חודשיים עברו מאז הציגה סמסונג לראשונה את מכשיר הפרימיום העומד בראש סדרת הביניים גלקסי A ומגיע עם מצלמה מסתובבת המנצלת את מערך הצילום הראשי גם עבור צילומי סלפי, וכעת משיקה החברה בישראל את ה-Samsung Galaxy A80, זה יהיה זמין לרכישה ברשתות הסלולר, חנויות סמסונג וברשתות המובילות במחיר 2,499 שקלים. בשונה מסדרת הדגל Galaxy S10, מספקת […]

לפני שלושה חודשים הכריזה סמסונג על מכשירי הדגל החדשים, ה-S10, S10 פלוס ועל ה-S10e. כמצופה, העניקה את מלוא תשומת הלב אל מכשירי הדגל הבכירים, והותירה מאחור את הגרסה "הזולה יותר". בדקנו את ה-S10e, וגילינו שאפשר לייצר סמארטפון מצויין ובמחיר שפוי

ניאנטיק - שהביאה אל העולם את Pokémon Go ואת השגעת שחלה סביבו בקיץ בו יצא, בשנת 2016 - הוציאה סופסוף את הכותר המצופה החדש שלה: Harry Potter: Wizards Unite. גם הפעם מדובר במשחק מציאות רבודה, אך לא כזה שעוסק בפוקימונים, אלא בכוכב לוהט בזכות עצמו - המכשף הנערץ הארי פוטר. מדובר בשילוב סינרגטי שנשמע כמתכון בטוח להצלחה, והמשחק זמין כעת להורדה הן לניידים מבוססי אנדרואיד והן למשתמשי iOS, ב-25 מדינות מלבד ארצות הברית, כולל בישראל. חשבון הטוויטר של ה-Wizards Unite - שבהחלט כדאי לעקוב אחריו אם אתם מתכננים להתמכר למשחק, ורוצים לקבל עדכונים על כל מה שקורה בו - הודיע בסוף השבוע על השקת המשחק ובישר אתמול (א') על המשך ההגעה שלו לעוד מדינות ברחבי העולם, בתוך שהוא מצרף רשימה נרחבת של המקומות שבהם המשחק זמין כעת. הארי פוטר - תופעה ודמות נערצת ואפשר שהטירוף כבר החל - לפי נתוני חברת Sensor Tower, משחק המציאות הרבודה, שהושק לראשונה ביום ו' האחרון, הותקן כ-400,000 פעמים בבריטניה ובארה"ב, ויצר יותר מ-300,000 דולר בהוצאות שביצעו השחקנים בתוך המשחק - וכל זאת ב-24 השעות הראשונות לחייו. כאמור, יצרנית משחק המציאות הרבודה Pokémon Go ניאנטיק, ושותפתה Portkey, שחררו את האטרקציה החדשה שלהן רק לפני מספר ימים, אבל המשחק כבר זוכה בלא מעט תשומת לב ואזכורים בתקשורת וברשת, ככל הנראה פשוט בזכות מאות מיליוני, או יותר, אוהדי הארי פוטר, שהוא כידוע כוכב סדרת הספרים המגה-מצליחה שכתבה הסופרת ג'יי. קיי. רולינג ושגם כבש את מסכי הקולנוע בסדרת סרטים נלווית ומצליחה לא פחות. The worldwide rollout of Harry Potter: Wizards Unite continues! Check out our blog for the latest list of additional countries where you can now download the game. https://t.co/wwLDhmZCMG #WizardsUnite https://t.co/qGiptTLjAa — Harry Potter: Wizards Unite (@HPWizardsUnite) 23 ביוני 2019 כמו במשחק הוותיק Pokémon Go, כך ב"הארי פוטר - איחוד הקוסמים" - השחקנים צריכים בעיקר להסתובב עם הניידים שלהם ולאתר פריטים ואנרגיה להמשך המשחק ברחבי העולם האמיתי. הם גם יכולים להילחם במפלצות או לאסוף דמויות קסומות מהעולם של הארי פוטר. במילים אחרות - הם יכולים להישבות בעולם הכשפים, בעודם משוטטים ברחובות העיר שלהם. וזה, בצירוף ההערצה הגדולה לפוטר, יש להניח, עומד להיות ממכר לא פחות מאיסוף פוקימונים. באג ואזהרה מפני סיכונים לשחקנים צעירים אבל לא הכל הולך חלק בממלכת המכשפים הדיגיטלית - ראשית, זמן קצר לאחר ההשקה הסתבר כי רבים שכבר משחקים ב"הארי פוטר: איחוד הקוסמים" הבחינו בבעיה עם המשחק ב-Ministry ID שלהם. ניסיון לבחון אותו גרם למשחק לקרוס, ואילץ הפעלה מחדש. ניאנטיק עובדת על תיקון הבאג, אבל בינתיים ניתן לנסות להשתמש בשלל ההצעות לפתרון הבעיה שהתפרסמו ברחבי האינטרנט. שנית, וחשוב יותר, האגודה הבריטית הלאומית למניעת בריונות כלפי ילדים, ה-NSPCC, הציפה חששות בטיחות סביב סוג זה של משחק, משום שהוא גורם לילדים להתכנס במקומות בהם ה"חפצים" מוסתרים, ולפיכך עלול למשוך אליהם הטרדות או סיכונים שונים. NSPCC אמרה שהשחקנים הצעירים צריכים להיות זהירים בעיקר מקשרים עם זרים, שהמשחק עלול לזמן, והוסיפה כי הפורומים והצ'אט אונליין של המשחק מספקים "אפשרות לדבר עם זרים ולהיות חשופים לתוכן לא הולם". ניאנטיק הגיבה וציינה כי: "אנו מעודדים את כל האנשים להיות מודעים לסביבתם ולשחק לצד חברים או בני משפחה, במיוחד כאשר בוחנים מקומות לא מוכרים".  

