת ישראל. מי ברשימה? אלה המשואות, והאנשים והגופים שנבחרו להדלקתן. לחיצה על הלינק של כל משואה תוביל לנימוקים שבגינם הם נבחרו. משואת הסייבר: גיל שויד. מועמדים נוספים: בנימין נתניהו ומערך הסייבר הלאומי. משואת המגוון: SheCodes, צופן, קמא טק ו-LGBTech. משואת היזמות: דב מורן וד"ר אראל מרגלית. מועמדים נוספים: ד"ר יוסי ורדי וראובן ושי אגסי. משואת החלוציות: ד"ר ארנה ברי. מועמדים נוספים: אסתר לבנון ומולי אדן. משואת הפריפריה: מקסין פסברג. מועמד נוסף: עימאד תלחמי. משואת הפרויקט השאפתני: מערכת השו"ב של כיפת ברזל. מועמד נוסף: פרויקט החלפת תשתיות המחשוב בבנק יהב. משואת המגזר הציבורי: יאיר פראנק. מועמדת נוספת: ליאורה שכטר. משואת צה"ל: אגף התקשוב. מועמדים נוספים: אלוף (מיל') שלמה ענבר ואל"מ (מיל') טליה גזית. משואת האקזיטים והרכישות: פרופ' אמנון שעשוע ואיל וולדמן. מועמדים נוספים: מייסדי Waze. משואת הסטארט-אפים: רשות החדשנות. מועמד נוסף: סטארט-אפ ניישן סנטרל. משואת ההצלחה האישית בחו"ל: ג'וני סרוג'י ודדי פרלמוטר. מועמדים נוספים: ניר צוק ואדם נוימן. משואת המגזר הפיננסי: לוי הלוי. מועמדים נוספים: אילה חכים ואבי כוכבא. הרשימה, כאמור, יכולה הייתה לכלול עוד רבים וטובים, כך שיש לנו עוד הרבה מועמדים לטקס הדלקת המשואות של ההיי-טק הישראלי ביום העצמאות הבא.

"אני תורמת בצבא, וחשה שהתפקיד שלי מאד חשוב. אני גורמת לחיילות אחרות להתפתח ומובילה אותן למקומות טובים. אני שמחה שהגעתי למקום שאליו הגעתי, הוא מתאים לי ככפפה ליד", כך אמרה בראיון לאנשים ומחשבים רב"ט אלמוג ברקוביץ', סמלת מחלקה במסלול ייעודי לקצונה מבצעית בבה"ד 7, אגף התקשוב וההגנה בסייבר. ברקוביץ', בת 20 מחיפה, היא אחת מ-120 קצינים וחיילים מצטייני נשיא המדינה. היא התגייסה לקורס מדריכות תקשוב וכיום משרתת במסלול ייעודי לקצונה. היא אינה הראשונה מהמשפחה הזוכה בתואר מצטיינת נשיא - אחיה נבחר גם הוא לפני כמה שנים להיות מצטיין נשיא המדינה. "ההכשרה לקצונה 'שאבה' אותי, ואני יוצאת בעצמי לקורס קצינים. הבנתי שיש לי עוד מה לתרום במסגרת הצבאית, ולהמשיך להתפתח", אמרה, "מאד נהניתי מההדרכה של החיילות, מהיכולת לעצב אותן. זו זכות גדולה". "אני לא יודעת לומר למה המפקדים בחרו בי כמצטיינת", הוסיפה ברקוביץ', "אני אוהבת את התפקיד שלי, ומאמינה במסלול. זכיתי להוקרה וזה לא מובן מאליו". בהחלטת מפקדיה לבחור בה כמצטיינת נשיא, נכתב על ברקוביץ' כי "היא