פחות מיממה לאחר שחשפה אפל ארבעה מכשירים חדשים בסדרת ה-iPhone 12, המחירים הצפויים של הדגמים השונים בשוק הישראל מתחילים להגיע אלינו. בהודעה שקיבלנו היום (ד', 14.10), חשפה רשת מחסני חשמל את המחירים של האייפון 12 מיני, האייפון 12, האייפון 12 פרו והאייפון 12 פרו מקס, אלו יתחילו במחיר של 3,090 ש"ח, אך יש לזכור כי […]

מהרו לנצל הזדמנויות שעוד לא נתקלנו בהם בעבר: זכרונות מהירים במיוחד במחירים נטולי מע"מ, זכרונות ממותגים מפורסמים עם הארה מובנית במחירים משתלמים מאוד ועוד ריכוז מבצעי Amazon Prime Day 2020: עומס יתר של זכרונות DDR4 איכותיים

בזק נמצאת בימים אלו בעיצומו של פרויקט פריסת הסיבים האופטיים ברחבי הארץ. מדובר בפרויקט תשתיות התקשורת הגדול ביותר שהתבצע בישראל מאז ומעולם, ועלותו מיליארדי שקלים. לדברי החברה, הנחת תשתית הסיבים של בזק היא צעד בעל חשיבות לאומית ופריסה נרחבת ומהירה של רשת הסיבים הגדולה במדינה תצעיד את ישראל קדימה ותתרום לחוסנה וכלכלתה של המדינה. עבור הפרויקט בזק מגייסת כעת מאות עובדים למגוון משרות בפריסה ארצית, וכן יתאפשרו למגויסים קידום ופיתוח קריירה בחברה. בנוסף מסרה בזק כי עובדי החברה זוכים למגוון הטבות סוציאליות, וכי בחלק מהמשרות מתאפשרת עבודה מהבית. המועמדים נקלטים בבזק כעובדי חברה כבר מהיום הראשון, וזוכים להכשרה מקיפה בשכר מלא. המשרות מיועדות לנשים וגברים כאחד. בין המשרות המוצעות: עובדי שטח, טכנאי שירות לקוחות, נציגים למוקדי השירות של החברה – שירות לקוחות, תמיכה טכנית ומכירות. קורות חיים ניתן להגיש באמצעות אתר בזק בקטגוריית "דרושים" בלינק הזה.

משרד התקשורת פרסם היום (רביעי) החלטה לשינוי במדיניות הרישוי, מפעילים חדשים המבקשים לספק שירות תשתית גישה לאינטרנט מהיר בפס רחב. מהות השינוי, הינה צמצום החסמים העומדים בפני חברות קטנות שברצונן לספק שירות זה, באופן שיפתח תחום חדש לחלוטין לתחרות בשוק התקשורת - פרישה "מקומית" של טכנולוגיה מתקדמת ויאיץ באופן משמעותי את פרישת התשתיות המתקדמות ביישובים קטנים, באזורי פריפרייה, אזורים כפריים ואזורים המאופיינים בבנייה נמוכה אשר לא התחברו לתשתית אינטרנט אולטרה מהיר עד כה. בתקופה זו, בה הנגישות לתשתית אינטרנט מהיר הופכת לחיונית יותר ויותר בשל הצורך הגדל לקבלת שירותי תקשורת מתקדמים על גביה, במטרה לאפשר עבודה מהבית, לימוד מהבית ועוד. מדיניות המשרד החדשה מאפשרת לחברות שיעמדו בתנאי הרישיון לספק את השירותים באמצעות כלים טכנולוגיים מגוונים: סיבים אופטיים, גלים מילימטריים ועוד, מבלי להבחין בין האמצעים השונים לכך. ביישום רפורמה זו, המשרד שואף להגדיל את התחרות ולהאיץ את פרישת התשתיות באזורים בהם הכדאיות הכלכלית לפרישה אינה משמעותית כמו בערים גדולות ובבניינים רבי קומות. המדיניות החדשה מאפשרת תשתית פס רחב גם באמצעות רישיון מיוחד, ולא רק באמצעות רישיון כללי כפי שהיה נהוג בעבר. במסגרת הרישיון המיוחד, בהתאם למדיניות החדשה, ינתנו השירותים לעד 8,000 משקי בית ו- 800 מנויים עסקיים.

