חברת SOLUTUM הישראלית, שמפתחת פלסטיק שמתמוסס במים בטמפרטורת החדר, זכתה ב-200 אלף דולר בתחרות "חברות חדשניות" של ענקית הטכנולוגיה הדרום קוריאנית LG

זה אמנם היה ברור שזה עניין של זמן, אך לאף אחד מאיתנו לא היה ברור בכמה זמן מדובר עד שנגלה את המפרט המלא של סדרת ה-Galaxy S23 אשר נמצאת ממש מעבר לפינה, וכעת אנחנו סוף סוף מקבלים את המידע לו חיכינו. דרך הדלפה חדשה המגיעה מהמדליף המוכר Roland Quandt, אנחנו מגלים את המפרט המלא של […]

כשחברות צעירות יחסית מבצעות הדגמות של המוצרים שלהן, הן יכולות לסלול את הדרך להצלחה או ליפול על הפנים. חברת רכב אחת, ניקולה, כבר התגלתה ככזו שזייפה את הדמו של המשאית החשמלית שלה – ופשוט דרדרה אותה במורד גבעה כדי לקבל השקעות ענק והחברה כמעט התרסקה לחלוטין בעקבות הפרשה. אבל מה אם נגיד לכם שטסלה, החברה […]

חברת SpoonTEK פיתחה כפית חכמה שמגבירה את הטעמים של האוכל באמצעות אלקטורודות וזרם חשמלי שעובר מכפית - דרך האוכל - היישר לבלוטות הטעם של המשתמש

24 מיליארד שמות משתמש ושילובי סיסמאות מסתובבים בשווקי פשיעה מקוונים. מהן 5 הטכניקות העיקריות של האקרים להשיג סיסמאות? מאת: מערכת Telecom News

מאת רן אלמוג, Head of Product Strategy ב-DriveNets לאחרונה החלה לפעול יוזמה בינלאומית משותפת של חברות טכנולוגיה למטרה הכבירה והמסקרנת – לבנות מחדש את האינטרנט. את היוזמה המשותפת, שנקראת Open Grid Alliance, יזמו ענקיות הטכנולוגיה VMware ו-Vapor IO, וחברות נוספות הצטרפו אליהן. כדי להבין למה בכלל חייבים לבנות מחדש את האינטרנט, צריך לחזור לזמן בו […]

שר הכלכלה החדש, ניר ברקת, נפגש אתמול (ג') עם 15 מנכ"לים של חברות היי-טק, והבטיח להם כמה הבטחות מעניינות, ובמרכזן שהממשלה "תעשה הכול כדי להקל על עסקים". במפגש השתתפו נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ויו"ר איגוד חברות ההיי-טק בהתאחדות, מריאן כהן. האירוע נערך במפעל של פלקס, שנמצא באזור התעשייה של מודיעין. המשתתפים דנו באתגרים של התעשייה בכלל ושל ההיי-טק בפרט, בקידום שיתוף הפעולה בין משרד הכלכלה להתאחדות התעשיינים ובבניית חזון משותף. השר ברקת אמר למשתתפים: "נפעל כדי להקל על עסקים, והמודל צריך להיות מצ'ינג, שבאמצעותו ייכנס, בסופו של דבר, כסף רב לישראל, שיתרום לתל"ג ולגיוס עובדים נוספים לענף ההיי-טק. בנוסף, יש להשקיע בחינוך, כדי שיהיה עתיד לתעשייה ולהיי-טק". הוא הוסיף כי "אני מאמין במודלים בינלאומיים של טיפול ברגולציות ובתקינה, במטרה להקל על אנשים ולסמוך עליהם, ואם הם יטעו – רק אז נטפל בהם". "יש צורך בחיזוק של המסילה כדי שהקטר ימשיך הלאה" ד״ר תומר ציין ש-"תעשיית ההיי-טק היא הקטר של הכלכלה בישראל, ויש לעשות כל שניתן כדי לשמר ולשפר אותה". לדבריו, "אם ישראל תוכל לשמור על היתרון התחרותי שלה אל מול מדינות העולם בידע, בסביבה תחרותית מעודדת, בהקמת ובשדרוג מפעלים, ובמקום גבוה במדד עשיית עסקים – נוכל למשוך השקעות רבות ולהגדיל משמעותית את התל"ג שלנו". ביבס אמר ש-"המפגש המחיש את פוטנציאל ההתפתחות הגבוה שיש לישראל בתחום ההיי-טק. עלינו לחזק את מיתוגה הבינלאומי של ישראל כמדינת היי-טק מובילה, אל מול החברות המקומיות ואלה הרב לאומיות, שהבינו את העוצמות שקיימות בארץ בתחום זה. אני מאמין ששילוב כוחות של הרשויות המקומיות ומשרד הכלכלה עם התאחדות התעשיינים ואיגוד ההיי-טק יביא לקידום נוסף של של התעשיה וענף הטכנולוגיה בישראל, שיאפשר המשך צמיחה של הכלכלה הישראלית ויסייע להמשך התפתחותה של המדינה". לדברי כהן, "תעשיות ההיי-טק הן בעיקר יצואניות, ומהוות כיום כ-50% מהיצוא של ישראל. המטרה היא להגדיל את הנתון הזה. אנחנו אומרים שההיי-טק הוא הקטר של הכלכלה, אבל אנחנו חייבים חיזוק ושימור של המסילה, כדי להמשיך הלאה בכל הכוח".

