מאז ההשקה של טסלה בישראל אי שם ב-2021, היא אמנם טרפה את שוק הרכב החשמלי בישראל, אבל רבים חיכו בקוצר רוח במשך יותר משנה דווקא ל-Model Y, הקרוסאובר המאוד פופולרי של טסלה. אבל בזמן ההשקה תומחר הרכב ב-331,532 שקלים, מה שהרחיק אותו מרבים, ורק לאחר זמן מה המחירים ירדו ל-270 אלף שקלים. אבל כעת, דגם […]

כחלק מהסדר פשרה בין המועצה הישראלית לצרכנות ויבואנית מוצרי אפל בישראל, החברה תפצה לקוחות שרכשו אייפד או אייפד. זאת, משום שלא סיפקה חלקי חילוף לתיקון מוצרים שהתקלקלו

צרכנים בארה"ב שמו לב לאחרונה שחסה ארוזה, אולי המרכיב המרכזי בסלט האמריקאי, נעדרת מהמדפים. הפעם הסיבה היא לא מזג אוויר חריג שפגע בגידולים, או מזיק חדש, או שביתת חקלאים - אלא דווקא מתקפת סייבר. חברת Dole, אחת החברות הגדולות בעולם בתחום שיווק ירקות ופירות (טריים וקפואים/ משומרים) סבלה ממתקפת כופרה. לחברה ארבעה מרכזי מיון תוצרת חקלאית בארה"ב ומעסיקה שם כ-3000 עובדים. בעקבות המתקפה, נאלצה לסגור חלק ממערכות המחשוב שלה והדבר שיבש את יכולתה לספק את התוצרת לרשתות המזון. Dole היא האחרונה בשרשרת מתארכת של יצרני מזון שסבלו ממתקפות סייבר משבשות. קדמו לה השנה מתקפה על מחלבות Hood במדינת מסצ'וסטס, ששיבשה אספקת חלב ומוצריו במדינה. מוקדם יותר, מתקפה שפגעה ביצרן המזון שרייבר פודס גרמה לשיבוש משמעותי באספקת גבינת שמנת - עוד מאכל חשוב בתפריט האמריקאי.

גרסה חדשה (03.04.2023) של חבילת כלי העזר הניידים (Portable) והחינמיים Microsoft Sysinternals Suite זמינה להורדה. חבילה זו, כוללת אוסף כלים

אחת מהדמויות החשובות בהייטק ובכלכלה הישראלית, מי שחתום על האקזיט הגדול ביותר בתולדות המדינה וזוכה פרס ישראל הטרי, פרופסור אמנון שעשוע, השמיע אזהרה חמורה על השלכות הרפורמה המשפטית. בשיחות סגורות הזהיר שעשוע כי אם הרפורמה אכן תעבור, למובילאיי לא תהיה ברירה והיא תאלץ להוציא את רוב הפעילות שלה מישראל. 3,200 עובדים בישראל על פי דיווח […]

אחד הדברים הכי חכמים שמפתחות ומפתחים עושים הוא למצוא קולגות עם ניסיון רב, ולשאוב כמה שיותר ידע למאגר הפרטי שלהם. זה נכון גם בסקייל גדול יותר: העמקה בקייס סטאדיז של חברות גדולות, מחקרים, פיתוחים של ארגונים מתחרים ועוד. אז כשענקית הפינטק האמריקאית Intuit רוצה לשתף בידע שלה, זה משהו שלא כדאי לפספס. מפגש חדש בסדרת […]