מסך המוות הכחול, או BSOD בקיצור, הוא משהו משתמשי Windwos לא ממש אוהבים לראות במחשב שלהם - בטח לא שהוא מגיע בגלל תקלה שחוזרת אחרי שבע שנים לבקר

שר התקשורת יועז הנדל החליט (ככל המסתמן מהמסמכים הנחשפים כאן), לשלם בניגוד לחוק לידידו ושכנו ממושב נס הרים, רועי פולקמן, מקדמה ע"ס כ-40 אלף ש"ח (ליתר דיוק: 39,499.20 ₪), בתואנה כוזבת. מאת: אבי וייס

הדרך החדשה לצלם סלפי: היצרנית הסינית Vivo הציגה קונספט חדש למצלמת הקדמית בסמארטפון • תוכלו לנתק אותה, להשתמש בה כמצלמת ריגול, או לחבר אותה לרצועה של הכלב • כך היא פועלת

בימים אלו מציינת מדינת ישראל עשור לעוד כשל ניהולי ושלטוני ברמת מחדל לאומי, ששמו פרויקט תעודות זהות חכמות, או הפרויקט הביומטרי. אלא שאף אחד לא מתרגש. החוק לתעודות ביומטריות עבר בכנסת ב-2019 והחל בפועל ב-2010, ומטרתו הייתה להחליף לתושבי מדינת ישראל את תעודות הזהות הישנות, לתעודה חכמה המכילה מרכיב ביומטרי, שיאפשר אימות זהות של תושבים בתעודות זהות ובדרכונים. במקור החוק דיבר על שני רכיבים ביומטריים: טביעת אצבע וזיהוי. כלומר, מי שירצה להחליף את התעודה שלו לתעודה ביומטרית יצטרך לעבור תהליך זיהוי כפול מול פקיד, שיאמת את זהותו ויבצע את תהליך טביעת האצבע וצילום למטרת זיהוי פנים. בשלב מסויים טענו המחוקקים כי עלול להיווצר קושי באימות בעל התעודה החכמה, מחשש לזיופים, ולכן הוחלט להקים מאגר שיכיל בתוכו את טביעות האצבע והתמונות של מי שירצה לעבור לתעודה חכמה. למרות שהחוק במקור קבע שבתוך פרק זמן כל אזרחי מדינת ישראל יחליפו את התעודות, וויכוחים, וגם שיקולים פוליטיים, הובילו לכך שלפני ארבע שנים החליט שר הפנים אריה דרעי כי הפרויקט יוכרז כפיילוט. המאבקים הציבוריים, הביקורת הן של גורמים מוסמכים כמו מבקר המדינה, עסקה בשאלה האם באמת המדינה זקוקה למאגר, ובעיקר סביב הנושא של טביעות אצבע, למרות שמהלך השנים התגלו לא מעט כשלים טכניים ברמת דיוק האימות של טביעות האצבע. עמדת המשרד היתה עקבית כמעט, ודחתה את הביקורת עם נימוקים שונים, גם הם מבוססים על דו"חות, מחקרים ואינסוף נתונים ומידע. אבל במשך עשור העולם התקדם, בניגוד למשרד הפנים וממשלת ישראל, וכבר ב-2018 התברר כי התהליך של הרכשת תעודת זהות חכמה, שכולל גם טביעת אצבע וגם צילום פנים, מיותר – אפשר לוותר על טביעות האצבע. שר הפנים, אריה דרעי, חותם על טפסי ההצטרפות למאגר הביומטרי בלשכת האוכלוסין ביפו. צילום: מוקי שוורץ דו"ח עדכני של יגאל אונא, ראש מטה הסייבר, שהוגש לוועדת חוק חוקה ומשפט שדנה אתמול (ג') בנושא במשותף עם ועדת המדע, קבע באופן החד-משמעי ביותר: זיהוי פנים היא טכנולוגיה אמינה וטובה, ואין צורך בטביעת אצבע. אל אונא והדו"ח הצטרפו גם גורמי מקצוע אחרים. אבל מסיבות שאף אחד לא הבין אתמול, ולא מבין כבר כמה שנים, שר הפנים מתקשה להיפרד מתהליך טביעת האצבע. אמנם הוא הורה לאנשי משרדו להיערך למעבר של קיום מאגר מבוסס תמונות, אבל סירב להפסיק לאלתר את לקיחת טביעת האצבע, כפי שהחוק מתיר לו. תקופת הפיילוט אמורה להסתיים במאי 2021, ולמה לו לשר לקבל עכשיו החלטה, מי יודע אם יהיה בכלל שר, איזו ממשלה תהיה ומי יצטרך