נבחרה להדריך את דור העתיד של קציני וקצינות אגף התקשוב וההגנה בסייבר. היא מצליחה באופן יוצא מן הכלל לעורר מוטיבציה בקרב החניכים והחניכות. אלמוג מעניקה תחושת ביטחון לסובבים אותה, מפגינה ידע מקצועי רב ומשקיעה רבות בתפקידה, תוך ירידה לפרטים ודאגה לפרט". [caption id="attachment_290391" align="alignnone" width="600"] סמל אורי נעים. צילום: דו"צ[/caption] "מהווה חלק משמעותי בתהליכי פיתוח והעצמת הפלוגה" סמל אורי נעים, בת 21 מקדימה צורן, התגייסה בנובמבר 2016 לאגף התקשוב וההגנה בסייבר, לאחר שבתיכון למדה 10 יחידות לימוד מחשבים. "הגעתי לאגף התקשוב בעקבות חבר משפחה, סגן אלוף בחיל האוויר, שסיפר לי על התפקידים המגוונים שיש בתקשוב", סיפרה, "חיפשתי, ומצאתי, תפקיד המשלב פעילות שטח עם חשיבה ויצירתיות. אני מרגישה שאני משפיעה על הדברים הקורים בשטח ואני מביאה את עצמי לידי מימוש בתפקיד". בהחלטת מפקדיה לבחור בה כחיילת מצטיינת, נכתב על זוהר-מלמוד כי "במהלך שירותה, היא לקחה חלק בעיצוב צק"ח גדעון. יחד עם מפקד הפלוגה, הם הקימו פלוגה חדשה והרכיבו את כוח האדם הדרוש לה. היא חיילת חרוצה ומסורה, בוגרת ויסודית, אשר לקחה חלק בפעילויות מבצעיות שונות. היא מהווה חלק משמעותי בתהליכי פיתוח והעצמת הפלוגה, על ידי הובלת פרויקטים שונים. אדר היא עצמאית במילוי תפקידה, יוזמת וזוכה לשבחים רבים מצד מפקדיה ועמיתיה ליחידה". [caption id="attachment_290390" align="alignnone" width="600"] סמ"ר אדר זוהר-מלמוד. צילום: דובר צה"ל[/caption] "מבצע תפקיד ייחודי ומאתגר בליבת העשייה" סמ"ר אדר זוהר-מלמוד, בן 20 תושב גדרה, משרת באגף התקשוב וההגנה בסייבר. נעים התגייס לאגף לאחר לימודים בבית הספר דרכא רמון, שם למד באופן מורחב פיסיקה, מחשבים והנדסת תוכנה. "תכננתי להתגייס לחיל רגלים", סיפר, "אלא שקיבלתי צו מיון לתפקיד בתקשוב, התרשמתי ואז החלטתי ללכת לתפקיד זה. אני מרגיש שאני תורם משמעותית, נותנים לי המון סמכויות. אני מתרגש ושמח, למרות שלטעמי, "יש עוד חיילים מצטיינים, העושים את העבודה יום יום". בהחלטת מפקדיו להעניק לו את תואר מצטיין הנשיא נכתב על נעים כי "את מסלול ההכשרה של אגף התקשוב סיים בהצלחה וכעת הוא מבצע תפקיד ייחודי ומאתגר בליבת העשייה. הוא חונך ומכשיר את דור הלוחמים במסירות, מקצועיות ואחריות. הוא בעל יכולות אישיות מרשימות, מעורב בכל תחומי העשייה ביחידה, מסור, ערכי ומהווה דוגמה ומופת לכלל חיילי היחידה".

