דעה: 10 דברים שבהם חלונות פשוט טובה יותר דעה: 10 דברים שבהם חלונות פשוט טובה יותר

וואן פלוס חשפה כי היא תשיק מטען אלחוטי מהיר בהספק של 30 וואט, שיגיע יחד עם דגמי ה-OnePlus 8

מצגת רשמית למראה מבית אינטל מספקת היכרות עם דור מעבדי ה-Core העשירי לעולם הנייח - לפני ההשקה עשר ליבות, תושבת חדשה, מקסימום תדר: פרטים חדשים על מעבדי Comet Lake שולחניים

בשבוע הקצר הזה, ערב ליל הסגר, קיבלנו מנות קטנות של אופטימיות לגבי אופק יציאה מהמשבר וחזרה הדרגתית של המשק לעבודה. השיח סביב הקורונה קיבל תפנית מסוימת מהשבועות האחרונים ומקבלי ההחלטות במשרד האוצר, שקולם פחות נשמע עד כה בדיונים בחמ"ל הקורונה הלאומי, הצליחו להעביר שלוש החלטות חשובות: האחת - המשך וקיבוע החרגת ענף ההיי-טק מהמגבלות על מספר העובדים במקומות העבודה; השנייה - החרגה חלקית של ענף ה-IT, שתומך בתפעול הטכנולוגי של מרבית המגזרים במשק; וההחלטה השלישית עסקה בשימור חברות הצמיחה והסטארט-אפים, שחלקם נפגעו קשה מאוד בעקבות הקורונה - לא רק בגלל השפעת המגפה על ישראל, אלא גם בגלל השפעתה על שורה ארוכה של מדינות שמהוות את עיקר השוק שלהם. בהקשר זה ניתן לציין את ההחלטה של רשות החדשנות להעביר להיי-טק מידית 650 מיליון שקלים - כספים שהתעכבו בגלל המשבר הפוליטי והעובדה שאין תקציב. כעת מתנהלים דיונים עם האוצר על התקציב הכולל הנוסף שיינתן לרשות להמשך הפעילות, באזור ה-1.5 מיליארד שקלים. תוך כדי, בעיתוי שנקבע מראש, פרסמה רשות החדשנות את הדו"ח השנתי שלה ל-2019. הנתונים מראים שענף ההיי-טק ממשיך לשגשג, היציבות מאפיינת את מרבית החברות, הייצוא גדל וגם הגיוסים יפים. אבל כל זה היה נכון לתקופה שלפני הקורונה. ראשי הרשות הסבירו כי כעת, תמונת המצב שונה לגמרי. אולם, יש להם בסיס לאופטימיות שאומרת שההיי-טק יהיה בין המגזרים שיוכלו להתאושש במהירות יחסית, דווקא בגלל התוצאות היפות של 2019, שמלמדות שבסך הכל הענף יציב ויש לו מאגרים מספיק טובים כדי לשרוד את המשבר. דבר נוסף שאירע השבוע הוא ועידות וידיאו שעסקו בשאלה כיצד ייראה היום שאחרי המשבר, במה ישקיעו החברות, מה יחפשו המשקיעים ואילו תחומים יפרחו. יו"ר מכון היצוא, אדיב ברוך, אמר שהשאלה כבר איננה האם יהיו שווקים למוצרים, אלא אילו פתרונות יעניינו את הלקוחות. אם יש לכם רעיונות לפיתוח גאדג'טים, מוצרי נוחות ושעשוע, ציין, כדאי שתכניסו את זה למגירה. לוחמי