חוקרי אבטחה הוכיחו כי עם שימוש ב-ChatGPT ניתן ליצור נוזקות פולימורפיות (רבות צורה), שאינן מזוהות על ידי רוב מוצרי הגנת המידע. למומחי מעבדות סייברארק (CyberArk Labs) הישראלית נדרשו שבועות כדי לפתח ובהצלחה את הנוזקה שלדבריהם, היא "החמקנית ביותר", אך לבסוף הם פיתחו דרך להחדרת קבצים נגועים המסתתרים בקבצים "נקיים" לכאורה – ועשו זאת באמצעות הנחיות טקסט במחשב האישי של הקורבן. ChatGPT, שפותח בידי מעבדת המחקר OpenAI. צילום: לכידת מסך מאתר OpenAI יישום הרעיון – פשוט יחסית כאשר החוקרים בדקו את היתכנות פיתוח הנוזקה שלהם בסביבת חלונות (Windows), הם גילו כי ניתן ליצור חבילת נוזקות, המכילה "מתורגמן" (Python interpreter) מבוסס פייתון, שאותו ניתן לתכנת כדי לבצע מדי פעם שאילתות ChatGPT עבור מודולים חדשים. מודולים אלה, הסבירו חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית, יכולים להכיל קוד – בצורה של טקסט – המגדיר את הפונקציונליות של הנוזקה, כגון הזרקת קוד (נגוע), או הצפנת קבצים. אז, חבילת הנוזקה תהיה אחראית לבדוק אם הקוד (החודרני, או הנגוע) יפעל כמתוכנן במערכת הקורבן שנבחר להתמקד בו. אז, ציינו החוקרים, תושג מטרת החדירה – באמצעות יצירת קשר, בין הנוזקה לבין שרת הפיקוד והבקרה (C2). הם הוסיפו כי כאשר במסגרת המתקפה נעשה שימוש במודול לפענוח קבצים – הפונקציונליות שלה תגיע משאילתת ChatGPT בצורה של טקסט. כך, הנוזקה תיצור קובץ בדיקה, ותשלח אותו לשרת C2 – לאימות. לאחר שהקובץ הזדוני אומת ואושר כנקי, הנוזקה תקבל הוראה להפעיל את הקוד, ואז הקבצים יוצפנו. אם לא יתקבל אימות, התהליך יחזור על עצמו עוד ועוד, עד שהוא יתקבל. אז, הנוזקה תנצל את פונקציונליות ה-ההדרה (הידור, קומפילציה) המובנית של ה"מתורגמן", כדי להמיר את שורות הקוד המזיקות – לכאלה שיוכלו לפגוע במחשב הקורבן. החוקרים של מעבדות סייברארק סיכמו בכותבם כי "הרעיון של יצירת נוזקות רבות צורה באמצעות ChatGPT עשוי להיראות מרתיע, אבל במציאות, יישום של הרעיון הוא פשוט יחסית. על ידי ניצול היכולת של ChatGPT לייצר טכניקות של פעולות עקביות, החוזרות על עצמן, לצד 'מטעני' קוד זדוני הנחבאים בקבצים – האפשרויות לפיתוח נוזקות הן עצומות". "השיטה שמצאנו", המשיכו החוקרים והבהירו, "מדגימה את האפשרות לפתח נוזקות עם קוד זדוני חדש, או שונה, מה שהופך אותן אותו לפולימורפיות בטבען. סוג כזה של נוזקות מקשה מאוד על היכולות זיהוי וניטור של מוצרי אבטחה, בין השאר כי הן לא משאירות אחריהן עקבות, ומשדרות לקורבן 'עסקים כרגיל'. מתקפת סייבר באמצעות שיטה זו איננה רק תרחיש היפותטי – אלא מקור דאגה אמיתי מאוד".