כל מי שהסתובב בשנים האחרונות בסין או בערים אירופאיות ראה שגם אמני רחוב, מוכרים בדוכני אוכל רחוב ואפילו קבצנים מציגים לראווה קוד QR שמאפשר לכם לסרוק ולשלם להם בקלות, בלי להזין מספר טלפון או להוסיף אנשי קשר. מעכשיו ניתן לעשות זאת גם באפליקציית התשלומים הפופולרית ביותר בישראל. טיפ בקלות בנק הפועלים, שמפעיל את אפליקציית התשלומים […]

משתמשים יוכלו ליצור קוד לסריקה מהירה שיאפשר להעביר אליהם כספים באמצעות האפליקציה

המחשב המתקפל של היצרנית הסינית מצויד בכל הטוב שאפשר לצפות לו מלפטופ פרימיום: המעבד מהיר, הזיכרון נדיב, יש לו מסך מגע והוא עמיד כמו כל מחשב מסדרת ה-ThinkPad של החברה. אבל הוא גם עולה כמו ארבעה מחשבים רגילים ולא ברור מי יוכל לעשות בו שימוש יעיל שיצדיק את המחיר

קשה להגזים בחשיבות של MS-DOS עבור מיקרוסופט. בעזרת מערכת ההפעלה הזו השתלטה החברה על שוק המחשבים האישיים, וגם אחרי שנעלמה בפועל מהשוק, היא הייתה מאחורי הקלעים של הגרסאות הראשונות של Windows. אולם, מיקרוסופט לא יצרה את MS-DOS מאפס. הגרסאות הראשונות שלה מבוססות על מערכת בשם 86-DOS, שפותחה בידי טים פטרסון בחברה קטנה בשם סיאטל קומפיוטר פרודקטס, שלפני כן נקראה QDOS. חוקר הרשת שמכונה f15sim הצליח באחרונה להעלות לארכיון האינטרנט את גרסה 0.1 של 86-DOS, שניתנת להורדה בידי מי שרוצה. גרסה זו הושקה, כנראה, באוגוסט 1980. הגרסה הכי מוקדמת של מערכת ההפעלה הזו עד עתה, שגם אותה f15sim חשף והעלה, הייתה 0.34, והיא זו הראשונה שבה יבמ השתמשה עבור המחשבים האישיים שלה, החל מראשית 1981. כמה חודשים לאחר מכן גם מיקרוסופט החלה להשתמש במערכת, לאחר חתימה על הסכם שימוש, ויותר מאוחר היא רכשה אותה לחלוטין ושינתה את שמה ל-MS-DOS. יש להזכיר שלאורך שנים די רבות לאחר מכן, כל עוד יבמ מכרה מחשבים אישיים, היא המשיכה להשתמש בגרסאות שונות של MS-DOS תחת השם PC-DOS, וההבדלים היו מעטים, אם בכלל. מי שממש רוצה יכול להשתמש באמולטור SIMH שמבוסס על קוד פתוח כדי "להתקין" את 86-DOS v0.1.

הבחירות של גולשי פלטפורמת הגיימינג הענקית עשויות להפתיע אתכם במספר היבטים - אך לא בקטגוריה הראשית והחשובה ביותר שוב אנחנו כאן: המשחקים הטובים ביותר לשנת 2023 על פי Steam

גוגל (Google) צפויה להשיק בקרוב את Assistant with Bard, הדור הבא של העוזרת הקולית Google Assistant, אותה חיברה החברה לבארד (Bard), הצ’אטבוט החכם המבוסס על טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה, כך עולה מפרסום חדש של אתר 9To5Google, שהצליח להפעיל את הפיצ’ר החדש עוד בטרם ההשקה הרשמית שלו. צמד מהשמות הגדולים בתחום ה-AI הנוכחי הם ChatGPT של OpenAI, העומדת […]