"חייהם של מנהלי תשתיות ה-IT בארגונים לא קלים כלל ועיקר. האתגר הראשון שמולו הם ניצבים הוא העלויות – הן גדלות, בגלל הגידול הנמשך בקיבולת ובנפחי האחסון. לצד העלות הישירה יש את העלויות העקיפות – חשמל, מיזוג אוויר, מערכות קירור ושטח רצפה", כך אמר לאנשים ומחשבים ארז גל-חן, CTO נט-אפ ישראל. לדבריו, "על מנת לענות למצוקה התקציבית הזו השקנו סדרת מערכות אחסון פלאש מלא ליישומים עתירי נפחים (All Flash FAS Capacity). זו מציעה יכולות אחסון במחירים נמוכים משמעותית, עם יכולת לצמצום שטח הרצפה בחדרי המחשב ב-עד 95% והורדת עלויות החשמל והמיזוג ב-עד 85% – יחסית לדיסקים מסתובבים". הוא הוסיף כי "הסדרה החדשה מספקת ביצועי פלאש מהירים עבור שימושים שונים, עם ביצועים טובים יותר ועלות בעלות כוללת (TCO) נמוכה. יחד עם חבילת התוכנה ONTAP One, ארגונים יכולים להפוך את הדאטה סנטר שלהם למודרני, ועם יכולת לבחור את האחסון הנכון: פלאש עתיר ביצועים, פלאש עתיר נפחים או אחסון היברידי לסביבות VMware, או לסביבות של בסיסי נתונים. כל הפתרונות הללו מנוהלים בצורה מרכזית. כך ארגונים מקבלים חוויית ענן היברידי למול שלושת העננים הציבוריים הגדולים – AWS, גוגל קלאוד (GCP) ו-Azure – ובין חדרי המחשב שלהם". גל-חן ציין כי "לטובת הורדת העלויות השקנו גם את תוכנית Advance. ארגונים נהגו להחליף את המערכות שלהם בכל שלוש שנים. עם התוכנית הזאת אנחנו באים לארגון ואומרים: 'קנה מערכת עם אחריות למשך זמן כפול, של שש שנים. אם תעשה זאת – נחליף את ה-'מוח' של המערכת ואת בקרי האחסון – על חשבוננו. בנוסף, אם תרחיב את נפח האחסון נציע לך, בחינם, לקחת ממך את כל הדיסקים הקיימים ולהחזיר במקומם דיסקים בעלי נפח גדול יותר. עוד יש אפשרות למעבר ממערכות מקומיות, און-פרם, לשירותי הענן שלנו בשלושת העננים הציבוריים הגדולים, ללא עלויות נוספות'. כך אנחנו מסייעים ללקוחות להכין את עצמם לסביבות המחשוב העתידיות שלהם, כאלה שמשלבות ביצועי פלאש לאפליקציות עתירות ביצועים וביצועי פלאש לאפליקציות עתירות נפחים בדאטה סנטר הפרטי או בענן ציבורי – באופן גמיש ובמחיר יעיל. המטרה היא לאפשר לארגונים להימנע ממחזורי ריענון מורכבים ויקרים, שגוזלים משאבים רבים, באמצעות שדרוגי חומרה שאינם משבשים את עבודת הארגון ומבטיחים אחסון יעיל ומאובטח". לסיכום הוא אמר כי "עם הפתרון שלנו, ארגונים יוכלו לבחור בין אחסון באתרים המקומיים לאחסון בענן, ויוכלו לבנות את סביבות העתיד שלהם, כדי לצמוח באופן מאובטח, רציף ובלא שיבושים. אנחנו מספקים לארגונים שקט עתידי בכל הקשור לפתרונות האחסון וניהול המידע שלהם, על בסיס אחסון הפלאש המשתלם ביותר, שהינו בר קיימא".

