גם מסך 90 הרץ, מצלמה 48 מגה-פיקסל, תמיכה בדור 5 ועוד חידושים במחיר נגיש

במקביל להפצת עדכון מאי של מערכת ההפעלה ווינדוס 10, במיקרוסופט חתמו באופן רשמי את האפשרות כי נזכה לראות את גרסת Windows 10X מושקת אי פעם. את הדברים אישרה החברה בפוסט בבלוג הרשמי שלה, זאת קרוב לשבועיים לאחר שהגיע דיווח בנושא שהעיד על הקפאת הפרוייקט. Windows 10X היה פיתוח של מערכת הפעלה נפרדת מהגרסה העיקרית של […]

בנו של ראש הממשלה פירסם בחשבון האינסטגרם שלו סרטון של מחאה מצרית ישנה, אך הציג אותו כסרטון של הלוויה מבוימת בעזה וטען כי העזתים "מזייפים" קורבנות

דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ג') כולל פרק מיוחד על נושא שאינו חדש, אבל מקומם ומכעיס בכל פעם מחדש. המבקר, מתניהו אנגלמן, מציין שעל אף שקיימת החלטת ממשלה מ-2018 ועל אף שהוקצו לכך תקציבים מוגדרים, משרדי ממשלה רבים עדיין לא מנגישים את המידע שלהם לאתר Data Gov, שהוקם לשם הנגשת המידע הממשלתי לציבור. משרדים אחרים שמים מאגרים בכל מיני אתרים שכמעט איש לא יודע על קיומם. זאת ועוד, יש גופים שעדיין לא השלימו את המיפוי של מאגרי המידע שלהם, ולכן אין בכלל צפי מתי הם יעלו אותם לאתר. השלמת המיפוי אמורה להיעשות עד 2022 ולפי דו"ח המבקר, אין כל סיכוי שזה יקרה. Data Gov הוא אחד מפרויקטי הדגל של חזון הממשל הדיגיטלי, שיוצא מנקודת הנחה שהמידע שנאגר במשרדי הממשלה, בגופי הסמך ובשאר רשויות השלטון שייך קודם כל לציבור – הן כפרטים והן לחברה האזרחית, שלגורמים מקצועיים בתוכה צריכה להינתן האפשרות לקבל את המאגרים מהממשלה ולפתח עליהם שירותים ויישומים שונים, לתועלת כלל החברה. המיזם עלה לאוויר בחודש מאי 2012, ביוזמת השר לשעבר מיכאל איתן, שהיה השר הממונה על השירותים לציבור. תפקיד האתר, כפי שהוגדר על ידי הממשלה, הוא הנגשת מאגרי נתונים שלטוניים שמכילים מידע שיכול לשמש את הציבור. האתר מבוסס על קוד פתוח תחת רישיון AGPL, המאפשר לכל מי שצריך אותו לפתח עליו יישומים בתחומי התחבורה, איכות הסביבה ובעוד שורה ארוכה של תחומים. לא מעט יישומים ושירותים שאנחנו מכירים פותחו על סמך מאגרים מתאימים שהועלו לאתר. Data Gov נחשב לאחד האתרים הטובים ביותר של הממשלה. צריך להבהיר כי לא מדובר במידע פרטני על אנשים או גופים, אלא בנתונים כלליים, שמאפשרים ללמוד על תכונות ומגמות ועל בסיס זה לפתח. הסיבה: אין ממשלה מתפקדת חובת העברת מאגרי המידע, שכאמור מגובה בהחלטות ממשלה, מחייבת כל מנכ"ל וכל מנהל במשרדים הממשלתיים, או לפחות אמורות לחייב. יש תהליכים סדורים