רק בתחילת השבוע נוכחנו שוב לדעת עד כמה כיפת ברזל חיונית ומצילת חיים. ארבעה מתושבי יישובי הדרום נהרגו בסבב הלחימה האחרון ולולא המערכת הזאת, היה המספר גדול הרבה יותר, סביר להניח שעשרות. כיפת ברזל כוללת חמישה רכיבים: מערכת לגילוי הטילים, מערכת שאחראית ליירוטם, מכ"ם של אלתא, קרון תקשורת ומערכת שו"ב. השניים האחרונים הם מתוצרת אמפרסט, שבראשה עומד אחד ממייסדיה, אל"מ (מיל') נתן ברק. עקב היקפי הפעילות של כיפת ברזל, והטכנולוגיה הרבה והמורכבת שיש בה, היא אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר בישראל בשנים האחרונות, ופרויקט השו"ב השאפתני ביותר. התוצרים שלה מראים שבנוסף, ועוד לפני כן, היא פרויקט השו"ב החשוב ביותר בישראל בשנים האחרונות. [caption id="attachment_236676" align="alignnone" width="600"] גדי דודיאן, מנמ"ר בנק יהב. צילום: ניב קנטור[/caption] מועמד נוסף: פרויקט החלפת התשתיות בבנק יהב - הבנק ביצע בשנים האחרונות את הפרויקט הכי בולט במערכת הבנקאות בישראל, ובהובלתו של המנמ"ר, גדי דודיאן, חדל מלבסס את שירותי המחשוב שלו על בנק הפועלים והעביר את מערכות הליבה אליו עצמו. הפרויקט בוצע על ידי התאגיד ההודי טאטא (TATA), בין התאגידים הגדולים בעולם, באמצעות החברה הבת שלו - TCS ישראל. דודיאן ואנשיו קצרו שבחים רבים, שהיתרגמו לפרסים לא מעטים, והוא אף נכלל בשנה שעברה ברשימת 100 המנמ"רים הטובים בעולם של ארגון CIO-100. לרשימה המלאה של המשואות ומדליקיהן לחצו כאן.

שני מדליקי המשואה נבחרו משום שהצליחו להוביל את החברות שהקימו לשתיים מעסקות הרכישה הגדולות ביותר של חברות ישראליות. פרופ' אמנון שעשוע הקים את מובילאיי, שמייצרת מערכות טכנולוגיות לרכבים, ביחד עם זיו אבירם עוד במילניום הקודם - ב-1999. המערכת שלה, שמתריעה בפני נהגים על סכנות בדרך, הוטמעה ברכבים רבים בישראל, והיא הפכה לחברה השלישית בישראל מבחינת שווי השוק שלה, כשרק טבע וצ'ק פוינט מקדימות אותה. כל זה לכד את תשומת לבה של הנהלת אינטל, שהסכימה במרץ 2017 לקנות אותה בסכום אסטרונומי במונחים ישראליים - 15.3 מיליארד דולר. [caption id="attachment_242469" align="alignnone" width="600"] מימין: זיו אבירם ופרופ' אמנון שעשוע, מייסדי מובילאיי. צילום: יח"צ[/caption] איל וולדמן ייסד את מלאנוקס באותה השנה שבה שעשוע ואבירם ייסדו את מובילאיי - כאמור, 1999. היה זה לאחר שעבד במשך כמה שנים בחברת השבבים לרשתות תקשורת גליליאו, שהוא היה בין מייסדיה. לאחר שעזב את גליליאו, היא נמכרה למארוול תמורת 2.7 מיליארד דולר. אלא שבעוד שבתחילת שנות האלפיים וולדמן החמיץ אקזיט אחד, השנה הוא הרוויח אקזיט אחר, בסכום הגדול ביותר מפי 1.5 - כמעט שבעה מיליארד דולר. 6.9 מיליארד, אם להיות מדויקים. זאת, לאחר שמלאנוקס נמכרה ל-Nvidia בעוד עסקת ענק של רכישת חברת היי-טק ישראלית. מלאנוקס ראויה לציון לטובה לא רק בגלל הטכנולוגיות שלה, ובראשן ה-InfiniBand והאת'רנט, אלא גם בשל העובדה שהיא בין חברות ההיי-טק הישראליות הגדולות היחידות שהקימו את המטה שלהן מחוץ לאזור ההיי-טק, או הסיליקון ואדי - ביקנעם. בנוסף, יש לה חמישה מרכזי פיתוח בארץ, כשרק שניים מהם ממוקמים באזור המרכז - בתל אביב וברעננה. השלושה האחרים נמצאים בתל חי, בבאר שבע ובקריית גת. המעבר של מלאנוקס מידיים ישראליות (לאמריקניות במקרה שלה) מסמל אמנם מגמה מדאיגה, של התמעטות חברות ההיי-טק הגדולות שנשארות כחול לבן, אבל היא גם עוד הוכחה לאמון שרוחשים בעולם לחדשנות הישראלית. מועמדים נוספים: מייסדי Waze - אורי לוין, אהוד שבתאי ואמיר שנער אמנם לא הקימו את החברה הישראלית שעשתה את האקזיט הכי גדול, כולל לא כשנרכשה ב-2013, אבל היא יצרה את אחת האפליקציות הישראליות הידועות והשימושיות שיצאו מהארץ, אם לא הידועה והשימושית שבהן. אין כיום כמעט נהג בישראל שלא משתמש ב-Waze, בין אם הוא לא יודע את הדרך ובין אם הוא יודע אותה אבל רוצה להימנע מפקקים, וגם בעולם השימוש בה נפוץ. תרמה לכך, מן הסתם, הרכישה שלה על ידי גוגל. לרשימה המלאה של המשואות ומדליקיהן לחצו כאן.