ה-IT שמאפשרים המשכיות עסקית בסוף השבוע שעבר המשכנו, באנשים ומחשבים, את המפגשים הווירטואליים שלנו, שזוכים לתהודה רבה. במפגשים אלה משתתפים המנמ"רים של הארגונים המובילים במשק, אותם ארגונים שהמשיכו וממשיכים לעבוד במשך כל התקופה, לתת שירותים לאזרחים ולארגונים, לייצר ולייצא. היכולת של אותם ארגונים לעמוד במשימה זו מבוססת על פלטפורמות דיגיטליות, תשתיות תקשורת, אפליקציות וכמובן ציוד שהיה צריך לגייס בחירום. כשמדברים על היום שאחרי הקורונה, ברור לחלוטין כי גם מעמדם של המנמ"רים באותם הארגונים ישתנה כמעט ללא הכר, ובעיקר לטובה. המנמ"רים בארגונים במגזרי הבריאות, הפיננסים, השלטון המקומי, הממשלה ואחרים הפכו בן לילה לחלק מהקומנדו הלוחם של הארגון, שהיה צריך לספק מענה לכל אתגרי הקורונה - בעיקר בתחום של ההון האנושי והאילוץ לעבור לעבודה מהבית. במפגש אפשר היה ללמוד כיצד גוף כמו לאומית שירותי בריאות נתן מענה - הן ברמה הארגונית והן עבור הלקוחות, בדמות שירותי הרפואה מרחוק ומעבדת הבדיקות של הקופה, שנותנת מענה לאתגר בדיקות הקורונה. גם במגזר הפיננסי הפכו צוותי ה-IT לסיירות מבצעיות, שעבדו מסביב לשעון כדי לאפשר רציפות עסקית במגזר הבנקאי, על שלל תחומיו. כך, למשל, בתחום סליקת הכספים ומערכות ה-ATM. בניגוד לניירות הטואלט ולביצים, הציבור לא התנפל על הכספומטים כי הוא ידע שיש שם כסף למי שצריך. בימים אלה מתחילים אותם מנמ"רים לתכנן את החזרה לשגרה. גם זה מבצע לא פשוט. לא רק ברמה הלוגיסטית, אלא גם ברמות התהליכים והתרבות הארגונית. הלקח הכי חשוב שנלמד במגזר העסקי מהמשבר הזה הוא להיות אפקטיביים גם בעבודה מהבית. ברור כי אופציית העבודה וקיום המפגשים והישיבות מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה מהמשרד, באמצעות אפליקציות לא מעטות שקיימות בשוק, ולא רק זום הפופולרית, שסובלת מחורי אבטחה מדאיגים. אלה מערכות לא חדשות, אולם התקופה הנוכחית מראה את חשיבותן, או מחזקת את ההכרה בה – בהיי-טק, אבל גם במגזרים אחרים, שנראה שיאמצו אותן גם אחרי שוך המשבר. היתרונות של העבודה באופן זה ברורים - יש לכך השלכות על עומסי התנועה, איכות הסביבה, הנדל"ן ועוד. השורה התחתונה: ישראל נכנסת לחופשת הפסח עם חששות אך גם תקווה בלב לצאת לחירות ולחזור למסלול החיים הרגיל, כולל חזרה לעבודה של כמה שיותר עובדים מתוך מאות האלפים שנשלחו לחל"ת בגלל הקורונה. חג שמח.