וידועים כיצד מעבירים מידע, איזה מידע ובאיזה פורמט. במקרה זה מדובר בהעברה לאתר Data Gov, שנמצא באחריות רשות התקשוב הממשלתי. כאן טמונה אחת הסיבות הבולטות לבעיה: רשות התקשוב, עם כל הפעילות הענפה שלה, היא גוף מייעץ, מתכלל ומכוון – אבל לא בעל סמכויות אכיפה. היא מייעצת למשרדי ממשלה בתחום ה-IT ויכולה לבקש, להסביר ולשכנע מנכ"לים ומנהלי משרדים, אלא שאין לה כל סמכות להטיל סנקציות על משרדים שלא ממלאים את החלטות הממשלה בתחום. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבשנתיים פלוס האחרונות אין בישראל ממשלה יציבה ומתפקדת. עד 2018 נעשו ניסיונות חקיקה או הסדרה להפיכת הרשות לישות שיש לה שיניים, כדי לוודא יישום נכון ומהיר של מדיניות הממשלה בתחומי מערכות המידע, ממשל זמין, הנגשת שירותים לאזרח ועוד. אלא שמאז, המדינה מנוהלת על ידי ממשלות מעבר, שגורמות לשורה של עיכובים בתחומים שונים – בין היתר דיון ובחינת הענקת סמכויות לרשות. הרשות עצמה אמנם עושה כל שביכולתה כדי לקדם את נושא הנגשת המידע לציבור, אבל, כאמור, היא מוגבלת. האם יש מי שלא רצה לגעת בתפוח האדמה הלוהט? בפברואר אשתקד פרסמה רשות התקשוב את הדו"ח השנתי שלה למעקב אחר יישום החלטות ממשלה בנושאי המידע והמחשוב. הדו"ח כולל מדדים לגבי כל תחום ותחום. אין פלא שנושא העברת המידע בין משרדי הממשלה קיבל ציונים נמוכים: יותר ממחצית המשרדים קיבלו בו ציון שלילי – מה שמסביר את ממצאי המבקר. עם הקמת הממשלה הפריטטית, רשות התקשוב הוכפפה למשרד הדיגיטל הלאומי, שבראשו עומד השר דוד אמסלם. הוא לא הספיק לטפל בסוגיה זו או אולי לא רצה לעסוק בה, משום שביישומה יש לא מעט מוקשים פוליטיים פנים ארגוניים בתוך משרדי הממשלה, מעמדם של מנכ"לים ובעיקר הגדרת האחריות שלהם. איפה המנמ"רים? יש מקום לשאול: היכן המנמ"רים בנושא הזה? גם הם לא נקיים מאחריות. נכון שההחלטה להעביר מאגרים היא של הנהלת המשרד, אבל מצופה מהם להילחם חזק יותר על הנושא, להתריע ולגרום לכך שהחלטות הממשלה בתחום יצאו לפועל. המנמ"רים יכולים לבצע שורה של פעולות מקדימות, שיכינו את השטח לקראת הנגשת מאגרים חשובים, ואז להציג זאת בפני ההנהלה. נראה שהם לא עושים זאת ותמונת המצב העגומה שעולה מדו"ח המבקר מצביעה על כך שגם הם צריכים לעשות בדק בית רציני. גם הארגונים האזרחיים, שמייצגים את הסקטורים שצריכים את המידע, לא משמיעים את קולם מספיק חזק. שיפור אמיתי בתמונת המצב שהמבקר חשף בכל מה שקשור להנגשת המידע יבוא רק אם השטח יפעיל לחץ, יחשוף את אותם גופים שלא מעבירים את מידע ויגרום להם לפעול.

