מיקרוסופט מרחיבה את יכולות הבינה המלאכותית שלה למיליארד מכשירי אנדרואיד באפליקציה רשמית ל-Copilot

שלל טכנולוגיות ופיתוחים טכנולוגיים משמשים את פעילות צה"ל במלחמה שמתנהלת בימים אלה מול החמאס ברצועת עזה, כמו גם בלחימה מול החיזבאללה בצפון. בין אם אלה פיתוחים שמסייעים ללחימה עצמה ובין אם כאלה שמיועדים לאספקת ציוד, אוכל וכל מה שהלוחמים צריכים כדי להילחם. אפשר לומר שזאת המלחמה הדיגיטלית הראשונה – ולא בכדי: צה"ל משתמש בטכנולוגיות כגון דאטה סיינס, AI, ענן – בעיקר AWS וגוגל קלאוד – ושבבים, ובשלל מערכות טכנולוגיות, כדי לנהל את הלחימה ולהביא לצמצום ככל הניתן של מספר הנפגעים, כמו גם של ירי דו צדדי. מקורן של חלק ניכר מהטכנולוגיות האלה הוא בחטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל). אמנם, בחודשיים, פלוס מינוס, שחיילי צה"ל נמצאים על הקרקע בעזה (ומתחתיה) היו לא מעט אירועי ירי דו צדדי, וכמה וכמה לוחמים נהרגו בהם, אבל לטענת הצבא, הרבה מאוד הלוויות ואבל נמנעו בגלל המערכות שפותחו. החטיבה הטכנולוגית פרושה לאורכה ולרוחבה של המדינה – מבסיס סיירים, לא רחוק מאילת, ועד למחנה בירנית על גבול הצפון, שפונה באחרונה. הניסויים שלה נערכים בעיקר בבסיס נס"א, שנמצא בחולות ראשון לציון, בין העיר לפלמחים, ושחלקו מהווה שמורת טבע. ההון האנושי של חט"ל כולל 5,000 איש, מהם 3,000 אנשי ייצור, וכן עתודאים, דוקטורים, מהנדסים, הנדסאים ומפתחים. בין הבכירים שבהם יש את ה-CTO וה-CDO (מנהלי הטכנולוגיה והדיגיטל הראשיים) של כוחות היבשה.  הפיתוחים של חט"ל. צילום: דובר צה"ל האמצעים הטכנולוגיים שמפותחים בחטיבה אמורים להגדיל את אורך הנשימה שיש לכוחות היבשה, ולאפשר להם לפעול לאורך זמן רב יותר ובדיוק רב יותר מול האויבים. חלק מאותם פיתוחים הם של חט"ל בלבד, חלקם האחר נעשה בשיתוף פעולה עם יחידות צבאיות טכנולוגיות אחרות ועם חברות אזרחיות – מרפאל ועד לסטארט-אפים, ויש גם ציוד אמריקני. חלקם פותחו לפני המלחמה ועברו התאמות, ואחרים פותחו אחרי ה-7 באוקטובר, בהתאם לצרכים בשטח. הפיתוחים של חט"ל מלווים את צבא היבשה מהאוויר (רחפנים, למשל), עבור בפעילות על הקרקע וכלה במערך התת קרקעי – רשת המנהרות של רצועת עזה. ב-"פורטפוליו" הפיתוח של חט"ל יש כלים "קרביים" פחות, כמו רחפני אספקת ציוד לכוחות הלוחמים, ובעיקר יותר – רחפנים שנושאים איתם מטו"ל שמודפס בתלת ממד ויכול לירות שלושה כדורים, עם מערכת בקרה ששולטת על הזוויות שלו; כלי נשק משוכללים ומצוידים בטכנולוגיות, כמו רובה נגב 7; טילי כתף; וגם אמצעים שאסור לפרט, אבל אתם מוזמנים להפעיל את הדמיון. הרחפן עם המטו"ל. צילום: דובר צה"ל לוחמת יבשה דיגיטלית אחת היחידות של חט"ל היא לוחמת יבשה דיגיטלית (לי"ד). בגדול, 40% מהפעילות של חט"ל היא דיגיטלית. יחידת לי"ד אחראית על פיתוח מערכות התקשורת הטקטית