הפיתוח של הסטודנטים אפקטיבי ומבוסס על חיישן תרמי, פשוט וזול יחסית, המותקן מול כיסא התינוק שבמושב האחורי. היא מפעילה רצף התרעות במעגל שהולך ומתרחב

בימים האחרונים הפגינו כוכבות פורנו מול משרדי אינסטגרם, בטענה כי הרשת החברתית מקיימת מדיניות לא ברורה ולא החלטית נגד תמונות עירום. באינסטגרם הגיבו למחאה ומסרו כי יחדדו את הנהלים ואת התקנון, כך שיהיה ברור יותר

מיקרוסופט הוסיפה את יישום שיתוף הפעולה הארגוני Slack לרשימת היישומים שהיא אוסרת על עובדי החברה להשתמש בהם. מדובר ביישום שמתחרה ישירות ב-Microsoft Teams, יישום שיתוף הפעולה של מיקרוסופט עצמה, אבל בענקית מרדמונד טוענים שהסיבה היא לא התחרות אלא בעיות אבטחה. האתר גיקוויר דיווח כי שם ידו על רשימת הטכנולוגיות שמיקרוסופט מגדירה לעובדי החברה כאסורות לשימוש בעבודה היומיומית שלהם, ואף מעודדת אותם שלא להשתמש בהן מחוץ לכותלי העבודה. לפי הרשימה, הבעיה של מיקרוסופט היא בהיבט האבטחה. לטענת מיקרוסופט, רוב הגרסאות שמציעה Slack אינן מספקות את הבקרות הנדרשות כדי להגן באופן ראוי על הקניין הרוחני של מיקרוסופט. "משתמשים קיימים בשירותים אלו צריכים להמיר את היסטוריית השיחות והקבצים המתייחסים לעסקים של מיקרוסופט אל Microsoft Teams שמציעה את אותן תכונות ומציעה באופן מובנה שילוב עם יישומי Office 365, וכן תמיכה בשיחות ובקיום ישיבות. Slack Enterprise Grid עומדת בדרישות האבטחה של מיקרוסופט; עם זאת אנו ממליצים להשתמש ב-Microsoft Teams במקום בתוכנה מתחרה", הסבירה מיקרוסופט. לצד Slack, כך דיווח האתר, ניתן למצוא ברשימת היישומים האסורים לשימוש גם את בודק הדקדוק גראמרלי ואת תוכנות האבטחה של קספרסקי. ברשימת התוכנות שמיקרוסופט מציינת שהיא מעדיפה שעובדיה לא ישתמשו בה ניתן למצוא את AWS של אמזון, את שירותי התוכנות המשרדיות Docs של גוגל ואפילו את גרסת הענן של GitHub, שירות פיתוח התוכנות המקוון שמיקרוסופט רכשה בשנה שעברה תמורת סכום גדול של כ-.5 מיליארד דולר.

