כן הוא יקר ולא ממש נגיש לכולם, אבל הוא עשוי להיות הבשורה הכי גדולה בשוק המחשבים הניידים. צפו בהצצה ראשונה ל-Lenovo ThinkPad X1 Fold

כשמותג פוקו (Poco) של שיאומי הציג את המכשיר הראשון שלו (Pocophone F1) ב-2018, הדגש היה על שילוב של כמה אלמנטים מרכזיים שיהפכו אותו למושך, לצד מחיר תחרותי. זוהי לא נוסחה שלא ראינו קודם וניתן לייחס אותה לוואן פלוס, שעשתה זאת הרבה קודם עם ה-OnePlus One, כשבפוקו הדגישו את המעבד החזק והסוללה שמחזיקה מעמד ולא דורשת […]

ה-Beolit 20, כמו רוב מוצרי Bang & Olufsen, עולה יותר מרוב המתחרים בקטגוריה. מה יש בו שמצדיק זאת? מה חסר? תמיר עיואן עם הסקירה.

כולנו מכירים את המושג גואקמולי כסלט אבוקדו, אבל מבחינת גוגל זוהי תכונה חדשה, שהתגלתה על ידי אתרים טכנולוגיים, כשהופיעה באפליקציית Google במערכת ההפעלה אנדרואיד 11, אם כי היא עדיין לא ניתנת להפעלה. התכונה היא חלק מ-Google Assistant, ומופיעה תחת הגדרות החיפוש, כשמתחתיה ההסבר: "לסיים דברים במהירות עם גואקמולי", ולפי דיווח ב-9to5Google היא מיועדת לפעול על התראות, תזכורות ושיחות באמצעות המילה Stop, או Snooze, ו-השב/סרב לשיחה נכנסת, בהתאמה, ללא הצורך לומר "היי גוגל" כדי להפעיל את העוזרת הקולית. במענה לשאלה מהתקשורת, השיבה גוגל, כי "אנו מנסים בהתמדה דרכים חדשות לשפר את החוויה הכללית של Google Assistant. כרגע אין לנו פרטים נוספים לשתף". קרוב לוודאי שגוגל תציג את התכונה החדשה בכנס המפתחים שלה שיתקיים בחודש הבא.

בדיקת ההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות ובינלאומיות בשנה האחרונה מגלה שנה חריגה ואנומליה בכמה תחומים. מה כדאי ליזמים הישראלים ללמוד וליישם מזה?