והנפרשת ביבשה, עבור חיל הרגלים והשריון – מהמפקדות ועד לחיילים ולמפקדים שבקצה. בנוסף, היא אחראית על פיתוח סימולטרים מבוססי מציאות וירטואלית ורבודה, שמאפשרים ליחידות בשטח לזהות את המטרה ולירות עליה מרחוק. אמצעי לחימה אחר הוא טאבלט קל משקל שהלוחם נושא אתו, שבאמצעותו הוא יכול לראות את המטרה ממרחק של מאות מטרים – ולירות עליה, מבלי להתקרב. פיתוח טכנולוגי נוסף של החטיבה הוא עמוד האש – אפליקציה פשוטה, מבוססת אנדרואיד, שכוללת יכולות שליטה ובקרה (שו"ב) לקצה המבצעי – כלומר, למפקדים ולחיילים בשטח, על בסיס מערכת הסלולר הצבאית. היא מאפשרת לכוחות לדעת איפה נמצאים הכוחות האחרים, כמו גם האויב. שתי יכולות בתחום הדאטה, שבחט"ל העצימו באחרונה, הן הגדלה דרמטית של כמות המידע שנאספת בזרוע היבשה, שבעבר עמדה על אחוזים בודדים – באמצעות הקמת מפעל מידע, שאוסף את הנתונים מזרוע היבשה, עד לרמת התנועות בשטח שכל כוח עושה; והתמודדות עם הגידול האקספוננציאלי של הדאטה במלחמה הנוכחית. NLP ,LLM ומערכת צי"ד כמה מהיכולות של צה"ל מבוססות על שתי מילות באזזז "סקסיות" בתעשיית הטכנולוגיה: NLP (עיבוד שפה טבעית) ו-LLM (מודלים גדולים של שפה). דוגמה אחת לשימוש הזה היא מעין מילון שאנשי חט"ל פיתחו, שמתרגם מונחים מאנגלית לעברית – וממנה לצה"לית מדוברת. המערכת גם מאפשרת למפקד בשטח לשאול שאלות על המונחים האלה, ולקבל את התשובות בזמן קצר. כלי נשק שפותחו בחטיבה. צילום: דובר צה"ל הזכרתי כאן שלל פיתוחים חדשים, ועכשיו אני מגיע לפיתוח מתחדש: צי"ד (ציוד יבשה דיגיטלי) – מערכת השו"ב הוותיקה, שעוברת שדרוגים שוטפים ומסייעת גם היא בלחימה. חלק גדול מהפעלת הכוח של צה"ל מבוסס על מערכת צי"ד. היא מאפשרת לכוחות בשטח ובמפקדות לדעת על הסד"כ והמיקומים של הלוחמים, מזרימה מודיעין בזמן אמת לשטח ומפעילה אמצעי לחימה. אחת היכולות שלה, שמבוצעת בשיתוף אגף התקשוב, היא מרכז שליטה רשתי, שיודע לנטר את הפעילות של הרשת, את העוצמות שלה וגם לרסן את השימושים, אם צריך. לקחים מה-7 באוקטובר החטיבה הטכנולוגית, כמו יחידות אחרות של צה"ל, נתפסה לא מוכנה בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר. למעשה, פיתוח שלה היה בין הכלים הצה"ליים הראשונים שספגו את האש של החמאס – המצלמות שהותקנו על הגדר בגבול עם רצועת עזה, שהמחבלים ירו עליהן והשתיקו אותן כדי שלא נדע בזמן אמת שהם פורצים אותה, בדרך לטבח הנורא. על מנת להחליף את המצלמות שהושמדו, חט"ל מצאה פתרון אזרחי, התאימה אותו לצרכיה וקראה לו "במת הרמה קטלנית". כשמה כן היא, מדובר בבמה שמורמת לגובה של 15 מטרים, ומאפשרת להתקין עליה מצלמות, אמצעי מודיעין וכלי ירייה. היא מופעלת מרחוק – אם כי לא מאוד רחוק מהיכן שהיא נמצאת, באמצעות ג'ויסטיקים. התאמה נוספת בוצעה כתוצאה מאחת ההפתעות הגדולות של צה"ל, ובכלל זה של החטיבה הטכנולוגית – רשת המנהרות הענפה ברצועת עזה. בצה"ל ידעו שיש לחמאס רשת מנהרות וידעו שהיא ענפה, אבל לא ידעו עד כמה. גם כאן, הדבר חייב את חט"ל לבצע התאמות, כדי שהלוחמים ירדו למנהרות מוכנים. היכולות החדשות מאפשרות להגן על הלוחם שיורד למנהרה, ומאפשרות תקשורת – והרי מתחת לפני השטח בדרך כלל אין תקשורת טובה, או אין כזו בכלל. לראות את המטרה מרחוק – ולירות. צילום: דובר צה"ל הפיתוחים של "במת הרמה קטלנית" ושל הכלים שמסייעים ללוחמה טובה יותר בתת קרקע הם שתיים מהתאמות רבות שהחטיבה הטכנולוגית עשתה במהלך הלחימה. ההתאמות האלה הן דבר מתמשך, ומבוצעות הן בגלל צרכים שעולים מהשטח והן במקרים שבהם החמאס או החיזבאללה לומדים את היכולות של המערכות ואיך להתמודד איתן – ואז צריך לבצע התאמות נוספות, כדי להערים עליהם. ככלל, בחט"ל מפיקים כבר כעת לקחים מאירועי ה-7 באוקטובר, אם כי מאחר שהם עוסקים בסיוע ללחימה בשטח, הפקת הלקחים המלאה תיעשה אחרי שהמלחמה תסתיים. בחטיבה הטכנולוגית של צה"ל משרתים לא מעט אנשים טובים ומוחות טכנולוגיים שכל חברת היי-טק הייתה יכולה להתגאות בהם. לכן, אנשיה מבוקשים גם ב-"אזרחות", והחברות מציעות להם לעיתים הצעות מפתות, שגורמות להם לפשוט את המדים. יש לקוות שאחד הלקחים שיילמדו הוא כיצד לשמר אותם טוב יותר.

כל מי שקרא את הביוגרפיה המרתקת של אילון מאסק (מאת וולטר אייזקסון, הוצאת כנרת זמורה דביר) יודע שאם יש משהו שמטריד את מנוחתו ומציק לו (ואנחנו פה עדינים) זה מה שהוא מכנה "חיידק ה-Woke". הווק, נזכיר, היא אידיאולוגיה של השמאל הפרוגרסיבי בארה"ב, שדוגלת ברעיונות ליברליים קיצוניים, טענות לאפלייה ממסדית כנגד קבוצות כמו להט"ב ואפרו-אמריקאיים וקריאות […]

רובוט אוטונומי חדש, העושה שימוש באור UV-C, עשוי להקל על תופעת הזיהומים בבתי החולים, והוא כבר מציג תוצאות מרשימות במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים מוביל בארץ

מדובר ברמקול אלחוטי אמנם, באמצעות צימוד Bluetooth, אבל אפשר לחבר אותו גם באמצעות כבל עם מחבר 3.5 מ"מ

עשור אחרי שיצא והפך למשחק הגדול ביותר בהיסטוריה, GTA V זכה ביממה האחרונה לחיים מחודשים – ולאו דווקא מהסיבות החיוביות. כל קוד המקור של המשחק האהוב דלף לשרתי דיסקורד וערוצי טלגרם שונים, במה שנראה כמו מתנת כריסמס מאוחרת לפיראטים. קוד המקור, נזכיר, נגנב עוד במסגרת הפריצה המקורית של קבוצת $LAPSUS בשנה שעברה, אז גם נגנבו […]