המגזין הכלכלי דה מרקר פרסם באחרונה את רשימת העשירים של ישראל. היא כוללת שלל יזמים, מנכ"לים ואחרים, בתחומים שונים, שיש להם סכומים שרובנו יכולים רק לחלום עליהם. ההון הכללי של עשירי ישראל עומד, לפי הרשימה, על 230 טריליון דולר - עלייה מטאורית של כ-30% לעומת השנה שעברה. הרשימה כוללת 245 אנשים, אולם על פי הערכות זהירות, יש בישראל כ-500 אנשים עם הון אישי של יותר מ-100 מיליון דולר. זה כולל אחזקות נדל"ן, כסף מזומן בדמות פיקדונות בבנקים, יצירות אומנות ואחזקות בחברות אם - ציבוריות או פרטיות. מתוך ה-500, כ-40 עשו את הונם מהשקעות בהיי-טק. מדובר ב-8% מעשירי ישראל - כמו שיעור המועסקים בענף בכלל השוק. אולם, בקרב הישראלים בעלי ההון של יותר ממיליארד דולר, התמונה משתנה: על פי הערכות זהירות, יש במדינה כ-50 מיליארדרים, כאשר 14, שהם 28%, עשו את הונם מפעילות בהיי-טק. טובים בחדשנות - פחות טובים בעשיית כסף זה לא צריך להפתיע, שכן ב-25 השנים האחרונות, ההיי-טק מהווה מכרה זהב לעוסקים בענף - בעולם ובכלל זה בישראל. אולם, בניגוד למה שקורה בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט, עשירי ההיי-טק הישראליים לא מככבים בראש הרשימה של כלל עשירי ישראל. מכאן נובע שעל אף היותה של ישראל אומת הסטארט-אפ, צמרת ההיי-טקיסטים שלנו טובים ביזמות ובניהול, אבל יש טובים מהם בעשיית כסף. [caption id="attachment_247624" align="alignnone" width="600"] במקום הראשון: גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט. צילום: יח"צ[/caption] למקום הראשון ברשימה הכללית הגיעה מרים אדלסון, הבעלים של ישראל היום, עם הון אישי של 22 מיליארד דולר. במקום השני, הרחק מאחור, נמצא רומן אברמוביץ' עם 13 מיליארד דולר, כשאחריו ברשימה אייל עופר, משפחת התעשיינים הוותיקה ורטהיימר, פטריק דרהי, משפחת בעלי הקניונים והנדל"ן בכלל עזריאלי, ושרי אריסון, שלא מכבר נפרדה מבנק הפועלים ומשיכון ובינוי. איש ההיי-טק הראשון ברשימה נמצא במקום השמיני בלבד. מדובר, כמו שניתן לצפות, בגיל שויד, ממייסדי ומנכ"ל צ'ק פוינט, שהרוויח השנה חצי מיליארד דולר והשווי שלו עומד על 4.7 מיליארד. שלושה מקומות אחריו נמצא יזם ההיי-טק הבא - אדם נוימן, עם הון אישי של ארבעה מיליארד דולר, ש-2.3 מיליארד מהם הוא הרוויח מאז הרשימה הקודמת של דה מרקר. [caption id="attachment_173523" align="alignnone" width="600"] מימין: אדם נוימן, ממייסדי WeWork, יחד עם בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל. צילום: עומרי שפירא[/caption] בעוד שב-12 המקומות הראשונים ברשימת עשירי ישראל יש רק שני היי-טקיסטים, כלומר: שישית, ברשימה העולמית הנתון עומד על קרוב לשני שליש - כולם אמריקנים. מדובר