אגף התקשוב וההגנה בסב"ר (סביבת הרשת) של צה"ל הוא גלגול של חיל הקשר המיתולוגי. האגף, שבראשו עומד כיום האלוף ליאור כרמלי, מרכז חלק נכבד מהפעילות הטכנולוגית של צה"ל - זו שמסייעת לכוחות הנלחמים והמגנים בים, באוויר וביבשה, ומאפשרת להם לשמור טוב יותר על ביטחוננו. הוא עוסק בכל נושא הטכנולוגיה בסביבה הצבאית - במטה, כמו גם אצל החיילים והמפקדים בשדה. מדובר בבית תוכנה ובמרכז מו"פ שרבים באזרחות היו שמחים שיהיה להם אותם, ושיחד עם יחידות המודיעין הטכנולוגיות, מצמיחים חלק נכבד מהדור הבא של תעשיית ההיי-טק והסטארט-אפים הישראלית. [caption id="attachment_167122" align="alignnone" width="600"] אלוף (מיל') שלמה ענבר, לשעבר הקשר"ר. צילום: פלי הנמר[/caption] מועמדים נוספים: אלוף (מיל') שלמה ענבר -מוותיקי המו"פ הביטחוני וחיל הקשר, שהוא אף עמד בראשו. ענבר החל לעסוק בכך עוד בהגנה ובמלחמת העצמאות היה קצין קשר בחטיבת אלכסנדרוני. בהמשך שירותו הצבאי הוא היה קצין הקשר הראשי של השריון, מפקד יחידה 848, שקדמה ל-8200, וקצין הקשר הראשי של צה"ל כולו, כולל בתקופת מלחמת יום הכיפורים. לאחר מכן הוא מונה לראש יחידת המו"פ במשרד הביטחון. ענבר קיבל את אות ההצטיינות, לאות הוקרה על שירותו. כיום הוא משמש ליו"ר עמותת ההנצחה של חלל חיל הקשר והתקשוב. [caption id="attachment_235740" align="alignnone" width="600"] אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם. צילום: ניב קנטור[/caption] אל"מ (מיל') טליה גזית - מפקדת ממר"ם עד לפני כשנה, אז פרשה מצה"ל לאחר 28 שנות שירות. גזית היא בין הנשים הבודדות שהצליחו להגיע לתפקידים בכירים ביחידות הטכנולוגיות הצבאיות. בעודה פועלת ביחידה שמסמלת שילוב בין שני אזורים "גבריים" - צבא והיי-טק, היא המשיכה לנווט בהצלחה את ספינת ממר"ם ולשמור על ההילה שיצאה ליחידה. לרשימה המלאה של המשואות ומדליקיהן לחצו כאן.