לפני ימים אחדים שודר בערוץ כאן 11 פרק בסדרה התיעודית אויבים שיצרו דני ליבר וירון ניסקי – על ד"ר פתחי שקאקי, שחוסל ב-1995. "זהו סיפורו של מייסד הג'יהאד האסלאמי", נכתב בתיאור הפרק, "שהקדים את החמאס בפיגועים הרצחניים ובקשרים עם איראן". מבלי דעת, הפרק הדהד להתנקשות אתמול (ג') בחיי סאלח אל-עארורי, הממונה על פעילות הזרוע הצבאית של החמאס בגדה המערבית וסגן ראש הלשכה המדינית של ארגון הטרור. מאחורי הקלעים של הצלחה מבצעית ומודיעינית זו הייתה גם תרומה של ICT צבאי של מי שעמד מאחורי המבצע. יצוין כי ישראל לא נטלה אחריות על ההתנקשות בחיי אל-עארורי. לפי דיווחים זרים, כטב"מ ישראלי פגע בדירה שבה שהה אל-עארורי במעוז החיזבאללה בביירות, וקיצר את פתיל חייו ואת חייהם של שישה בכירי חמאס נוספים, בסיכול ממוקד ברובע הדאחייה בביירות. תרומת התקשוב להתנקשות בחיי אויבים, דוגמת זו שאירעה בנובמבר 2019 בבכיר הג'יהאד האסלאמי בעזה, בהאא' אבו אל-עטא, היא רבה. התקשוב הצה"לי נועד לשפר את האפקטיביות המבצעית של יחידות הצבא, משמע, לקצר את משך הזמן של Sensor2Shooter – בין המועד שבו חיישן כלשהו מזהה את גורם האיום, ועד לזמן שהוא נאסף אל אבותיו ומגיע השמיימה. התקשוב מעניק עוד ממד של קטלניות לכוחות המבצעיים, כי בשל השיתוף הבין זרועי, כולם יודעים איפה כולם – כוחותינו והאויב, ואז מחליטים מי פוגע בו, מתי ובאיזה אופן. התקשורת הרב זרועית – אבן יסוד בלחימה המודרנית ב-2014, במבצע צוק איתן, הופקו הלקחים ממלחמת לבנון השנייה, שאירעה שמונה שנים קודם לכן: לחימה מבוססת IT, תוך יצירה של שפה משותפת בין גורמים שונים – הלוחם בשטח, הטייס או הכטב"מ, ספינת חיל הים וגורמי המודיעין בצבא ומחוצה לו. התקשורת הרב זרועית הזו היא אבן יסוד בלחימה המודרנית: חיבור של כל הממדים – קרקע, ים, אוויר, תקשורת זרועית ותקשורת בין זרועית. בדרך זו, סגירת מעגל האש הופכת מהירה יותר, על בסיס היכולת להביא מודיעין מכל מיני מקומות – והכול בזמן אמת. תרומה כפולה תרומת התקשוב להתנקשות בחיי אויבים היא כפולה: סיוע למודיעין בטרם המבצע, ובמהלכו – היותו הגוף המשלב, המתכלל והמתזמר של היחידות השונות בצבא. כך, כדי להתנקש ביעד, צריך לדעת את מיקומו. לשם כך, יש לעקוב אחריו באופן אלקטרוני – כיצד הוא פועל ומתנהל בעולמות הסייבר והסלולר. היה מי שטרח לעקוב אחר טביעות האצבע הדיגיטליות שאותן הותיר היעד. מהצד השני של המשוואה, יש לשער שאנשי התקשוב בנו – בזרוע האוויר ובאגף המודיעין – תשתית טכנולוגית משותפת שכזו. הפלטפורמה ממכנת את תהליכי ניהול ותכנון המטרות, תוך טיפול במניעת מצב של היצף מידע, ותעדוף. תובנות איכותיות לטובת קבלת החלטות מושכלות המערכת שנבנתה בצה"ל מגדירה שפה משותפת בזמן אמת בין המודיעין, יצרן המידע, לבין ה-"לקוח" – למשל, חיל האוויר, שמבצע בנתונים ניתוח מעמיק לטובת שימוש מבצעי. בשנים האחרונות, ציינו בעבר אנשי התקשוב בפני אנשים ומחשבים, נוצקו לתהליך הארגוני המורכב יכולות של בינה מלאכותית. לכן, יש לשער שפותחו אלגוריתמים מבוססי למידת מכונה, שמייעלים כמה