להחליט. אבל כאן התייצב ח"כ יעקב אשר יו"ר הוועדה, וקבע שהוועדה לא תסכים להמשך מריחת הזמן, והיא תדרוש מהשר להפסיק לאלתר את נושא טביעות האצבע, ולהיערך עד סיום תוקף הפיילוט לעבור למאגר של תמונות בלבד. חברי הוועדה הבינו בין השורות כי מה שמוליך את השר לא להחליט הוא החשש שמאגר תמונות לא יספק את משטרת ישראל, שהפכה להיות חלק מהפרויקט והיא אמורה להשתמש בנתוני טביעות האצבע שלנו כדי לבצע חקירות. כרגע זה לא קיים, ברוך השם, בגלל בירוקרטיה. גם כאן חברי הכנסת רם בן ברק ועינב קאבלה רמזו בבירור שלא יאפשרו גישה חופשית למשטרה למאגר הביומטרי, כי לא לשם כך הוא נועד, והמשטרה תצטרך למצוא פתרונות אחרים כדי לתפוס את הפושעים. אז מה פה לא בסדר בעצם? ניתן לשאול, למי שלא בקיא במבול הפרטים בפרשה זו – איפה פה הכשל? זה לא הפרויקט הראשון והאחרון בישראל שהופך להיות פיל לבן בטרם הבשיל. הכשל הוא שבמשך שנים השקיעו מיליוני שקלים במערכות ובתהליכים שנועדו למנוע זיופים, ביצעו בדיקות, החליפו מערכות, והכל כדי להגן על הקונספציה המוטעית שרק טביעות אצבע יחד עם זיהוי פנים הם המענה הנכון. האם אנחנו צועדים לסוף עידן טביעות האצבע במאגר הביומטרי? לא, ככל שזה תלוי בשר אריה דרעי. אילוסטרציה: BigStock אבל נחשו מה קרה? לא היו כמעט נסיונות זיופים. גם ניסויים שנערכו כדי לבדוק היתכנות זיופים הוכיחו שצילומי פנים מספיקים בהחלט. הנתונים השונים שניתנו במהלך השנים מדברים על כמה עשרות ואולי מאות ניסיונות זיוף, שלא צלחו ברובם. ביחס לאוכלוסיה של מדינה שלמה זה זניח. הסיבה היא פשוטה: לזייפנים המקצועיים יש שיטות הרבה יותר מתוחכמות לזייף את זהותם. הם ממשיכים לזייף בקצב מלא. בעידן הדיגיטלי המטורף של היום זה הרבה יותר קל. הם גם ממשיכים לזייף תעודות ישנות, ועוד משהו שלא יפיל אף אחד מהכיסא: הם בכלל לא נושאים תעודת זהות, ובצד השני, כשהמשטרה רוצה לאתר אותם, או עוצרת אותם, הוא יודעת לוודא בוודאות את זהותם. ויש עוד סיבה לכשל המתמשך, והיא קשורה למשבר המשילות שיש בישראל. הגופים שצריכים לפקח, ביניהם ועדות הכנסת, מאוישים בנבחרי ציבור שמתחלפים בכל קדנציה. רובם לא מסוגלים לרדת לעמקם של פרטים בפרשה כל כך מורכבת. מי שלא מתחלף הם האנשים שמבצעים את הפרויקט, המנהלים והמפקחים. למרבה הצער הם שבויים בתוך קונספציה שהוכחה כמוטעית ומיותרת לחלוטין, ועדיין ממשיכים להגן עליה. נבחרי הציבור החדשים חייבים להסתמך עליהם, וכך פרויקט שהחל לפני עשור מתגלגל מכנסת לכנסת, מוועדה לוועדה, עם אותם טיעונים, אותן שאלות ללא מענה, והשיירה – ממשיכה הלאה. מרבית הציבור הישראלי אדיש, חלק ממנו מבצע תעודות חכמות כי אמרו לו שזה יהיה טוב, ואחרים פשוט מצביעים ברגליים וממשיכים עם התעודות הישנות. שורה תחתונה: עשר שנים לאחר שמדינת ישראל יצאה לפרויקט תעודות חכמות, שיש להן חשיבות רבה מאוד דווקא בימים אלו, אנחנו עדיין תקועים עם פיילוט שלא נגמר לעולם, עם שר שמפחד לקבל החלטות אמיצות, ועם מרבית תושבי המדינה שעדיין מסתובבים עם תעודות ישנות ובכלל לא מבינים מה רוצים מחייהם. האם מישהו מנבחרי הציבור, השרים והממונים האחרים ישלם את המחיר? תשכחו מזה.