מכשיר הדגל Poco F3 מציע מפרט מתקדם ושוב מחיר אטרקטיבי

ראש חטיבת לאומי טכנולוגיות בבנק לאומי, חיים שקולניק, אמר בראיון ראשון עמו, שאותו פרסמנו היום (א'), כי עולם הבנקאות נמצא בנקודת מפנה, והכיוון ברור לחלוטין: דיגיטציה הולכת ומתעצמת של תהליכים, שמשנים לחלוטין את דרכי ההתקשרות של הלקוחות עם הבנק – ולהפך. חלק ניכר מאתנו מבצע חלק ניכר מהפעולות הבנקאיות (ולפעמים אפילו את כולן) באמצעים דיגיטליים, והאינטראקציה שלנו עם פקיד הבנק והסניף הולכת ונעלמת. חלק הארי בבנקאות הדיגיטלית הוא האוטומציה של תהליכים כמו קבלת מידע, ביצוע פעולות בחשבון ופעולות נלוות, שלפחות בעיני הבנק מהוות שיפור משמעותי בשירות ללקוח. בצד שלו, יש לכך יתרון נוסף: התייעלות בדמות הורדת עלויות תפעול. היה צפוי שהירידה הזו בעלויות תתגלגל לכיסו של הלקוח, אבל כמובן שזה לא קורה. המהפכה הזו לא החלה בשנים האחרונות ולא הומצאה בישראל: הבנק הראשון שהציע בנקאות ישירה, באמצעות הטלפון וללא סניפים, היה First Direct הבריטי, שהחל לפעול באוקטובר 1989. בתוך שנתיים צבר הבנק כ-100 אלף לקוחות ובתוך חמש שנים – כחצי מיליון, תוך שהוא מגיע לאיזון כלכלי. כיום משרת הבנק מעל מיליון לקוחות. ככלל, בריטניה נחשבת למובילה בתחום הבנקאות הדיגיטלית. בשנים האחרונות נוסדו בנקים כאלה גם במדינות אחרות והבנק הדיגיטלי הישראלי הראשון נמצא בימים אלה בתהליכי הקמה. משבר הקורונה האיץ והעצים את עולם הבנקאות הדיגיטלית ואת כניסתם של הבנקים האינטרנטיים למגרש, כאשר הסגרים שהוטלו במדינות ברחבי העולם הקשו על הלקוחות להגיע לסניפי הבנק והגבירו את הצורך בפתרונות אונליין. הבנקים הישירים הגיעו לישראל בשנות ה-90, כאשר הראשון שבהם היה הבנק הישיר הראשון מבית לאומי. בנק דיסקונט ניהל אז קמפיינים ואף הכריז על בנקאות טלפונית עם מותגי הטלבנק ובנקאות לוויינית. אם נקפוץ קדימה, ב-2017 הוקם פפר של בנק לאומי, שממצב את עצמו כבנק דיגיטלי לכל דבר, וב-2019 אישר בנק ישראל להקים את הבנק הדיגיטלי הראשון בארץ, מתוך כוונה להאיץ את התחרות בין הבנקים. בנוסף, אישר הבנק לבצע פעולות שדרוג והחלפת מערכות ליבה בבנקים הקטנים והבינוניים, מעבר לענן ועוד, כדי לאפשר להם להתחרות טוב יותר בבנקים הגדולים ולאפשר גם ללקוחותיהם ליהנות משירותים דיגיטליים. יש מה שמסבך את כל העסק אלא שלדברי שקולניק, ללגאסי עדיין יש נתח גדול ומרכזי בעוגת המערכות הבנקאיות. מרבית מערכות היישומים והאינטרנט, ואלה שמאפשרות את הקשר החיצוני של הבנק עם לקוחותיו וספקיו, עדיין תלויות במערכות לגאסי כבדות ומרכזיות, שהבנקים הגדולים טרם נגמלו מההישענות עליהן. הן מהוות מעמסה לא קטנה, בין היתר משום שהשבתתן פירושה במקרים מסוימים בנייה מחדש של כל תשתיות המחשוב של אותו בנק. עם כל הפינטק והקדמה הטכנולוגית בעולם הפיננסי, ההיפרדות ממערכות המיינפריים במערכת הבנקאות טרם נראית באופק. העסק נעשה מסובך עוד יותר בגלל מחסור בהון אנושי. המהנדסים המעולים, חלקם יוצאי העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, שמאיישים את עמדות התפעול והפיתוח של המערכות הישנות יוצאים לפנסיה, וכבר כמעט בלתי אפשרי למצוא מתכנת קובול, למשל. כך נוצר מצב שבו הבנקים מוצאים את עצמם במרוץ מסוכן, גם אם יש בו צד מבורך: הם צריכים להאיץ את המסע הדיגיטלי ולבצע אותו כמה שיותר מהר – גם בגלל הקושי להמשיך ולתפעל את מערכות הלגאסי. בהתאם למה ששקולניק אמר בראיון, ברור הוא שכל המערכת הבנקאית תהיה חייבת להיות מושתתת על פלטפורמה טכנולוגית. איך עושים את זה? זו שאלת מיליון הדולר. עוד אתגרים שעומדים בפני המערכת הבנקאית כולה, ויחידות ה-IT שבה בפרט, הם התגברות התחרות מצד חברות הפינטק, שהולכת וגדלה, ומהפכת התשלומים, לרבות התחרות הגוברת מצד חברות האשראי. איך יתקבל הבנק הדיגיטלי? הבנק הדיגיטלי החדש של פרופ' אמנון שעשוע אמור ללדת ללא הלגאסי והמערכות הישנות – הוא אמור להיות דיגיטלי באופן מלא מיומו הראשון. מה שברור הוא שהבנק החדש לא יתקבל בזרי פרחים בשכונה הצפופה והשמרנית של מערכת הבנקאות. שקולניק, שנשאל על כך בראיון, אמר כי "בנק זה גוף שנדרש לתת בו אמון, בניגוד לחברות טכנולוגיות". כלומר, המערכת הבנקאית הוותיקה תנסה למצב את הבנק הדיגיטלי כחברת פינטק שנותנת שירותים בנקאיים, ולא כמתחרה ישיר לבנקים הקיימים. וזה כבר קיים בחברות אחרות. מה יהיה? נצטרך להמתין ולראות. בינתיים, מרתק לעקוב אחרי הצעדים המהירים של המערכת הבנקאית אל עבר הדיגיטל – לא רק כלפי חוץ אלא גם במערכות הפנימיות, לצד המשך החיפוש שהם מבצעים אחר פתרונות כיצד להתמודד עם מערכות המורשת. קבוצת אנשים ומחשבים תקיים בקרוב שני כנסים מרכזיים בנושאי בנקאות דיגיטלית ופינטק: מחרתיים (ג') יתקיים הכנס השנתי הבינלאומי Fintech Junction וב-16 ביוני – כנס IT Finance. שניהם יתקיימו בדיגיטל – אמנם כי עדיין לא עברנו את הקורונה באופן מלא, אבל תודו שיש בזה משהו סימבולי.

סדרת דגל חדשה שתכלול לפחות שני מכשירים ותגיע גם לישראל