כנראה, התלונות, שהגשתי ליועמ"ש כנגד שר התקשורת אמסלם, בדרישה לפתיחת חקירה פלילית נגדו, הובילה אותו לשחרר עוד הצהרה שקרית לציבור, בנושא ניידות מספרים והפסקת השיווק בחברות הסלולר. מדהים. מאת: אבי וייס

מלבד Galaxy Z, סמסונג ממשיכה במקביל גם לעבוד על דגם נוסף ל-Fold שיציג מספר שיפורים וגם מחיר נמוך יותר

מאז תחילת התפרצות הקורונה מופץ פייק ניוז שטוען כי הטכנולוגיה הסלולרי אחראית להפצת הקורונה; הרשויות מבקשות מהאזרחים להפסיק לשרוף אנטנות, בעוד פייסבוק מסירה פרסומים בנושא

ליל הסדר שישודר מחר בכאן 11 בשעה 17:00, בהובלת דב אלבוים, יונגש לראשונה גם ל-600 קשישים באמצעות פלטפורמת הטלה-רפואה של חברת ההזנק יוניפר. השידור לקשישים יהיה במקביל לשידור החי בטלוויזיה, ובחלקו יהיה אינטראקטיבי עם הקשישים עצמם, ובמהלכו הם יוכלו לשתף את הצופים בכאן 11 מהחוויות האישיות שלהם בלילה הסדר. הקשישים יתחברו באמצעות פלטפורמת זום. כך מספר אלעד טנא, סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל של כאן 11, בשיחה עם אנשים ומחשבים. הפרויקט משותף עם החטיבות האחרות של התאגיד, האחראיות על השידור הישיר בטלוויזיה. יוניפר היא פלטפורמת טלה-רפואה, המסייעת לארגוני בריאות ורווחה בהנגשת תוכניות טיפול אישי מרחוק. באמצעות הפלטפורמה הזאת גם מועברים תכנים לאוכלוסייה שמחוברת אליהם נוסף על תכנים הקשורים בבריאותם. לדברי טנא, פרויקט ההנגשה הוא רק אחד מהפרויקטים המיוחדים שחטיבת הדיגיטל בראשותו מובילה מאז תחילת משבר הקורונה. אלעד טנא נמנה עם אחד העובדים הראשונים של כאן, ולמעשה הקים את חטיבת הדיגיטל לפני ארבע שנים. הוא בעל ניסיון עשיר בתחום התוכן והתקשורת. היה שותף בגרעין ההקמה של אתר ynet ובהמשך כיהן כחמש שנים כראש דסק החדשות באתר מבית ידיעות אחרונות. טנא גם ייסד וערך את מגזין "מוצש" בעיתון מקור ראשון, שימש כסגן עורך מעריב וכיהן כעורך הראשי של אתר nrg. חטיבת הדיגיטל בראשותו מעסיקה 70 עובדים, כאשר אחת המשימות המרכזיות שלהן היא דיגיטציה של ארכיון רשות השידור, פרויקט שכאן משקיעה בו מיליוני שקלים והוא עתיד להסתיים בעוד שנתיים. טנא אומר, כי משבר הקורונה הגדיל מאוד את החשיפה של ערוצי חטיבת הדיגיטל כאן 11. "אנחנו מתייחסים אל התקופה המורכבת הזאת כחלק מהאחריות ציבורית של שידור ציבורי להעביר מידע מוסמך ואמין", הוא אומר. "התוכן שאנו מפיקים מתורגם ומתואם לכל האוכלוסיות בחברה הישראלית, בהן בשפות ערבית ואידיש. בנוסף, אנו מפיקים שידורי הנגשה קוגנטיבית עבור אזרחים ותיקים ובעלי מוגבלות ושידורים לחירשים", הוא מוסיף. התוכן עולה בפלטפורמות הדיגיטליות של התאגיד וגם בשידורי הטלוויזיה של כאן 11. טנא מסביר, שהתוכן נחלק לארבעה סוגים: הסברה, דוקו המתעדים את המציאות בארץ תחת משבר, תוכן גולשים לא מסונן, המאפשר הצצה לחייהם של ישראלים בימים אלו, וכמובן גם קצת הומור. לדברי טנא, הסרטונים זכו בחודש שעבר לחשיפה של 28 מיליון צפיות בעמוד הפייסבוק של כאן 11. מטבע הדברים, הפקת התוכן הדיגיטלי מבוססת על מערכות טכנולוגיות, מידע באתרים השונים ואפליקציות כגון אפליקציית כאן 11 הפופולארית. אחד משיאי הפעילות, המשלבת טכנולוגיה ותוכן, אומר טנא, היא העברת משחקי המונדיאל שניתנו לצפייה בטלפונים החכמים. בשנה שעברה, הפרויקט המרכזי שהחטיבה יזמה הוא הנגשת האירוויזיון לאוכלוסיות שונות, כולל שפת סימנים. כמו כן, חטיבת הדיגיטל מנגישה מדי ערב את מהדורות החדשות לאזרחים ותיקים בשידור מקביל, חי, ביו-טיוב, שהם מפשטים את הטקסטים של המהדורות לשפה שאותן אוכלוסיות יכולות להבין, בצורה קונגנטיבית. "למיזם הזה", מציין טנא, "יש חשיבות מיוחדת דווקא כעת בתקופת הקורונה, משום שהוא מסייע להם להבין מה קורה וגם להבין את ההוראות וההנחיות. פרויקט ההנגשה נעשה בשיתוף עם קרן רודרמן - קרן פילנתרופית פרטית של משפחת רודרמן, והיא פועלת בשני תחומים עיקריים: שילוב אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים, וחיזוק הקשר של ישראל עם הקהילה היהודית". הקורונה אילצה את החטיבה גם להתאים את עצמה להנחיות משרד הבריאות, מבחינת כוח אדם. "נוצרה סביבת עבודה מרחוק, מבוססת ענן, לאותם עובדים שנוכחתם אינה חיונית לתפעול השידורים", אומר טנא. טנא מציין גם, כי כל הפעילות של החטיבה נעשית בשיתוף פעולה של אנשי ה-IT בתאגיד, שהם חלק מחטיבת ההנדסה בתאגיד. "העומס הרב על הרשתות קיבל מהם מענה להגדלת עומסים והרחבת הקיבולת של הרשתות ותחזוקת הענן, כדי שהשידורים יתנהלו כסדרם", הוא אומר.