המנהלים הכלליים של משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות המסים ומנהלת רשות ההשקעות אישרו את בקשת חברת אינטל להקמת מפעל חדש בישראל, בהשקעה של 25 מיליארד דולר.  במסגרת ההשקעה צפויה החברה להעסיק אלפי עובדים נוספים בקרית גת בשכר גבוה. במסגרת התחייבויותיה צפויה אינטל לסיים את ההשקעה ולהתחיל את הפעילות במפעל עד לשנת 2028 ולהמשיך ולהפעילו עד לשנת 2035, לפחות. מדובר בהשקעה הגדולה ביותר עד כה של חברה במדינת ישראל, שעל פי הערכת גורמי המקצוע במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה והתעשייה תניב למשק תועלות מאקרו כלכליות משמעותיות. השקעת החברה, במיוחד בתקופה זו ולאור התחרות הגלובלית על משיכת השקעות משמעותיות בתחום השבבים, היא הבעת אמון משמעותית בכלכלת מדינת ישראל. בנוסף לכך, להשקעה תועלות פיסקאליות ישירות למדינה בהיקפים גבוהים משמעותית מהמענקים שינתנו. המנכ"לים ומנהלת רשות ההשקעות אישרו מענק לביצוע ההשקעה, מתוקף החוק לעידוד השקעות הון, בהיקף של 12.8% מגובה ההשקעה. התחייבויות החברה לעמידה ביעדים מהוות תנאי לצורך קבלת המענק. אינטל, כידוע, היא תאגיד רב-לאומי אמריקני ומהחברות המובילות בעולם בתחום של תכנון וייצור מיקרו-מעבדים ומעגלים משולבים. החברה מוערכת בשווי של כ-150 מיליארד דולר ומעסיקה כ-130 אלף עובדים ברחבי עולם, מתוכם כ-12 אלף בישראל. אינטל פועלת בארץ החל משנות ה-70, במרכזי פיתוח בחיפה, ירושלים ובפתח תקווה, וכן במפעל ייצור בקרית גת. "הבעת אמון משמעותית מאוד בכלכלה הישראלית ובמדינת ישראל" שר הכלכלה, ניר ברקת. צילום: שלומי אמסלם, לע"מ (ארכיון) שר הכלכלה, ניר ברקת: "ההשקעה הענקית של אינטל בישראל היא הבעת אמון משמעותית מאוד בכלכלה הישראלית ובמדינת ישראל, ובעלת ערך אדיר דווקא בימים אלה. אינטל היא שותפה לדרך ופעילותה בארץ בתחום המו"פ והייצור המתקדם, תומכת במדיניות שאני מוביל במשרד הכלכלה, להגדלת היצוא ויצירת משרות איכותיות בפריפריה. פיתוח התעשייה והתעסוקה האיכותית בפריפריה הצפונית והדרומית הוא חובתה הכלכלית והחברתית של ממשלה ישראל, ובוודאי בשנים הקרובות, ושיקום, בתקומה ובצמיחה של התושבים והאזורים שנפגעו במלחמה. אנו פועלים בימים אלה כדי להביא השקעות ענק נוספות, שידגישו את עוצמתה של ישראל ויבטיחו את העתיד הכלכלי של ישראל". שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: איתן פולד, מתוך ויקיפדיה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "דווקא עכשיו, דווקא בישראל. בחירתה של חברת אינטל העולמית לאשר השקעה חסרת תקדים, בהיקף של 25 מיליארד דולר, ולהקים את המפעל החדש שלה דווקא כאן, בישראל, היא חשובה ומשמעותית. השקעה כזו, בזמן שישראל ניצבת במלחמה מול הרוע המוחלט, מלחמה שבה הטוב מחויב לנצח את הרע, היא השקעה בערכים הנכונים והצודקים שמקדמים את האנושות. בחירתה של חברת אינטל העולמית להשקיע בישראל השקעה חסרת תקדים כמו זו, היא הבעת אמון במדינת ישראל ובכלכלה הישראלית. ההשקעה הזו תקדם תעסוקה איכותית בפריון גבוה ביישובי הפריפריה, ותשפיע על הצמיחה של הכלכלה הישראלית. אני מודה לאנשי המקצוע באגף התקציבים, לשכת המנכ"ל, אגף הכלכלן הראשי ורשות המסים, שניהלו מול אינטל את התהליך, על עבודה מקצועית ותוצאות