בג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון; ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט; מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק; לארי אליסון, מייסד ומנהל הטכנולוגיות של אורקל; לארי פייג' וסרגיי ברין, מקימי גוגל; ומיליארדר שעוסק לא רק בהיי-טק, אבל בהחלט גם - מייקל בלומברג. מדוע זה כך? למה ההיי-טקסטים לא תופסים את המקומות המובילים בין עשירי הארץ, כפי שקורה ברשימה העולמית? התשובה לכך היא, להערכתי, הסיבוביות של תעשיית ההיי-טק הישראלית: יזמים מקימים חברות, מפתחים אותן ועושים אקזיט מוקדם ככל שהם יכולים. כמעט שאין חברות היי-טק ישראליות גדולות - אפילו מלאנוקס, שנחשבה לאחת מספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי, נמכרה באחרונה - ל-Nvidia, במקרה שלה. אחת היחידות שעדיין נמצאות בבעלות ישראלית היא צ'ק פוינט, ולכן לא מפתיע ש-שויד הוא ההיי-טקיסט הישראלי היחיד ברשימת עשרת העשירים ביותר בארץ של דה מרקר. זהו גם המקום להודות לדה מרקר על שאפשרו לנו להשתמש בנתונים. [caption id="attachment_278547" align="alignnone" width="600"] טדי שגיא. צילום: יח"צ[/caption] ועוד הערה לסיום: זוהי עוד רשימה שמצביעה על הייצוג החסר של נשים בהיי-טק הישראלי, ובפרט בצמרת שלו. האישה הראשונה - רות פרסול - נמצאת רק במקום ה-13 מבין עשירי ההיי-טק, אם לא לוקחים בחשבון נשים שנמצאות שם עם בני המשפחה שלהן. גם הרשימה הזאת מעידה שיש מקום לשיפור, וכדאי שהוא ייעשה כמה שיותר מהר. להלן הטבלה המלאה: [caption id="attachment_242469" align="alignnone" width="600"] מימין: זיו אבירם ופרופ' אמנון שעשוע, מייסדי מובילאיי. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_210920" align="alignnone" width="600"] משה ינאי. צילום: פלי הנמר[/caption] [caption id="attachment_163636" align="alignnone" width="600"] שלמה קרמר. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_242029" align="alignnone" width="600"] האחים זהר ויהודה זיסאפל, מייסדי קבוצת רד בינת. צילום: ניב קנטור[/caption] [caption id="attachment_193924" align="alignnone" width="600"] בני לנדא, יו"ר ומייסד קבוצת לנדא. צילום: ניב קנטור[/caption] [caption id="attachment_192560" align="alignnone" width="600"] אדם סינגולדה, מייסד ומנכ"ל טאבולה. צילום: יח"צ[/caption]

קיץ. פעם האבטיח היה הפרי של העונה. עלה שקל לקילו ולעיתים פחות. היום תשכחו ממחיר כזה ואולי כדאי שבכלל תשכחו ממנו. למה? כי אבטיח = 100% מים וסוכר זהו. בלי שום ערך תזונתי וים של קלוריות טעימות אך ריקות ומזיקות. אינני מצדד באיסור מוחלט למי שיכול להסתפק בפלח קטן פעם בשבוע. . כל השאר יהפוך…