"המסר שלי לבעלי מוגבלויות כמוני, הוא שהשירות הצבאי זו חווייה מעצימה, אישית ומקצועית. השירות הצבאי הוא משהו שהביא לרווח ולערך, לצבא – וגם לי", כך אמר בראיון לאנשים ומחשבים סמל חובב בירקה. בירקה, תושב רמלה בן 21, משרת כתוכניתן ביחידת מצפן שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר. בשל היותו מתנייד בכסא גלגלים, הוא התנדב לשירות צבאי. "למדתי בתיכון חמש יחידות במדעי המחשב", אמר, "היה לי מובן מאליו שאתנדב לצבא. זה בא מהחינוך מהבית, רציתי להיות כמו כולם, ולהוכיח שיש לי מה לתרום, בדיוק כמו כל החברים שלי". לדבריו, "לא היו מכשולים בתהליך הקליטה בצבא, רק שזה היה תהליך ארוך. אבל אחרי שאישרו את ההתנדבות שלי, הכל עבר מאד חלק". עם גיוסו בספטמבר 2017, בירקה ביקש לשרת באגף התקשוב, ושובץ בקורס תכנות, שלאחריו החל לשרת כתוכניתן ביחידת מצפן. "אני לוקח חלק בפרויקטים רבים, ביניהם פרויקטים ייעודיים במסגרת הטמעות מערכת ה-ERP של סאפ בצה"ל, כגון ניהול דלק בצה"ל, ניהול מערך המזון ועוד. אני עובד על התאמות של הסאפ למערכת ה-ERP הצבאית. אנו מחליפים את התהליכים הקיימים במערכות ה-IT השונות, לתהליכים מבוססי מערכת ה-ERP". "התפקיד שאני עושה מאד מאתגר אישית ומקצועית", אמר, "התפקיד מאד משמעותי, ומה שאנו עושים מאד חשוב ותורם לצבא". בהחלטת מפקדיו לקבלת התואר חייל מצטיין, נכתב על בירקה כי "הוא יוזם ומקדם נושאים חדשים, המביאים ערך מוסף ומשמעותי בתחומי הליבה של האגף. הוא בעל ראיה מערכתית רחבה, מסור, ערכי, צנוע וחברותי. כמו כן הוא משמש דוגמה ומופת לשירות, תוך התגברות על קשיים. אי לכך, בירקה נבחר להימנות בין 120 מצטייני נשיא המדינה השנה". הוא סיים באומרו כי "כשהודיעו לי שנבחרתי למצטיין הנשיא, הייתי בהלם. חשבתי שזה די מובן מאליו שעלי לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר. אומר לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, שאני שמח שהתנדבתי. חשוב להתגייס. ביוני הקרוב אני יוצא לקורס קצינים, בכוונתי להמשיך ולתרום". [caption id="attachment_290375" align="alignnone" width="600"] סגן טל שאול אוקנין. צילום: דובר צה"ל[/caption] "מבצע משימותיו עד תום" מצטיין נשיא נוסף הוא סגן טל שאול אוקנין, תושב באר שבע, המשרת כקצין הקשר של גדוד 12 בחטיבת גולני. אוקנין למד בביה"ס ע"ש דוד טוביהו. הוא קיבל זימון לקורס קשר"גים (קציני קשר גדודיים) - והתקבל. באוגוסט 2016 גויס, עבר מסלול אותו מתאר כ"מאתגר, מעצים ומלמד" באורך שנה ושמונה חודשים בבה"ד 7. עם סיום הקורס שובץ כקשר"ג גדוד 12. בהחלטת מפקדיו על היותו מצטיין נשיא, נכתב כי "אוקנין הוא בוגר מסלול ההכשרה של אגף התקשוב וההגנה בסייבר. הוא מבצע משימותיו עד תום, מקפיד על ארגון וניהול, יישום כללי הבטיחות ומגיע להישגים מרשימים. כמו כן, הוא נותן מענה לכל בעיה ועושה זאת במקצועיות רבה. הוא ערכי, מסור, חברותי ומשמש דוגמה ומופת לכלל חיילי היחידה".