חשובות עבור הכלכלה הישראלית ועבור מדינת ישראל. מדינת ישראל תסיים את התקופה הלא פשוטה ותמשיך קדימה עם ראש מורם, הכלכלה הישראלית תמשיך לפרוח ולשגשג". מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר: "ההשקעה האדירה של אינטל בישראל תקדם תעסוקה איכותית בשכר גבוה בדרום הארץ, ומהווה הוכחה נוספת לחוסנה של הכלכלה הישראלית. אני מבקש להודות לאנשי אגף התקציבים, הכלכלן הראשי, רשות המסים, החשב הכללי ומשרד הכלכלה על העבודה המאומצת, תוך מקסום הערך לציבור בישראל". מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב: "גאווה ישראלית! דווקא עכשיו ודווקא היום, אנו מודיעים על סבב השקעה נוסף של חברת אינטל במשק הישראלי. אינטל הינה שותפה ארוכת שנים להשקעות במשק הישראלי, דבר שהוא ראוי לכל ציון והערכה, ולשמחתי יש עוד חברות רבות שעושות זאת, ואחרות ששוקלות בימים אלו השקעות בסדרי גודל משמעותיים. שלושת החודשים האחרונים שבים ומוכיחים כי את הרוח הישראלית לא ניתן לקחת מאיתנו והיא מתבטאת ביזמות ובחדשנות טכנולוגית וכלכלית". פרטי ההשקעה במפעל החדש שלה שיבנה בקרית גת. אינטל. צילום: אינטל "הסכם חשוב מאוד לכלכלת ישראל, במיוחד בעת הזאת" מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח הכלכלה והתעשייה, שלמה אטיאס: "תוכנית ההשקעות שאישרנו תבטיח שפעילות הייצור לצד מרכז הפיתוח של החברה ישמרו בישראל. זו הדרך לחזק את התעשייה הישראלית דווקא בימים של טלטלה במדינה ובכלכלה. השקעתה חסרת התקדים של אינטל בהקמת מפעלה בקריית גת, כ-20 ק"מ בלבד מרצועת עזה, מצביעה על האמון במשק הישראלי, בחוסנם וביטחונם של העובדים המקומיים. תוכנית ההשקעות של אינטל כוללת אימוץ של הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם, והמפעל יהווה את חוד החנית של פעילותה הבינלאומית של החברה". הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס: "ההשקעה חסרת התקדים של חברת אינטל במדינת ישראל היא הבעת אמון חשובה בכלכלה הישראלית, במיוחד בעת זו. גם במלחמה חשוב לשמור על משק יציב וכלכלה איתנה. ההשקעה תניב למדינת ישראל בכלל, ולאזור הדרום בפרט, תועלות כלכליות משמעותיות. אני מודה לכל גורמי המקצוע שליוו את התהליך ובפרט לצוות המקצועי באגף התקציבים על תהליך מקצועי ומעמיק בחודשים האחרונים לצורך אישור ההשקעה". מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ': "מדובר בהסכם חשוב מאוד לכלכלת ישראל, במיוחד בעת הזאת, ההולם את הייחודיות של אינטל בנוף העסקי בישראל, הן מבחינת סדר הגודל של פעילותה, הן מבחינת החדשנות הטכנולוגית והתרבות ארגונית, והן מבחינת התועלות שמצמיחה פעילותה למדינה מבחינת גביית מסים, צמיחה כלכלית, ויצירת מקומות עבודה".

חוקרים מצאו כי פעולה של "נהג" ברכב אוטונומי מתקבלת בסלחנות רבה יותר מאשר פעולה של נהג ברכב רגיל