בפעם הבאה שתגלו שסיסמה שלכם דלפה, מנהל הסיסמאות של כרום יחליף אותה בלחיצת כפתור, בלי שתצטרכו להיכנס להגדרות השונות של האתר

מחרתיים (ו') יחול יום הגיוון וההכלה – או, בשמו המלא, היום הבינלאומי לגיוון תרבותי לדו שיח ולפיתוח. מטרתו של היום המבורך הזה היא בניית גשר בין תרבויות ודו קיום. בצירוף מקרים, ככל הנראה, סלקום ביקשה אתמול למלא בדיוק את כוונת היום הזה, ולאפשר לעובדיה למחות לטובת דו קיום בין יהודים וערבים במדינת ישראל, ונגד האלימות שראינו בימים האחרונים משני הצדדים. אלא שאתמול היו גם יום זעם בשטחים, ושביתות ומחאות במגזר הערבי בישראל – על רקע המלחמה בעזה, הפגיעה, לטענתם, במסגד אל אקצא והאפליה שהערבים אזרחי ישראל סובלים ממנה כבר שנים רבות. היו גורמים פוליטיים שהחליטו לקשר בין הדברים, ליצור רושם שסלקום תומכת בארגוני הטרור ולקרוא להתנתק ממנה. רבים נענו לקריאות האלה ומאתמול יש גל של התנתקויות מהחברה של לקוחות זועמים, שחלקם הוטעו. "דו קיום", "אחווה", "אהבת חינם" – אמירות לא קונצנזואליות המלחמה הנוכחית קשה וכולנו סובלים ממנה – יהודים וערבים, פלסטינים וישראלים, מהדרום, מהמרכז ומרצועת עזה. מי יותר ומי פחות. בנוסף, אנחנו מתחילים בימים אלה ללקק את הפצעים מהמהומות האלימות ומהפוגרומים שהיו בערים שונות בארץ – של ערבים נגד יהודים, ולהפך. ולשם כיוונו עובדי סלקום – ולא להזדהות עם החמאס, כפי שהיו מי ששמחו לטעון. ההזמנה שנשלחה לעובדי החברה מדברת בעד עצמה: "מחר, יום ג'…", נכתב בה, "נפסיק את העבודה בסלקום לשעה של מחאה! …נצא החוצה לעמוד ביחד כולנו – בעד דו קיום, אחווה ואהבת חינם. אל תיתנו לקומץ קיצוניים לקבוע לנו את סדר היום! מה שאנחנו עושים היום קובע את המציאות של כולנו מחר! תנו לחיות ביחד ובשקט". ההזמנה שנשלחה לעובדי סלקום. צילום: באדיבות החברה רבים מאוד מאזרחי המדינה, וכנראה שאף רובם-רובנו, היו חותמים על מה שכתוב במודעה הזאת בשתי ידיים – בוודאי בימים של שגרה. אלא שבימי מלחמה, כשהזעם עולה ואיתו הרצון בנקמה, וכשהגזענות מרימה את ראשה המכוער, הדברים האלה נחשבים לאמירה לא קונצנזואלית, ובעיני לא מעט אף לבגידה ולתמיכה בטרור. ואם אי אפשר לתלות את הבוגדים – לפחות אפשר להתנתק מהם. באה לברך – וקיללו אותה פתגם ידוע בשפה העברית הוא "בא לקלל ויצא מברך". או, בגרסתו ההפוכה, "בא לברך ויצא מקלל". אלא שסלקום באה לברך – וקיללו אותה. כל מה שוועד העובדים של החברה, שיזם את שעת המחאה הזאת, וההנהלה, שאימצה אותה (ואחר כך חצי חזרה בה בהודעת הבהרה והסתייגות מגונה בעיניי), עשו כאן הוא להיות מברכים – להדגיש את הצורך והחשיבות שבדו קיום, חיים ביחד, כבוד הדדי ועוד דברים שאמורים להיות נר לרגלי כולנו, או לפחות כדאי שיהיו. במקום זאת, עדת הגזענים והשונאים, בראשות גורמים פוליטיים, קיללה אותה, התנתקה ממנה וסחפה אחריה אחרים, תוך הטעיה, ככל הנראה מכוונת. יש גם דיווחים שגורמים שמתחרים בסלקום מנצלים את המצב ואת המקרה, ומשדלים לקוחות לעבור ממנה. בשוק התחרותי של ימינו, שלא תמיד פועלים בו בדרכים הישרות ביותר, זה, לצערי, בהחלט אפשרי. שאלת הגיוון התעסוקתי נמצאת במקום זה או אחר על סדר יומו של ההיי-טק לאורך השנה. יש הדוגלים בכך כחלק מתפיסת זכויות אדם, קבלה והכלה, ויש כי מדובר במאגרים לא מנוצלים של אוכלוסיות, שיכולים להקטין ואף למלא את המחסור בעובדים בענף. לדבר על מגוון זה טוב ויפה, אבל אם לא מקיימים אותו בפועל – מה יצא מזה? דיבורים כמו חול ואין מה לאכול, כשהמחסור ממשיך, ואף מתרחב, וההבנה בין כלל האוכלוסיות במדינת ישראל הולכת ומתמעטת. גיוון והכלה אמורים לבוא לידי ביטוי לא רק בימי שגרה ולא רק בעולם העבודה, אלא גם, ובעיקר, כשקשה. טבעי שלרבים לא קל להזדהות בימי מלחמה עם אוכלוסיות שאינן הם. אלא שדווקא בימים אלה, ויומיים לפני יום המגוון, במקום להוקיע את היוזמה של ועד עובדי סלקום להזדהות עם אחת האוכלוסיות הבולטות ביותר בקריאות לגיוון תעסוקתי, כולל בהיי-טק, ולעודד את הדו קיום אתה, היה צריך לקבל אותה. אולם, לעודד דו קיום עם חמישית מאזרחי המדינה זה לצנינים בעיני חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל (וגם הערבית, אבל כאן הזעם מופנה מהצד היהודי), במיוחד בימים של מלחמה – שדווקא בהם זה נדרש יותר מכל. חבל.

ענקית הטכנולוגיה האמריקאי חשפה מספר עדכונים חדשים במהלך כנס המפתחים השנתי, שהתקיים במתכונת וירטואלית. בין היתר נחשפה הגרסה החדשה למערכת ההפעלה

Western Digital, המעצימה את תשתית הדאטה החיונית בעולם, מכריזה על הרחבת משפחת WD Purple עם קו המוצרים WD Purple Pro עבור דור חדש של מקליטי וידאו מבוססי בינה מלאכותית ושרתי קצה אחורי. לפי IDC, שוק מצלמות האבטחה הגלובלי יצמח לנפח של 44 מיליארד דולרים ב-2025, וזאת מהיקף של 23.6 מיליארד דולרים ב-2019. ארכיטקטורות וידיאו חכמות מתפתחות שלוכדות, מאחסנות ומנתחות כמויות אדירות של […]