"מולטימדיה בעולם ה-AV זה אומר הרבה מסכים, מצלמות, מקרנים ומערכות ליבה, שיושבים מאחורי הקלעים. אבל למרות זאת, אני נתקלת בארגונים בכל גודל, עם מחלקות שמטפלות במחשוב ובתקשורת, בהם תחום האודיו/ויז'ואל די נופל בין הכיסאות", כך סיפרה אביבה אברהם, יועצת מולטימדיה, ליווי וניהול פרויקטים ומנכ"לית AVA Tech בכנס AV-TLV 2023, שנערך לאחרונה בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף האתר AVmaster באולמי לאגו שבראשון לציון. אברהם עלתה על הבמה כדי להשתתף בפאנל 'תפקיד חדש נולד?', בו ההתייחסות העיקרית הייתה לשאלה האם כל  הארגונים, בוודאי הגדולים, כבר מגייסים מנהל תחום AV אל מחלקות ה-IT שלהם, כחלק מההמרה הדיגיטלית והיישום של כלי העבודה החדשים בעולם ההיברידי בו אנו פועלים כיום. אברהם נותנת מענה חיצוני לאותם ארגונים אשר להם עדיין אין נושא תפקיד כזה. "אני זו שעושה עבור הארגון את החיבור בין טכנולוגיה לאנשים. אחרי שבודקים את הארגון, ומבינים את הצרכים שלו, אני מציעה מיפוי של ציוד קיום במטרה לשמור או לשדרג, ואז מובילה אותו לקבל נקודת קצה של ממשק משתמש פשוט, קל ונוח לתפעול, במנעד רחב של תרבויות וארגונים, ויוצרים פתרון קל לתפעול וברור מאוד למשתמש הקצה", היא סיפרה. אלכס זבז'ינסקי, מנהל תפעול טכנולוגיות שיתוף פעולה, פסייבוק ישראל. צילום: ניב קנטור "שהטכנולוגיה לא תהיה סוג של הפרעה, אלא תתרום לעבודה" אלכס זבז'ינסקי, מפסייבוק ישראל, הוא אחד מאלו שכן משמש בתפקיד חדש שמתייחס לכלי העבודה המודרניים וההיברידיים, כמנהל תפעול טכנולוגיות שיתוף פעולה. זבז'ינסקי סיפר בפאנל על ההטמעה של הטכנולוגיות החדשות: "חוויית משתמש נמצאת בלב ליבה של התפישה הארגונית המודרנית, וזה בא תמיד כדי לתמוך בהחלטות מונעות דאטה. עד היום זה לא היה משהו שהיינו טובים בו, כי רובנו באים מרקע מאוד טכנולוגי שמתקשה בהנגשה למשתמשים שלנו. איך אפשר להתמחות באזורים הללו? קודם כל להוריד את רמת החרדה של המשתמשים מפני טכנולוגיה, אם כי אין עוצמה מוגדרת, אבל אם מביאים כלים שקלים לשימוש, מפלס החרדה יורד, ורואים מייד את האפקטיביות של השימוש בכלי ה-AV עולה", הוא אמר. רועי ליברמן, ארכיטקט פתרונות בחברת רד האט. צילום: ניב קנטור רועי ליברמן, ארכיטקט פתרונות בחברת רד האט, סיפר בקצרה על הדרך שהחברה עברה כדי להתקדם לעולם ההיברידי ואיך זה בא לידי ביטוי. "לפני כשמונה שנים הקמנו צוות לחדשנות של שירותי IT ו-AV בעולם, והחשיבות שלו הייתה, ועדיין, ליצור חוויית משתמש אחידה וטובה לכל העובדים בחברה, ולא משנה מאין הם מתחברים והיכן הם עובדים ביחד. שהטכנולוגיה לא תהיה סוג של הפרעה, אלא תתרום לעבודה בצורה יעילה יותר. הממשקים בתוך הארגון הם חלק מה-IT ועובדים בשיתוף פעולה עם המחלקות ב-IT, אבל חלק מהאחריות נופלת על הצוות שלנו, למשל כשהטכנולוגיה שאנחנו מכניסים עוברת את בדיקות האבטחה והציות הנדרשות, וכשמדובר בטכנולוגיה אחידה באמצעותה עובדות כל המחלקת בחברה, כולל תפעול הבניין", הוא ציין. יריב מנור, מנהל בכיר, תחום תקשורת אחודה, אפלייד מטיריאלס. צילום: ניב קנטור ה-AV – משרת בעיקר את עובדי החברה הלקוחות של ה-AV, גם אם הוא משולב בתוך כלל יקומו של המנמ"ר או פועל כגוף עצמאי בחברה, הם בסופו של דבר ברוב המכריע של המקרים, אם לא המוחלט, עובדי החברה. לכך התייחס יריב מנור, מנהל בכיר, תחום תקשורת אחודה, אפלייד מטיריאלס. לדבריו, "הנושא של תקשורת אחודה צבר המון תאוצה. הלקוחות הם משני סוגים – קבוצות IT שבאות בדרישות בכל אזור ומחפשות מישהו שיאפשר לפשט את העניינים, ויש גם את משתמשי הקצה, שרוצים להכניס טכנולוגיות חדשות ולהגביר את שיתוף הפעולה. המטרה של הקבוצה שלי היא להביא את זה בצורה הפשוטה ביותר, להפוך את חדר הישיבות למשהו מעודכן וחדשני. דיברנו רבות על הקורונה, היא עשתה אולי רע, אבל בעולמות התקשורת האחודה היא עשתה רק טוב וגרמה לרנסנס טכנולוגי, כי היא אפשרה לנו לעשות הכל, לבדוק טכנולוגית, לשנות, לעשות דברים שאי אפשר כשכולם במשרד", סיפר מנור. תמיר שטיינברג, יועץ מומחה מתחומי רשתות, תקשורת וסייבר בחברת CSP Networks. צילום: ניב קנטור תמיר שטיינברג, יועץ מומחה מתחומי רשתות, תקשורת וסייבר בחברת CSP Networks, סיפר כי לנוכחים בפאנל כי "המולטימדיה, ככלי שמאתגר ארגונים, זה בעיקר בחברות הגדולות, עם הרבה מאוד סניפים והרבה מאוד עובדים שמפוזרים גלובלית, והסיבה לכך היא שהתרבות הארגונית, בעיקר בארגונים גדולים, מאוד מגוונת. יש פיזור עולמי עם הבדלים של תרבות ושפה, עם רמת חשיפה שונה, עם מקומות בהם יש דרגי ביניים ומטה, שבכלל לא חשופים לשיתוף עבודה, כי זה רק ברמת הניהול. חשוב גם להגביר את המודעות והחשיפה לטכנולוגיה עצמה, כי חלק מהעובדים מאוד שולטים בגאדג'טים ובטכנולוגיות, וחלק ממש לא מבינים, וכדי שיהיה שיתוף פעולה טוב, חייבים ללמוד לסגור את הפער הזה".