היבטים: איסוף המידע, הפקת תובנות, תעדוף, וכן שיפור של הליך תכנון התקיפות. זאת, לצד יכולות הצגה חזותיות של התכנונים האפשריים, לטובת החלטה מושכלת של המפקדים המנחים את הכוחות להוציא לפועל את החלופה שנבחרה. היכולות שפותחו בתקשוב וביחידות הטכנולוגיות באמ"ן לטיפול בעולם הביג דאטה מניבות לצה"ל תובנות איכותיות, בזמן אמת, על מגוון יעדים פוטנציאליים, תוך ניתוח של דפוסי פעולה ותבניות נסתרות של אויביהם. זהו השלב הבא בעולם ה-BI: המעבר מה-BI המסורתי, שמטפל בדו"חות רבעוניים ובניתוח נתוני העבר, לארגון שפועל על בסיס AI, מיכון, למידה מתקדמת וניתוח צופה פני עתיד. כך מתקבלות יכולות ותובנות שלא היו לצבא בעבר. אלה מניבות ערכים מבצעיים ומודיעיניים. הטרנספורמציה הדיגיטלית הצה"לית כחלק מהובלת המהפכה הדיגיטלית בצה"ל, בסוף העשור הקודם הוקמה באגף התקשוב מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית. מדובר בתוכנית רב זרועית שמשלבת גורמים מבצעיים וטכנולוגיים, במטרה להוביל את צה"ל להיות ארגון חדשני, דיגיטלי ומבוסס מידע, וככזה – להשפיע על התהליכים המבצעיים ולהעצים את הקטלניות והאפקטיביות של הצבא. הבסיס לטרנספורמציה הדיגיטלית של צה"ל הוא תוכנית "האינטרנט המבצעי" – מרחב דיגיטלי מבצעי, משותף, אמין ומאובטח מהקצה הטקטי ועד למפקדות הראשיות, שמאפשר פעולה רשתית, מבוססת היתוך ומיצוי מידע בכל מקום ובזמן הרלוונטי. הפלטפורמה מאפשרת תהליכים רב זרועיים מתקדמים ומוגנים, לטובת העצמת האפקטיביות המבצעית. "הרשתיות", הסבירו בצבא, "היא המאפשרת המרכזית לשיתוף הפעולה בין כלל הזרועות והאמצעים בשדה הקרב. כולם מחוברים לכולם, ומתפקדים על בסיס מרחב רשתי משותף". השינוי כולל כמה היבטים: אינטרנט מבצעי, שמביא לתהליכים צה"ליים, מבצעיים, מהירים ואיכותיים להעצמת הקטלניות של צה"ל; שיפור בפן הטכנולוגי של מערך האש והעלאת אמינות התהליך, הקצב, הספיקה ואיכות המטרות של הצבא; שיקוף קצב השמדת האויב בזמן אמת; קיצור הזמנים על ידי תכנון מטרות ממוכן חצי אוטומטי; ויותר מודיעין שמונגש לכוחות המתמרנים בזמן אמת, לטובת שיפור בקבלת ההחלטות. עוד הביא השינוי לכך שניתן לראות את הכוחות המתמרנים מכל מקום, להנגיש מקורות חוזי רב זרועיים לכוחות המתמרנים ותאי תקיפת אש למפקדות, לנהל שיח מבצעי רב זרועי משותף, שמתאפשר בזכות ניידות המידע, לרבות מידע חזותי, ולשפר ביעילות הקצאת האש. כך, החיבור שנעשה בענן המבצעי הצה"לי בין הגורמים השונים – יבשה, אוויר, ים, סייבר ומודיעין – יוצר עבודה מתואמת ביניהם, שבסופה מגיעים היעדים לעולם שכולו טוב (או רע, במקרה שלהם), לעננים – ולא לאלה המחשוביים.

פייסבוק (Facebook) הציגה פיצ’ר בשם Link History (“היסטוריית קישורים”), אפשרות חדשה באפליקציית פייסבוק לאנדרואיד ו-iOS המאפשרת למשתמשים לראות על אילו קישורים הם לחצו באפליקציה במהלך החודש האחרון, מידע שהיה זמין לפייסבוק עוד קודם לכן לצורך פרסומות ממוקדות והופך להיות זמין גם בעבור המשתמשים עצמם. סביר להניח שיצא לכם ללחוץ על קישור לאתר כלשהו בפייסבוק על […]